ביאור:עץ חיים/שער י/פרק ה

יצירת הפרצופים בראשית

מפרט מהרח"ו שבתחילה היו הכלים קטנים והאורות גדולים כלי עתיק תפסו רק חצי עליון דכתר. וכלי א"א רק חצי תחתון דכתר, ולא כל עשר ספירות, אמנם אורות כתר היו עשרה. וכלי אבא חכמה בלבד (ללא שאר הספירות) ואורות אבא עשרה, וכלי אימא בינה בלבד ואורות אימא עשרה. וז"א יצאו כליו חסד שבחסד בלבד, גבורה שבגבורה, ת"ת שבת"ת, נצח שבנצח, הוד שבהוד יסוד שביסוד, ומלכות יצאה כלי מלכות שלה בלבד ואורותיה יצאו עשרה. כל אחד היה זה למעלה מזה ואינם מתלבשות זו בזו ותפסו יחדיו כל גובה האצילות, ומשמע קצת שכל פרצוף יצא במקום הראוי לו בתיקון כלומר אף שיצאו רק חצי כתר בעתיק הרי שתחת החצי כתר לא הייתה שום ספירה ונשאר המקום ריק לספירות שיושלמו בתיקון בעתיק, שכן החצי כתר שיצא בא"א יצא מלביש לידו בעובי באופן שבתיקון ילבישו לחצי כתר תחתון דעתיק.

ומשמע מדברי מהרח"ו שכתב "שהעצמות היה שלם", שכל הי' אורות דב"ן ירדו כולם עוד לפני השבירה, ומה שמתווסף בתיקון מצד הב"ן הוא רק ט' הכלים העליונים, וזו הייתה גם סיבת השבירה שלא היו מספיק כלים. וצ"ע שכן הרש"ש בהקדמת רחובות הנהר דף ה' ע"ד השמיט את המילים והעצמות היה שלם וגם לא כתב לכן מתו.

בכרם שלמה מקשה והרי יצאו בתחילה מלכויות שלהם בלבד ואיך אומר כאן חסד דחסד ומתרץ שלא דק ובאמת כוונתו למלכות דחסד אך בהמשך הפרק ממשיך המהרח"ו לכתוב זאת בצורה זו ואף מפורטת יותר, ויתכן לומר שיצאו מלכויות היינו בחינת ב"ן דב"ן ועדיין בבחינה זו יש אפשרות שייצאו חסד מחסד גבורה מגבורה וכו' וצ"ע.

השלמת הפרצופים בתיקון

אמנם בתיקון יש שלבים רבים אך כאן מתאר את המצב שיהיה אחרי כל התיקון. שהתווספו לכל פרצוף הכלים שהיו חסרים לו ונתלבשו ונתפשטו אלו באלו. שהתווספו לעתיק חצי כתר וט' כלים תחתונים, (ולכאורה צריך להוסיף שגם נמשכו עשר ספירות דמ"ה) והתארכו כל אורך האצילות. וגם בא"א התווספו תשע וחצי כלים מצד הב"ן (וי"ס מצד המ"ה), ומשמע קצת שהלבישו בשווה בכל אורך האצילות לעתיק וכן התווספו ט"ס באבא (עם י"ס דמ"ה) והלבישו לא"א וכן השלימו לאמא ולזו"ן והלבישו בשווה לפרצופי עתיק וא"א.

ובהקדמת רחובות הנהר דף ה' ע"ד מרחיב את ביאור הנעשה בתיקון שכל הפרצופים התארכו בכל אורך האצילות לאחר שנשלם בהם י"ס והלבישו זה לזה בעובי . כך שאף פרצוף נוק' מלביש בשווה לשאר הפרצופים. ולא זו בלבד אלא בכל פרצוף פרטי הי"ס אף הם התארכו בכל אורך האצילות ונכללו אלו באלו ונתלבשו אלו בתוך אלו. עד שנמצאו עשר פרצופי עתיק שווים בקומתם בהשוואה גמורה וכן עשרת פרצופי א"א מלבישים להם גם כן בהשוואה גמורה. ועליהם עשר פרצופי אבא ועליהם עשר פרצופי אמא ועליהם עשר פרצופי ז"א ועליהם עשר פרצופי נוק'. וכל זה בנקודה אחת וכן בשאר הנקודות.

ויוצא שכל פרצוף שהיה בתחילתו עשר ספירות וכל ספירה כוללת עשר ספירות יחד מאה ספירות יצאו בתחילה מלכויות בלבד. ויוצא שלדוגמא רק בפרצוף אבא יצא בתחילה מלכויות שבו עשר ספירות כלולות מעשר היינו מאה ספירות. ובתיקון שיתווספו לו ט"ס כל אחת כלולה מעשר הכלולים מעשר יהפוך פרצוף אבא להיות כלול מאלף ספירות בסוד האלף לך שלמה וכן באימא וכן בא"א ובעתיק ואילו בז"א שהיה בתחילה שש נקודות בלבד כל אחת כלולה מעשר מבחינת המלכויות שיצאו בתחילה. הנה בתיקון יתווסף לכל נקודה שלו ט"ס שכל אחת כלולה מעשר כלומר שכל נקודה תהפוך למאה ספירות ושש הנקודות שיצאו יהפכו לשש מאות ספירות ויתווספו להם גם כחב"ד ומלכות כל אחד ממאה ספירות כך שגם פרצוף ז"א העומד שווה בשווה עם שאר הפרצופים בכל גובה האצילות יהיה נעשה מאלף ספירות. וכן מלכות שיצאה נקודה אחת כלולה מעשר (או כתר שבה או מלכות שבה) בתיקון תושלם למאה ספירות ויתווספו לה ט' ספירות נוספות כלולות כל אחת ממאה כך שגם היא עומדת שווה בשווה עם כולם ויש לה אלף ספירות. ולפי ההסבר שהקדים כאן מהרח"ו הרי שאותם ט"ס שבאים בב"ן מלמעלה מחדש אינם אורות אלא כלים שהאורות יצאו כבר בתחילה. ולכן עתה שיש להם הרבה יותר כלים והתרחב המקום אין חשש שישברו פעם נוספת.

התכללות הפרצופים

ונכללו אלו באלו שכל הספירות בעתיק נהיו עתיקים בפרצופים שתחתיו כגון שעתיק דעתיק נשאר במקומו ואילו א"א דעתיק נהיה עתיק דא"א ועתיק דא"א המקורי יהיה א"א דעתיק וכן אבא דעתיק יהיה עתיק דאבא ועתיק דאבא יהיה אבא דעתיק וכן על זה הדרך יתכללו אלו באלו. ומה שיצא בתחילה יצאו קודם בחינות עתיק לכל שנים עשר פרצופי האצילות שנתקן בכל אחד מהם עתיק ע"י עיבור שנים עשר חודש בא"ק. ולא רק באצילות אלא כל העתיקים דא"ק ואבי"ע נתקנו. לאחר מכן החלו להיתקן פרצופי א"א ולפי מה שנתבאר הרי שנתקנו א"א לכל הפרצופים ואח"כ פרצופי אבא וכן כל שאר הפרצופים עד שנתקן גם פרצוף הנוק'. [אמנם צריך עדיין בירור כיצד ובאיזה סדר נעשו הדברים שהרי בסוף פ"א (משער התיקון) כתבנו שפרצופי עתיק דכל שנים עשר הפרצופים נעשו בתחילה על ידי עיבור בא"ק ורק אח"כ, על ידי עיבור בפרצופי עתיק, נעשו פרצופי א"א וכו' מה יהיה סדר יצירת א"א אם עתיק שלו כבר נעשה עוד קודם בעשיית א"א דעתיק כלומר מתי נעשו ומתי נתחלפו עתיק דא"א וא"א דעתיק].

מה שסיים דבריו דף נ' ע"ב למעלה "הרי ביארנו דרך כלל עוד שורש א' בתיקון ז"א וממנו נלמד לכל השאר". ניתן לקרוא משפט זה בשני צורות האחת כמשפט אחד ואז יש לומר שכל מה שדיברנו קודם שנתקנו עתיק וא"א וכו' הכל נמצא בתוך ז"א אחד שכן כל פרצוף הוא ז"א לפרצוף שמעליו. או שניתן לפסק ולומר "ואז נתקנה הנוק' הרי ביארנו דרך כלל" ולשים נקודה כלומר הביארנו דרך כלל נאמר על הביאור הקודם. ולקרוא את ההמשך "עוד שורש א' בתיקון ז"א וממנו נלמד לכל השאר", כהקדמה להסבר שיבוא על תיקון ז"א.

בניית פרצוף ז"א בשלושה שלבים עיבור יניקה מוחין ובשלושה פרצופים חיצון אמצעי פנימי

בניית פרצוף ז"א נעשית בשלושה שלבים שבסופם יהיה לנו חב"ד חג"ת נהי"ם בכל פרצוף משלושת הפרצופים חיצון אמצעי ופנימי.

בשלב הראשון הוא שלב עיבור ניתן לז"א הנהי"ם דפרצוף חיצון. בשלב השני שלב היניקה ניתן לז"א החג"ת דפרצוף אחור וכן חג"ת נהי"ם דפרצוף אמצעי בשלב השלישי ניתן לז"א החב"ד דפרצוף אחור וחב"ד דאמצעי וכן חב"ד חג"ת נהי"ם דפרצוף פנים.

וכיון שז"א יצא בתחילה בחי' חסד דחסד גבורה דגבורה ת"ת דת"ת נצח דנצח הוד דהוד יסוד דיסוד בבחינת אחור בלבד. הרי שבעיבור שהוא השלב הראשון נוסף נהי"ם לכל אחד מהם בנפרד. כלומר לחסד דחסד נוסף נהי"ם וכן לגבורה דגבורה ולת"ת דת"ת. ואילו לנצח דנצח נוספו הוד ויסוד ועטרת היסוד. ולהוד דהוד נוספו נצח ויסוד ועטרת היסוד, וליסוד דיסוד נוספו נצח והוד ועטרת היסוד.

ביניקה שהיא השלב השני מתווסף החג"ת דאחור היינו שלחסד דחסד שנוספו בו בעיבור גם נהי"ם יתווספו לאחור שבו גם גבורה ות"ת. וכן יתווסף פרצוף אמצעי חג"ת נהי"ם כולו. וכן לגבורה דגבורה שכבר יש לו מהעיבור נהי"ם יתווספו חסד ות"ת וכן יתווסף פרצוף אמצעי חג"ת נהי"ם כולו. וכן לת"ת דת"ת שכבר יש לה מהעיבור נהי"ם יתווספו חסד וגבורה וכן יתווסף פרצוף אמצעי חג"ת נהי"ם כולו.

וכן לכל אחד מהנה"י שכבר נוסף בעיבור השלמת הנה"י שלהם יושלמו להם ביניקה בחי' החג"ת דאחור וכן חג"ת נה"י שלמים לפרצוף אמצעי שלהם.

ובגדלות דיניקה יתווסף לכל אחד מעשר הפרצופים הנ"ל חב"ד לאחור ואמצעי וכן חב"ד חג"ת נהי"ם לפנים שלהם. נמצא שיש לנו שש ספירות כוללות (חסד עד יסוד) המלובשים באורך אחד על השני ובכל אחד יש מאה ספירות.

ובגדלות האמיתי שלהם (שהוא מט' ועד י"ג שנה ויום אחד) יתווספו להם כחב"ד כל אחד כולל מאה ספירות וביחד יהיה פרצוף ז"א אלף ספירות בסוד האלף לך שלמה.

[ומה שכתב כאן בקצרה בניין פרצופי עיבור יניקה מוחין שהם פרצוף חיצון אמצעי ופנימי יבוא בארוכה בשער פרקי הצלם].