ביאור:פרשת בלק - מדוע המואבים פנו דווקא אל זקני מדיין?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



הפרשה פותחת בראייתו של בלק בן-ציפור-מלך מואב-את הניסים שעשה ה' לעם ישראל: את הניצחון שלהם על עוג מלך הבשן וכל בני ביתו ועמו, את חנייתם של העם בערבות מואב. מכאן' כי פרשה זו היא המשך של קודמתה - פרשת חוקת. וכך התורה מתארת את פני הדברים: "וירא בלק בן- ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם כי רב-הוא ויקץ מואב מפני ישראל:ויאמר מואב אל זקני מדיין עתה ילחכו הקהל את כל—סביבתינו כלחוך השור את ירק השדה,ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא וישלח מלאכים אל- בלעם בן—בעור פתורה אשר על- הנהר ארץ בני עמו לקרוא לו...ועתה לכה- נא ארה- לי את העם הזה כי- עצום הוא ממני אולי אוכל נכה-בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר- תברך מבורך ואשר תאור יואר וילכו זקני מואב וזקני מדיין וקסמים בידם ויבואו אל –בלעם וידברו אליו דברי בלק" [במדבר כ"ב,ב-ח].

השאלות הן:

  • א] מאין שעם ישראל היה מאוחד באותה תקופה כאיש אחד?
  • ב] מי היה בלעם ומה תפקידו?
  • ג] מדוע המואבים בקשו את עזרת- המדיינים דווקא?

התשובה לשאלה א]

עריכה

על כך עונים חז"ל: כי במלחמת סיחון המתוארת בסוף פרשת חוקת נאמר: "ויכהו ישראל לפי חרב.." [במדבר כ"א,כ"ד]- בלשון יחיד ולא נאמר: "ויכו אותו" בלשון רבים- מכאן המסקנה שעם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד.

ממש כמו בזמן מעמד הר סיני, גם שם הכתוב מדבר על עם ישראל בלשון יחיד: "ויחן שם ישראל נגד ההר" [שמות י"ט,ב] ממצב זה – שעם ישראל היה מלוכד- חשש מאד מלך מואב ולכן נאמר עליו: "ויגר מואב מפני העם מאד, כי רב הוא" [במדבר כ"ב,ג].

התשובה לשאלה ב]

עריכה

הרמב"ן אומר: כי ייעודו של בלעם היה כייעוד שרו של עשיו בזמן המאבק עם יעקב, הקב"ה רצה שישראל יתברכו מפיו של נביא גויים, ובלעם שידע זאת הסתיר את הדבר בפני שרי בלק.

בלעם במהותו היה קוסם ונועד להיות נביא רק לשעה לכבודם של ישראל.

אבן עזרא אומר: כי בלעם היה חוזה בכוכבים ויודע את סוד המזלות, כשהיה מבחין במזלו של מישהו כי הרעה קרבה אליו היה מקלל אותו, ואילו הסובבים אותו כשראו כי מייד אחרי כן הורע מצבו של אותו איש-היו מייחסים זאת לגדולתו של בלעם. בכך הוא מתגלה כרמאי.

אברבנאל אומר: כי מטרת ה' הייתה - כי נביא גויים יברך את עם ישראל, וכך הדבר ירתיע מאד את האויבים סביב, ומנגד - יתרום לעם ישראל קלות יתר להביס את אויביו.

התשובה לשאלה ג]

עריכה

האמת שהדבר היה תמוה מאד שהמואבים פנו דווקא לזקני מדיין, הרי הם היו מרוחקים ממקום יישובם ומן ההיגיון היה שיפנו אל אדום שהיו בקרבתם, על כך עונים חז"ל [במדבר רבה כ',ד']: המואבים ידעו כי מנהיג ישראל היה חי שנים במדיין, ולכן בעזרת ראשי מדיין רצו לבדוק את כוחותיו ומעלותיו מקרוב, שהרי הרגישו צורך בכך בשל תחושת האיום של ישראל עליהם.

זקני מדיין גילו כי כוחו של משה גנוז בפיו, מסיבה זו הם פנו לבלעם הקוסם שהיה ידוע כי כוחו בלשונו.

לפי דברי רבי שמשון רפאל הירש: ישנה עוד סיבה מעניינת לפנייתם של המואבים למדיין והיא - מיקומה של ארץ זו קרוב למצרים. המדיינים היו מקיימים קשרי מסחר עם ארץ מצרים, לכן אפשרי לקבל חוות דעת מהם על אופיים של שבטי ישראל ששהו במצרים כעבדים ועתה חל בהם מהפך, הגיעו למדרגה כה גבוהה - מנצחים את עוג מלך הבשן, סיחון מלך האמורי.

לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי כאשר עם ישראל מלוכד כאיש אחד בלב אחד - הדבר מרתיע את אויביו סביב, וזאת במיוחד כאשר הוא דבוק בקב"ה בפיו - בכוח התפילה ובהליכה באורחות התורה, אזי השכינה שורה עליו -

כדברי דויד המלך: "ה' צילך על יד ימינך" [תהלים].


תגובות

עריכה

אני חושב שבברכות בלעם (כמו גם בברכת שרו של עשו שמוזכרת כאן) מתקיים הפסוק:

משלי כז ב: "יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך"

הרבה יותר חזק הוא כאשר הזר והנוכרי ואפילו האויב מברכך.

-- hagai hoffer, 2011-07-07 01:59:04

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-07-05.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_301