ביאור:פרשת בהעלותך- במה זכה אהרון?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת:בהעלותך- במה זכה אהרון? / מאת: אהובה קליין

פרשת בהעלותך פותחת בנושא המנורה וכך נאמר בלשון התורה:

"דבר אל אהרון ואמרת אליו: בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות,

ויעש כן אהרון, אל— מול פני המנורה העלה נרותיה, כאשר ציווה ה' את משה"

מתעוררות כאן כמה שאלות:

א] מדוע נסמכה פרשת המנורה- לפרשת הקרבת הקורבנות על- ידי הנשיאים ביום חנוכת המשכן-

כפי שמסופר בפרשת נשא?

על כך עונה רש"י: כוון שראה אהרון את חנוכת הנשיאים והקרבת קורבנותיהם במשכן- הצטער שלא לקח עימהם חלק- הוא וגם שיבטו, מייד הקב"ה הרגיעו- בכך שהוא יזכה להדליק ולהיטיב את הנרות.

הרמב"ן שואל: מדוע הקב"ה ניחם את אהרון דווקא בהדלקת נרות המנורה ולא בעבודה אחרת, כגון: מעשה הקטורת בעבודת יום הכיפורים ושאר עבודות הקודש שכשרות רק לכוהנים?

אלא , כאן ניתנת לאהרון הבטחה נצחית: שגם בעתיד לבוא כאשר בית המקדש יחרב- אהרון וצאצאיו

ימשיכו להדליק את נרות החנוכה, שהרי החשמונאים היו מצאצאי אהרון הכוהן ובנוסף זכה אהרון-בברכת כוהנים- שהיא נצחית.

הסבר זה מובא במדרש רבה [ט"ו, ו] בזו הלשון:

"אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לאהרון: אל תירא!

לגדולה מזאת אתה מתוקן[מיועד] הקורבנות- כל זמן שבית המקדש קיים- הם נוהגים,

אבל בנרות [נרות חנוכה]- קיימים לעולם וכל הברכות וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני ישראל"

[ברכת כוהנים]

ב] השאלה השנייה היא:

מדוע נאמר:"בהעלותך את הנרות" ולא נאמר בהדליקך את הנרות?

על כך עונים חז"ל: כי הטבת המנורה במשכן ואחר כך במקדש- היא הכנה לקיום מצוות ההדלקה- כפי שראוי להדר בה במיוחד, ומעניין כי הקדמונים קבעו סייגים מיוחדים להטבת הנרות במיוחד.

מכאן ניתן להסיק: כי גדולה ההכנה לקיום המצווה מאשר המצווה עצמה -שכן ע"י שמתכונן לעבודה מכוון גם את ליבו ומתרכז- שהרי ידוע – מצווה ללא כוונה- היא כגוף ללא נשמה.

ג] השאלה השלישית היא:

מדוע התורה מציינת: "ויעש כן אהרון..." וכי היה ספק בדבר שאהרון ינסה לסרב לקיים את –

דבר ה' ?

רש"י אומר: כי התורה מעוניינת להדגיש שאהרון עשה כפי שנצטווה על-ידי ה' ולא שינה במאומה-

ובכך משבחת אותו התורה.

לפי הגה"ק ר' העשיל מקראקא זצ"ל – אשר דבריו מובאים בספר "חנוכת התורה":

בבריאת העולם אחרי כל דבר שנברא אמר אלוקים:"ויהי כן", כגון: "יהי רקיע... ויהי כן" ואילו כאשר ברא את האור לא כתוב "ויהי כן ".

התשובה לזאת מובאת בגמרא [חגיגה דף י"ב] כאשר ברא אלוקים את האור, ראה כי בעתיד לבוא- יחטאו דור המבול ודור ההפלגה- גנז את האור הצפון לצדיקים לעתיד לבוא והדבר גם מבואר בזוהר הקדוש.

לעתיד לבוא יזכו כל עם ישראל ליהנות מכך, כמו שנאמר : "ועמך כולם צדיקים"[ישעיה ס, כ"א]

לא כן- הרשעים... על כן לא יקומו רשעים במשפט.." [תהילים א]

אמר הקב"ה: אני בראתי את העולם במילים: "ויהי כן" ואתם אומרים:"לא כן"- לכן הרשעים לא יקומו במשפט, ואהרון על- ידי שעשה את המוטל עליו- בהטבת נרות המנורה- הוא תיקן- כאילו החזיר את המילה:"כן" שה' השמיט בבריאת האור מבראשית.

בעתיד לבוא בזכות שאהרון תיקן את המילה:"כן" שנעדרה בבריאה ביצירת האור- עתיד האור הגנוז להאיר מחדש, כמו שנאמר:"אור חדש על ציון תאיר..."

ויהי רצון שנבואה זו תתגשם במהרה בימנו אמן ואמן.

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-05-29.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_126