ביאור:עץ חיים/שער יג/פרק ג

תיקון הפרצופים ע"י מיעוט האור

לאחר שראינו בפרקים הקודמים עניין הרדל"א בעתיק ועניין שלושת הפרצופים והתלבשות א"א בז"ת דעתיק והוצאת א"א מחודש מהתלבשות ז"ת דעתיק בא"א. בא לבאר תיקון הפרצופים שיוכלו לאפשר לאור העצום שלא יכלו התחתונים בתחילה לסובלו. וע"י תיקון הפרצופים האור מתחלק בהם לתרי"ג חלקים רמ"ח אברים ושס"ה גידים ואז נמשך האור להתפשט בכלי הפרצוף דרך מסכים והתלבשות בתוך לבושים על דרך "כל צמ"א", שכשבא האור לשכון בכליו מצטמצם קודם בצלם ומתעבה מעט ואח"כ מצטמצם בלבוש ומתעבה מעט ואז מגיע לשכון בכלי ומאחר שמגיע לכלי רק האור השייך לו (שכן התחלק לתרי"ג חלקים) וגם החלק הזה התעבה במעבר הצלמים והלבושים, יכולים הכלים לסבול האור. וילך ויבאר עניין תיקוני גולגולתא כמו נקבי העיניים והאח"פ ושערות הראש והדיקנא שדרכם יוצאים האורות לחוץ לפרצופים התחתונים יותר בדקות כך שגם הפרצופים התחתונים יוכלו לקבל האור.


רדל"א

ובעניין הרדל"א לפי שהוא ראש ומקור ושורש לאצילות לא הרחיב בו הדיבור לפי שאין בו תפיסה כלל רק פירש שיש בו י"ס כי כל ראש כלול מי', והוא הרישא עילאה דבתלת ראשין. [וי"ס זה דווקא בערכו אבל בערך התחתונים הם נחשבים לאלפים ורבבות ספירות].

לאחריו יש לנו ט"ס בא"א שבהם יש חלוקה באופן שהג"ר שלהם הם ראשים לא"א (ואו"א) שיחד הם בחי' כח"ב דכללות האצילות, שהרי הן כח"ב דא"א (ומה שלא פירט בפרוש גם את או"א, לפי שהם כלולים במזלא דא"א). וחג"ת שבא"א הם ראשין לז"א. ונה"י דא"א הם ג' ראשין דנוק'. שהנה"י הם עשייה והיא נוק' חיצוניות בסוד 'והנה באר בשדה והנה שם ג' עדרי צאן רובצים עליה וגו. וז"א הוא חג"ת שהוא יצירה כפי שיבאר בשער כ"ז פ"ב.

והרדל"א דעתיק מתלבש ומחיה את הב' ראשין (תתאין) דא"א בלי להלבישם ממש שהרי הם למטה ממנו ומלבישים לחו"ג דעתיק, שכתר דא"א מלביש לחסד דעתיק, וחכמה לגבורה [ובינה שאין משכנה בראש אלא בגרון דא"א, מלבישה לת"ת דעתיק]. ואותם ב' ראשין שהם כתר וחכמה דא"א באמת הם ג' ראשים שבין הגולגולתא למוחא סתימאה יושב הראש השלישי הנקרא אוירא ושורשו בדעת דעתיק. (והאוירא לא נמנה במאמר התלת ראשין שהובא באדרא זוטא לרוב העלמו, שדעת דעתיק המתלבש בו הוא למעלה מחסד דעתיק המתלבש בגולגולתא כתר דא"א והוא מזוכך ביותר ומתלבש בנקבי הגולגולת).

ואותו ראש שלישי שבא"א הוא למעלה ממוחא סתימאה והוא סתום ונעלם מאוד ונקרא אוירא עילאה ותחתיו יש קרום אחד שמפסיק בינו לבין המוחא סתימאה ונקרא בסיפרא דצניעותא קרומא דאוירא דאזדכך, שהאוירא מאיר דרך בו למו"ס שתחתיו. ואותו אוירא בערך הגולגולתא נקרא מוחא (והוא נקרא מוחא עילאה סתימאה) ובערך המוחא סתימאה נעשה בבחי' כתר שהרי נכלל בכתר עצמו שמושבו בנקבים שבגולגולת. נמצא שב' ראשין שבא"א הם בעצם שלושה ראשים וזה מלבד הרדל"א שהוא מכלל עתיק ואינו מכללם שהם מכלל א"א.


מבנה הגולגולתא והמו"ס כפול

ולכאורה העולה מפרק זה שמבנה תלת הראשין שבא"א שהם גולגולתא אוירא ומו"ס הוא מבנה פשוט אך יש להוסיף בזאת את מה שלמדנו בבית מדרשו של מוהרי"א שמבנה הראשים הוא כפול. וזה עפ"י המובא במבו"ש שער ג' ח"ב פ"ד שמובא שם: שראש הכוונה שיש בו גולגולתא ובתוך הגולגולתא יש מוח, ולכן יצדק שם ראש בעתיק אך בא"א שאנו קוראים גם לגולגולתא וגם למו"ס ראש איך יצדק שם זה? ומפרש שגם בגולגולתא וגם במו"ס בכל אחד מהם יש שוב גולגולתא ומו"ס כמו שכותב דף כ"ג ע"ב "ובהכרח צריך שבכל רישא יהיה בה בחינת הראש שהוא הכלי ובתוכו המוח שהוא הרוחניות והעצמות, ולכן צריך שתדע שכיון שאלו הב' ספירות דא"א נקראו רישין צריך שיהיה ראשין ממש וכל אחד משניהם תהיה כוללת ב' בחינות שהם גולגולתא ומוחא בגווה".

לפי זה אנו יכולים להבין מה שמביא שם בדף כ"ד ע"א "אמנם מרישא תניינא שהוא זה של שם ס"ג אשר מהם נמשכין י"ג נימין דשערי... והם רמוזים בריש תפילת ר' נחוניא בן הקנה במדת הכתר ומילוי הוא ביודין, ובזה תבין איך שם ס"ג הוא כאן גבוה משל מילוי יודין ןלזימנין הוא להפך..."

כלומר לפי הפשט יש לנו תלת רישין גולגולתא הויה דע"ב אוירא הויה דס"ג ומו"ס הויה דמ"ה ולפי זה שם ע"ב למעלה מס"ג. ואיך יש לנו מצב כמו שנרמז בתפילת רבי נחוניא [ראה שם] ששם ע"ב למטה מס"ג!

אלא שלהיותם תרין ראשים [גולגולתא ומו"ס] ובכל ראש יהיה גם כן גולגולתא ומוחא ואותו אוירא [שנקרא גם מוחא סתימא עילאה כמו שראינו בדף כ"ג ע"ב וע"ג] משמש פעם כמוחא לגולגולתא ופעם כגולגולתא למוחא סתימא הרגיל נמצא שאותו אוירא בנוי משני חלקים העליון שבו הוא מוחא לגולגולתא מכאן שיהיה בשם ס"ג והתחתון שבו הוא גולגולתא כלפי המו"ס מכאן שיהיה בשם ע"ב נמצא שיש לנו שם ע"ב למטה משם ס"ג. רמז למבנה כפול זה של הגולגולתא ומו"ס (ואוירא) יש גם בעץ חיים א' דף צ"ד שהוא פט"ו דשער א"א כפי שיבואר בע"ה בראשית פרק ד'.