ביאור:פרשת בן השונמית - ביקורת על אלישע הנביא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תגובה ל: אלישע שנכתבה ב05:39:44  15.06.2005 מלכים ב פ"ד - האשה השונמית

בין פרשני בני דורנו מצאנו מחלוקת במטרת הפרק.

יש שראו בפרק רצון להאדיר דוקא את האשה השונמית

יש שראו את מטרת הפרק לחזק את בני הנביאים (בנגוד לגיחזי שלא ביצע תפקידו בנאמנות)

יש שרצו להאדיר את עוצמת הנביא שיכל הן לצוות על

הולדת בן והן להחיותו

ויש שראו דוקא בקורת על הנביא כיצד זה "לוקח" לעצמו את מפתח הילודה מבלי לשאול בה'

לדעתי המפתח לבדיקת העניין נעוץ ב2 הפרשיות המקבילות(העיקריות) לפרקנו: 1)החייאת המת על ידי אליהו

2) בשורת והולדת יצחק

בעניין המצב אצל אליהו(עיין בדיון בנושא אליהו באתר)

מסתבר לומר שמות הילד שם באה לרמוז לאליהו שדרך פעולתו והנהגתו אינה בתכלית הריצוי ונרמז לו בזה על ידי מות בנה של האלמנה

אצל אלישע:

הצפיה הייתה שאם נביא מביא ילד לעולם הילד הזה יגדל למשהו חשוב ויביא בשורה לעם: כמו לידות של "מפורסמים אחרים במקרא שנולדו לעקרות (כמו יצחק,שמואל,שמשון?,יוסף?)ואילו כאןהילד -לא די שאינו מתפתח כאישיות -נשאר בתואר ילד--הילד מוצא את מותו הצעירותו כדבר שאין בו ממש-כאן כמעט מתחייב לומר שמות הילד מאפיין רמז לנביא על פעולה שלילית שעשה

ההשוואה לספר בראשית:

מודגשת גם על ידי חזל שקבעו את פרשת וירא להפטרת השבת (ויש המון תקבולות לשוניים וענייניים)אולם התקבולת העיקרית שגם שם הבן שנולד

חייו מוטלים בספק ,לידתו בהפתעת וצחוק הוריו

,ישמעאל מצחק בו(אולי מסכן אותו) עד שמגרשים

אותו ואת אמו---

ובעיקר הציווי לעקדתו

(העקדה מאפיינת את הידיעה של אב הילד -שהילד אינו שלו והולדתו אינה טבעית אלא מאת ה'.)

אך הילד גדל וגם נגמל וגם נקרא בשם (יצחק)

ואף העקדה הביאה לתוצאה הפוכה הילד לא הומת

וכנגד זה קיבלו את הברכה:

"והתברכו בזרעך כל גויי הארץ"

ואילו כאן מצווה הנביא "כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו"

עצם השינוי בתוצאה בין הקורות את הילדים השונים

מראה שאצל אלישע ישנה בקורת

-הרמוזה בביטוי:"וה' העלים ממני"

הילד מת מהסיבות שהיה צריך למות בהן - ההחלטות על כך היו מאת ה' -

אך אופן הכתיבה בתנך ותאור המעשה -ותזמון המעשה

הם תוצאה נוספת הנלמדת ממות הילד.

כן- היהדות מעוניינת שתמיד נעשה חשבון נפש לכל ארוע ובמיוחד בארוע טראגי כזה.

מקורות

על-פי מאמר של יהודה שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-04.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/dmut_dmut_1041_2