ביאור:עץ חיים/שער כו/פרק ב

הכלים שבכל ספירה שהם שלוש כלים (חיצון אמצעי פנימי) יש בהם ב' בחי', בחי' פנימיות הכלים ובחי' חיצוניות הכלים. וכל בחי' מהם מתחלקת לשניים פנימי ומקיף.

בחי' חיצוניות הכלים

כדרך שבגוף האדם יש ג' כלים פנימי אמצעי חיצון בכל אבר ואבר שבו. שבכל אבר יש בפנימיותו עצמות גידין ובשר, ושורשם הוא במוח לב כבד. וחיצוניות הכלים הם הבשר הסמוק העור והשערות.

ביאור פנימיות דחיצוניות הכלים: שהם בשר גידין ועצמות ששורשם במוח לב כבד. הנה המוח שהוא מרכז הנשמה מתפשט בכלים הפנימיים של האברים שהם העצמות בבחי' הגידין שהם כוח ההרגשה, הלב שהוא מרכז הרוח מתפשט בבחי' הגידין הדופקים, הכבד שהוא מרכז הנפש מתפשט בבחי' הורידים בבשר.

ומה שכותב בש"כ פ"ה שכלי חיצון נמשך חיותו מן הכבד ע"י וורידי הכבד שבהם שולח המזון שהוא הדם אל אותו החיצון... הכבד שולח דם הממשי אל כל אבר ואבר והיותר מובחר שולח אל הלב. נראה עפ"י מה שידוע לנו מהרפואה שבכבד בו מתרחש הסינון והניקוי הראשוני של הדם המתקבל ממערכת העיכול ומשם ממשיך אל הלב. ומה שכתב ששולח דם לכל האברים זה לא מה שידוע עפ"י הרפואה ולכן אם כך קיבל הדברים מהאר"י נקבלם כפשוטם ומדע הרפואה עוד יתעדכן כמו שקרה בהרבה סוגיות כמו הריגת כינים בשבת שרק לאחרונה נודע שסוגי כינים רבות מתרבות ברביה חד מינית ולכן נקראות שאינם פרות ורבות ומותר להורגם בשבת וכד' אך קיבלתי ממו"ר שמהרח"ו כאן הוסיף מדיליה לפי הידע הרפואי שבזמנו ולכן אף אנו נכתוב לפי הידוע בזמננו.

הכבד הוא מרכז הנפש לפי שהוא המסנן הראשוני של הדם, אך כדי שהאברים ייהנו מהסינון שנעשה בכבד הדם ממשיך ללב שהוא מרכז הרוח שבאדם, שם הדם מזדכך זיכוך נוסף על ידי המחזור הקטן עם הריאות ומועשר בחמצן, ומהלב מועבר לכל האברים. וזה מה שכתב ואז הלב חוזר ומזככו פעם ב', ונעשה בו בחי' דם רוחניות זך, ומשלחו אל כלים אמצעי וחיצון דכל אבר היינו לבשר ולגידים. בנוסף הלב שולח דם רוחניות היותר זך אל המוח ושם חוזר ומזדכך פעם ג' ואז שולחו המוח אל הכלי הפנימי של האבר דרך גידין הנמשכין מן המוח כנודע ואותו הרוחניות הזך נקרא כח ההרגשה. ומה שכתב דרך גידים בשער מ"א פ"א נראה שמתכוון שהם הגידים הקושרים את העצמות אך עפ"י מה שכתב שם בהמשך דבריו וכן בש"מ פי"ב דף פ"ה ע"ב משמע יותר שהם מערכת העצבים שבתוכם יש ליחה לבנה הנמשכת מן המוח (שבסופו של דבר מפעילים את השרירים המקושרים לגידים ולעצמות).

נמצא שיש ג' כלים שהם בחי' פנימיות דחיצוניות הכלים שהם בשר גידין ועצמות ששורשם במוח לב כבד. וכמובן שזה בכללות שהרי גם הריאות והכליות לדוגמא ייחשבו מפנימיות דחיצוניות הכלים כמו שמובא בשער המוחין פ"א דף צ"ו ע"א.

ביאור מקיפים דחיצוניות הכלים: שהם הבשר הסמוק העור והשערות. בשמ"ט פ"א מתבאר שעל ג' הכלים סובב בשר והוא סוד החשמל המקיף לכל הכלים וזהו כעין החשמ"ל מתוך האש אשא סומקא והוא סוד בשרא סומקא ואח"כ העור והוא עץ הדעת טוב שבאצילות [ולא כתב שם מקיף שלישי שהוא השער כמו כאן].

באותם ג' כלים שהם פנימי אמצעי חיצון שבכל אבר ואבר שהרי בכל אבר עצמות גידין ובשר, ששורשם הוא מוח לב כבד. מתלבשים בהם העצמות שהם הנשמה נר"ן.

ובכל בחינה מאלו הג' יש מוחין [כוונתו למוחין חומריים כמו שנבאר] הנקראים מוחין דעיבור ומוחין דיניקה ומוחין דעיבור שני. מוחין דעיבור הם בחי' נפש אלא שיש בהם נרנח"י שלם דנפש. מוחין דיניקה הם מוחין דרוח ויש בהם נרנח"י שלם של רוח. ומוחין דגדלות הם מוחין דנשמה ויש בהם נרנח"י דנשמה.

הנה מוחין דעיבור התבארו בע"ח א' דף צ"ו ע"ב הכלים נעשים אברים חיצוניים שהם ג' חללי גולגולתא ומהניצוצין נעשו ג' קרומות שבתוך ג' חללי הגולגולתא החופפים על המוחין והם בחי' שמות אלהים לפי שהם בחי' הרפ"ח ניצוצין שהם דינים שירדו עם הכלים לבי"ע. ומבחי' האורות נעשו ג' מוחין שהם כעין בשר רך מאוד כמו ליחה לבנה והם מוחין חומריים ממש אלא שהם יותר זכים מן הבשר של שאר האברים והם בחי' הויות. וכל זה בעיבור ויניקה והנה בגדלות המוחין הללו נדחים למטה בשלבים עד הבי"ע אמנם עיקרם נשאר למעלה ועיקר מוחין דעיבור שנשארו למעלה נעשים קרום חיצון של המוח וממוחין דיניקה שנשארו למעלה נעשין קרום פנימי של המוח. ובגדלות הכלים הם האברים. והניצוצות לפי ביאור הרש"ש בע"ח א' דף צ"ו ע"ב הם הקרומות הממשיכים חיות אל האברים חיצוניים שגם הם בחי' קרומות אל אברים פנימיים והאורות שהם המוחין עצמם ממשיכים לחיות אל האברים הפנימיים שגם הם בחי' מוחין בערך האברים החיצוניים.

פנימיות הכלים

בחי' שנייה היא פנימיות הכלים שגם בהם יש פנימי אמצעי חיצון ואף בהם יש ג' פנימיים וג' מקיפים ובתוכם המוחין דג' בחי' עיבור יניקה מוחין. והגוף הפנימי נקרא צלם [אין כוונתו לצלם דאימא אלא לצלם שדיברנו בפרק א']

צלם זה הוא פנימיות הכלים והוא נעשה מהארת נה"י דאימא [שים לב הארת נה"י דאימא ולא נה"י דאימא שהם כבר הצלמים] תוך היסוד דנוק'.

ביארנו בדרושי הצלם פ"ה אות ד' כיצד המלכות מקבלת ב' חותמות שבתחילה קיבלה נוק' הגבורות מאחורי ז"א שלא ע"י ביאה ונרשמו ביסוד שבה דלת אחד וציר אחד שהם כ"ב אותיות ומ"ן שהם המנצפ"ך (כ"ז אותיות התורה). לאחר מכן בנסירה מקבלת בהארה גדולה לאין קץ פעם שנייה כ"ז אותיות התורה ובזה יש לה ב' דלתות וב' צירים וב' נמצפ"ך. וכשמקבלת מוחין אלה פעם שנייה ע"י אימא אז מקבלת גם מלבושי אימא שהם ג' אהיה דאלפין דההין ודיודין, גימט' חות"ם. והנה גם המוחין הראשונים שקיבלה מז"א באו מבינה והם אותם ג' אהי"ה דיודין בנצח דההין בהוד ודאלפין ביסוד ושלשתן הם תנ"ה והוא גימטריא חותם עם הכולל.

וזה כמו שהתבאר בדרוש הו"ר בשעה"כ דף ק"ו ע"ד וכן בספר הליקוטים וזאת הברכה פ"ב דף ק"ו שסוד הצלם שבאדם הוא לבוש נשמתו ויש לאדם ג' לבושים והם א' צלם ושני צללים והם נקראים ימי האדם כי הצלם והימים והמלבוש, הכל אחד. זולת שהם ג' לבושים, ב' לנפש ולרוח, והם הב' צללים, וצלם א' לנשמה. ואלו הם סוד ג"פ אהי"ה, שהם דיודי"ן ודאלפי"ן ודההי"ן, שהם בגימטריא חות"ם, ע"ה. והוא החותם הנעשה ליל הושענה רבה. וכל אלו הבחי', יש בעיבור ויניקה ובגדלות דחיצוניות, וכנגדן בפנימיות. והוא מה שהתבאר בפ"א כאן שכן לבוש זה עשוי במידת ימי האדם והם סוד החותם ג' פעמים אהיה הנעשה בליל הושענא רבה. וכשהנשמה יורדת בעוה"ז היא באה מלובשת בחותם זה ועל ידו היא נשמרת מהחיצונים שלא ייאחזו בה. וראה בשער אבי"ע פ"ה דף קט"ו ע"ד שלזכות לחלוקא דרבנן הוא סוד בירור עץ הדעת טוב ורע שעץ הדעת הוא סוד שיריים שלא נתבררו ממיתת המלכים שהם סוד הש"ך ניצוצין דאזדריקו ממחשבה עילאה.

מקיפי הכלים דפנימיות

צלם זה מאפשר התלבשות הנר"ן בגוף ואמנם יש חלק מהצלם הנשאר בסוד מקיף כשם שבכלים החיצוניים ואף באורות יש פנימי ומקיף. והוא הנקרא חשמל שהוא גימט' מלבוש. וזהו שאמרו בזוהר שיר השירים [לא מצאתי היכן], "רזא הכא ליודעי מדין תנועי דאיהו שלימא דכולא אן אינון בבר נש, אלא רזא דא בצלמינו דא איהו צולמא דבר נש מלגאו ומלבר, לגאו סוכלתנו ומנדע וחכמה, לבר ההוא צולמא דאזיל עלוי ומדברא ליה לבר נש בנטירא למהוי נטיר מכלא".

ועניין צלם זה כפי שכבר החל להתבאר שכל אותם הכלים והאורות הם מבחי' ז"מ ויש בחי' שנבררו ויש שעדיין לא נבררו ובכל יום ויום הולכים ומתבררים שזה עניין עד שיכלו הנשמות שבגוף. שגוף זה הוא עץ הדעת טוב ורע דקליפת נוגה, ששם התערבו כולם טוב ורע, בין חלק אבי"ע בין חלק המלאכים הנבראים בכל יום בסוד יוצר משרתים, בין נשמת בני אדם, בין שאר בריות צומח ודומם וחי. וכאשר נברר איזה בירור מעץ הדעת, אינו יכול להיעשות בבחינת נפש פנימי גמור, אם לא שתבוא תחילה ג' פעמים בסוד צלם הפנימי ומקיף הנקרא חשמ"ל, ואחר כך נעשה ממנו נפש הפנימי ממש בסוד הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, ונמצא כי הצלם הוא נפש הפנימי שהיא הנפש הבהמית כמבואר בספר ארבע מאות שקל כסף דף ר"ס, אלא שאינה מתוקנת עדיין עד ג' פעמים, ולכן הנפש בא ומתלבש בה, ואחר כך אם הנפש זוכה אז לרוח ונשמה ונתקנת בפעם אחת, ואם לאו תבוא בגלגול עד ג' פעמים. עיין בשער נ פ"ב ובעיקר פרק ג' המפרש עניין נפש הבהמית וכן בספר תורה אור דף לח ע"ב.