פתיחת התפריט הראשי

ביאור:ע = מתיאוריה למעשה - ... ועשה טוב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



תגובה ל: ביאור:תהלים קיט שנכתבה ב23:39:50  09.05.2005

תהלים קיט, בית ע (פסוקים 121-128): ""

121 עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק;    בַּל-תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי!

122 עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב;    אַל-יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים!

123 עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ;    וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ.

124 עֲשֵׂה עִם-עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ;    וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי.

125 עַבְדְּךָ-אָנִי הֲבִינֵנִי;    וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ.

126 עֵת לַעֲשׂוֹת לה' - הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ.

127 עַל-כֵּן אָהַבְתִּי מִצוֹתֶיךָ - מִזָּהָב וּמִפָּז.

128 עַל-כֵּן כָּל-פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי;    כָּל-אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי

בבית ע מופיע 3 פעמים השורש "עשה" - ולא רק בראשי פסוקים. בנוסף לכך, מופיע בו 3 פעמים הכינוי "עבדך" (בשאר הפרק הוא מופיע 10 פעמים נוספות - 2 בבית ג, 1 בבתים ה ז ט י כ פ צ ת).

בנוסף לכך, בבית זה יש 3 פסוקים שבהם לא מופיע כינוי של התורה עם כינוי שייכות:

  • בפסוק קכא - "עשיתי משפט וצדק" - ולא "משפטך";
  • בפסוק קכב לא מופיע כל כינוי של התורה;
  • ובפסוק קכח - "כל פיקודי כל ישרתי" - ולא "פיקודיך".

3 המאפיינים הלשוניים של הבית משקפים את הנושא המרכזי שלו - מעבר מלימוד לעשיה.

במשך 14 הבתים הראשונים במזמור, היה המשורר שקוע בעולם של לימוד תורת ה' והתקרבות אל ה'.

בבית הקודם, הבית ה-15 (בית ס) , יצא המשורר לראשונה מתוך עולם הלימוד אל עולם המעשה - והתחיל להילחם ברע.

כמו שנאמר גם בפסוקים אחרים בספר תהלים (לד 15, לז 27), אחרי "סור מרע" בא "עשה טוב" - אחרי שהאדם מסיר מעליו את הגורמים הרעים, שמנסים להרחיק אותו מה', הוא צריך לעבור לשלב הבא ולעשות מעשים טובים.

ואכן, בבית זה, הבית ה-16 (בית ע), המשורר הגיע לשלב המעשי - והוא מתחיל לעשות ולקיים את המצוות שלמד במשך זמן כה רב.

מכאן ניתן להבין את המאפיינים הלשוניים של הבית:

  • המילה הבולטת היא "עשה": "עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק; בַּל-תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי!", " עֲשֵׂה עִם-עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ; וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי", "עֵת לַעֲשׂוֹת לה' - הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ"
  • שני פסוקים כוללים כינוי של התורה בלי כינוי שייכות: "עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק ; בַּל-תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי!", "עַל-כֵּן כָּל-פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי;    כָּל-אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי"; כי כאשר האדם מקיים את המצוות, הן כבר יוצאות מרשותו הבלעדית של ה', והופכות להיות, במובן מסויים, גם המצוות שלו.
  • פסוק קכב הוא הפסוק היחיד בכל המזמור, שאינו כולל כינוי של התורה כלל: "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב;  אַל-יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים!". אך יש מילה אחת הדומה לכינויי התורה בכך שהיא מסתיימת בכינוי שייכות - המילה "{{{1}}}", מילה שמופיעה בפרק עוד פעמיים ("עֲשֵׂה עִם- עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ;    וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי", " עַבְדְּךָ -אָנִי הֲבִינֵנִי;    וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ"). אולי יש כאן מסר, שהמשורר עצמו הופך להיות חשוב כמו התורה; כאשר הוא לא רק לומד אלא גם עושה את כל מצוות ה', מתנהג כ עבד של ה', ומייצג בפועל את תורת ה', התורה מתגשמת באמצעותו, והוא נעשה חשוב כמו התורה.
  • מובן, שגם בשלב המעשי צריך להמשיך ללמוד ולשמור על קשר עם התורה, כך שכל המעשים יהיו צמודים לתורה, ולכן גם בבית זה יש פסוקים "תיאורטיים", כמו: " עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ;  וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ", "עַל-כֵּן אָהַבְתִּי מִצוֹתֶיךָ - מִזָּהָב וּמִפָּז". אך הדגש הוא על מעשים.

האדם יכול ללמוד הרבה שנים- אך רק כשהוא מוציא לפועל את מה שלמד, ועושה משפט וצדק לכבוד ה', הוא מגיע להתמזגות אמיתית עם תורת ה'.

המשך - בבית פ

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-119ou