פתיחת התפריט הראשי

ביאור:פרשת בהעלתך - תנאי ערכי למנהיגות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת בהעלתך: תנאי ערכי למנהיגות / מוטי לקסמן, תשס"ט

דיונים שונים בסיפור המקראי עוסקים מידי פעם גם במונח "אקספוזיציה" (1). נראה לנו שלא רק בסיפור המקראי, אלא גם בכתובים אחרים במקרא אפשר לזהות "אקספוזיציה". אחת הדוגמאות לקשר, אמנם לא ישיר אבל מאוד משמעותי בין הפתיח להמשך, עולה מן הכתוב בפרשת השבוע.

פרשת השבוע, פרשת "בְּהַעֲלֹתְךָ" נפתחת באור (2): "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (3). האור הזורח: "יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" מעלה גם את הדימוי "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח" (4) בבחינת אור פנימי באדם (5).

האם אור זורח זה מאיר גם על המשך הכתוב בפרשת השבוע?

המשך הפרשה עוסק בבני שבט לוי המיועדים לעסוק בקודש, במרכז הפולחני ובטקסיו. הפעם מפנה הכתוב אל הכשרתם לתפקידם.

מהי ההכשרה?

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם" (6). נחזור שוב, הצעד הראשון להכשרה לתפקיד הפולחני הוא "וְטִהַרְתָּ אֹתָם".

איך מטוהרים הלווים?

"וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ" (7). הנחיה זו מתארת שלושה מרכיבים: מטפטפים עליהם טיפות של מֵי חַטָּאת (8), מגלחים את שער גופם (9) ומכבסים את הבגדים [10]. המשותף לשלושת המרכיבים האלה הוא בחיצוניות שלהם. מרכיבים אלה בעור האדם.

מהי המשמעות של תהליך טהרה כזה?

מצד אחד, מים זורמים בצינורות בכל בית לא הייתה תופעה נפוצה בנדודים מדבר גם לא לאחר ההתיישבות בארץ. הנחה זו מסבירה אולי את כיבוס הבגדים כסמל לתהליך טיהור. מצד שני, רוב בני האדם בימים הקדומים ההם היו זקוקים לסימן או לאות מוחשי כדי להבין או כדי להאמין בממשות תהליך מסוים [11].

ברשות הקוראות והקוראים אניח מעט לדיון השוטף ואפנה את תשומת הלב לסוף פרשת השבוע הנדונה בזה.

בהיערכות לקראת סיפוק השלו לבני ישראל, המתאוננים על היעדר בשר, אלוהים מייעץ למשה, המביע קושי בהמשך ההנהגה [12], לקבל סיוע מ"שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל". משה פועל בהתאם לנאמר [13] ואז אלוהים "מכשיר" אותם לתפקיד: "וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ" [14]. אין כוונתנו להרחיב במתואר, כוונתנו היא רק לציין את אופן "ההכשרה" הזו לתפקיד. ב"הכשרה" זו אין כל דבר מוחשי, הכל רוחני, מופשט.

האם זה הביא את ריקאנטי לטעון לגבי תהליך הטהרה, שפרטנו בחלק הראשון של דיון זה: "סוד הטהרה הוא סוד הפסקת רוח הטומאה" [15]? כאילו אמר שאין למצות את המובן של טהרה וטומאה רק באפיון ובתהליך מוחשי.

פתחנו את הדיון בציון המונח "אקספוזיציה". אכן, הפתיח העוסק באור מתווה היטב את התהליך המומלץ להתניית תפקודו ומעמדו של איש ציבור: טהרה והאצלה.

לאור כל זאת, אנו מציעים: בפרשת השבוע מתוארים מצבים בהם נקבעים אנשים לתפקיד ולמעמד ציבוריים. הקביעה אינה מסתפקת בציון המועמד לתפקיד. כל מועמד חייב לעבור תהליך הכשרה שמתנה את מעמדו ותפקודו של האדם בציבור. מוקד תהליך ההכשרה הזה הוא ערכי-רוחני בין אם זה "וְהִטֶּהָרוּ" או "וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו".

האם זהו המקרה של השר פולישוק מבית היוצר הפורה של הספרי?

או שאין זה מקרה שהשר פולישוק נלעג במעמדו ובתפקודו, הרי הוא לא עבר טיהור ושום רוח אלוהים לא נאצלה עליו.

רק השר פולישוק?

הארות ומראה מקום

(1) "אקספוזיציה" מציינת הטרמה של התחלת העלילה בגוף הסיפור, פתיחה שיש בה רמזים לגבי המשך הסיפור.

(2) דיון באור שבפרשה מצוי במאמר: "אור אדם אינו אור פיזי", תשס"ז. הוא מופיע באתר http://www.notes.co.il/moti/32625.asp

(3) במדבר ח, א–ב.

(4) משלי יג, ט.

(5) "הנפש [היא] אור שכלי, לוקח מכסא הכבוד, והאור ההוא אינו אלא מעצמותו וגופו, איננו בא לו ממקום אחר ואיננו תלוי בדבר אחר" (רבינו בחיי לבמדבר ח, ב).

(6) במדבר ח, ה–ו.

(7) שם, ז.

(8) מי מעיין בתוכם מצוי אפר של פרה אדומה. האמונה הייתה רווחת שאפר של פרה אדומה מהול במי מעיין כוחם לטהר טמא.

(9) פרשנים חלוקים ביניהם יש הסבורים "אפילו הזקן ולא הפאה" (ראב"ע על אתר) ואחרים טוענים "אפילו הזקן, אפילו הפיאות" (רבינו בחיי על אתר).

[10] מזכיר את ההיערכות למעמד הר-סיני: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם" (שמות יט, י).

[11] למשל, הסבר המקרא לתהליך ביסוס אמונה: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד, לא). אבל, רק באותם ימים קדומים? היום, במאה ה-21, האם קליטת המציאות והבנתה על ידי בני האדם היא שונה?

[12] "לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי" (במדבר יא, יד).

[13] "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם אֵת דִּבְרֵי ה' וַיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעָם וַיַּעֲמֵד אֹתָם סְבִיבֹת הָאֹהֶל" (שם, כד).

[14] שם, כה. הדגשת המלים היא שלי (מאטעלע).

[15] ריקאנטי על אתר.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של motinue שפורסם לראשונה בmotele777 @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-06-04.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0411_0