ביאור:עץ חיים/שער יב/פרק ד
ביאור חמשת הספקות בעתיק
לאחר שביארנו בפרק ג' הספקות באופן כללי היינו אם יצא או"פ דב"ן בלבד או שיצא או"פ עם או"מ וכן הסתפקנו בשם מ"ה. וכן בעניין הג"ר ד"ר ז"ך אם עלו ב' כתרים דחו"ב בחו"ב דעתיק או שנשארו בגופא דעתיק, ושהחו"ב דחכמה והחו"ב וחסד דבינה נשארו בגופא דעתיק (או יתכן שחלק מהם לא עלו בעתיק כלל כפי שיאמר בהמשך). וכן הספק אם הז"ך עלו בגופא דעתיק או שלא עלו כלל בעתיק.
עתה ברצונו לברר הספקות באופן מפורט יותר ויבאר חמש ספקות שקיבל מרבו (שייקראו אא"ג, בג"ד, במידה ויצא בשם ב"ן רק או"פ, ואם יצא גם או"מ דב"ן השלושה ספקות הנוספים ייקראו בב"ו ושתי אפשרויות שייקראו בד"ד) אף שמבחינה עקרונית אפשר שיש עוד אפשרויות להסתפק בהם.
ותחילה צריך הקדמה שבאורות יש ד' בחינות או"פ ואו"מ ובכל אחד מהם יש בחי' פנים ובחי' אחור. ובכלים יש ב' בחינות בלבד אחור ופנים. ועוד הקדמה שבחי' הכלים תלויה באורות שאם יש אורות רבים צריך כלים גדולים כי עיקר התיקון הוא גדלות הכלי והיעשותו בבחי' פרצוף על מנת שיכיל האור ויוכל לסובלו. הקדמה נוספת כבר הזכרנוה בפ"ג שכלים נוצרים כתוצאה מהכאת או"מ באו"פ וכיון שהכאה זו היא בחי' זיווג שנולד ממנו הכלי, צריך שב' האורות יהיו מאותה בחי' שאם יהיו מבחינות שונות לא יהיה ביטוש ביניהם.
אמנם קשה מדוע אנו צריכים לביטוש זה לצורך הווית הכלים ומדוע לא ייקחו גם אורות המ"ה שבאים עתה לעולם האצילות כליהם מאח"פ כמו שלקחו אורות הב"ן בנקודים כך הקשה היפה שעה ותירץ שכך עלה ברצון המאציל. הרב אליהו מאני תירץ דשאני אורות העין שהם מבחי' ס"ג יכולים לקחת מאורות אח"פ שהם מאותה בחי' מה שאין כן אורות המ"ה, ובשמן ששון כתב (בדרך דומה) שאורות המ"ה לפי שהם מבחי' הע"ב אין כוח באורות אח"פ להוציא להם כלים. ונראה שסוברים שאורות הב"ן ימשיכו לקחת כליהם דרך אח"פ! שהרי לא שאלו את אותה שאלה על השלמת הב"ן. (אמנם מהרח"ו לא דיבר על השלמת אורות הב"ן לשיטתו שלא נוספו בב"ן אורות).
ספק ראשון אא"ג
ומתחיל לבאר הספקות מרישא דעתיק בג"ר שלו. לפי הספק הראשון שבשם ב"ן ובשם מ"ה יצאו או"פ בלבד וה"ר דכתר דב"ן נהיה מקיף לפנימי שהוא כח"ב דכתר דמ"ה. הנה לשם כך לא היו צרכים אורות הכח"ב דמ"ה לאורות נוספים שלא יהיה אור הפנימי דמ"ה גדול מאורות המקיף דב"ן.
ולכן לא הוצרכו ב' אורות דכתרים דחו"ב לעלות לכאן. אבל בכלים נראה שיש חיסרון שהרי אין לנו אלא כלי ה"ר דכתר דב"ן ואילו מצד המ"ה אין כלים כלל לפי שאין ביטוש בין אור מקיף לפנימי. ולכן עלו לכאן אחוריים של כלי כתר דחו"ב דב"ן להיות כלים לחו"ב דמ"ה ובבית לחם יהודה כתב שיש להסתפק אם עלו גם פנים של כלים אלה ואילו כתר דמ"ה השתמש בכלי ה"ר דכתר דב"ן.
צ"ע שאם אכן כך נעשה שלא נוצרים כלים חדשים לא בב"ן ולא במ"ה אם כך כיצד יש בזה תיקון הרי עיקר התיקון שיוכלו האורות להיות בכלים רחבים יותר לא נעשה, שהרי עפ"י הבנת הרש"ש באים תשע וחצי ספירות נוספות בצד הב"ן ועוד י"ס נוספות בצד המ"ה, ויש כלים רק לחצי ספירה שהייתה בתחילה רק בצד הב"ן! בשלמא צד הב"ן אפשר שלוקחים כליהם מאח"פ כמו מה שיצא בראשית, בלא צורך בביטוש בין מקיף לפנימי, אבל יוצא שכל צד המ"ה משתמש בכלים של ב"ן ואם כן אין די כלים שיקרא תיקון!
והנה הסימן של ספק זה הוא אא"ג א' אחד אור מקיף וא' אחד או"פ וג' כלים שהם כלי כתר דב"ן וב' כלים של אח' דחו"ב דב"ן.
באופן עקרוני הספקות שהוא מביא כאן בפרקים ד' וה' מובאות במבוא שערים דפים י"ט וכ' ושם לשונו רחבה וברורה יותר. גם שם מבאר כל ספק כיצד בונה את כל נוק' דעתיק כגון כאן באפשרות אא"ג ממשיך לבאר מה נעשה עם כל הג"ר ד"ר ז"ך כיצד נכנסו גם בגופא דעתיק. ואילו אצלנו הוא משאיר את ביאור של מה שנעשה בגופא דעתיק לפרק ה'. אנו נמשיך כאן על פי ביאורו כאן ובפרק ה' נרחיב יותר.
ספק ב' בג"ד
שמב"ן יצא פנימי בלבד וממ"ה יצאו פנימי ומקיף, (מבאר בספר טועמיה חיים זכו) וזה מסיבת גדלותו של פנימי דב"ן ויצטרך לו פנימי ומקיף דמ"ה לבררו. ופנימי דמ"ה יהיה או"פ ומקיף שלו יהיה או"מ, ופנימי דב"ן יהיה מקיף למקיף. ולפי שעתה יש ב' מקיפים לפנימי דמ"ה צריך להגדיל את אורות פנימי דמ"ה שישתווה עם המקיפים ואף בו יהיה מ"ה וב"ן כמו במקיפיו, ולכן עולים אליו אורות אחוריים דב' כתרים דחו"ב דב"ן עם כליהם, למעלה בחו"ב דעתיק דמ"ה ואורות חו"ב דמ"ה נעשים פנים להם וב' כתרים דחו"ב דב"ן נעשים להם אחור (לפי שהיו באח' היו צריכים את כליהם שיבואו איתם). בנוסף כיון שיש לנו פנימי ומקיף דמ"ה ע"י הביטוש ביניהם נעשה לנו גם כלים למ"ה.
וסימן ספק זה הוא בג"ד ב' אורות מקיפים אחד דמ"ה ואחד דב"ן, ג' אורות פנימיים אחד דמ"ה ושניים נוספים הם אחור דכתרים דחו"ב דב"ן שעלו אליו. וד' כלים האחד ה"ר דכתר דב"ן, ועוד כלי אחור דב' הכתרים דחו"ב דב"ן והרביעי הם כלי מ"ה שנוצרו מהביטוש.
הערה שמוסיף מהרח"ו בעניין
בעניין אורות חו"ב דב"ן בעתיק יש שלוש אפשרויות הראשונה שעלו בחי' הפנים לבד ואז הם מתערבים עם חו"ב דכתר דמ"ה שגם הם בחי' פנים (כמו בספק בד"ד א').
השנייה שעולים רק בחי' האחוריים שלהם ואז אי אפשר שיתערבו עם בחינות החו"ב דכתר דמ"ה שהם בחי' פנים אלא יהיו להם כאחוריים (כמו בספקות אא"ג ובג"ד ובד"ד ב').
השלישית שעלו בין בפנים בין באחוריים שלהם ואז הפנים מתערבים עם בחי' דמ"ה ואחוריים נשארים בבחי' אחור. אמנם בחמשת הספקות שמביא אצלנו אין מצב שעלו אורות בין בפנים ובין באחוריים (שבספק בד"ד הא' שנקרא לו בד"ד דפנים (משום שעלו בו רק הפנים) הרי עלו בו רק הפנים, ובשלושת הספקות אא"ג ובג"ד וספק בד"ד הב' (הנקרא בד"ד דאחור) עלו רק אורות האחור והספק הנשאר שהביא שהוא בב"ו אמנם עלו פנים ואחור יחד אך רק בחי' הכלים ואילו אורות לא עלו כלל) אלא שאף שהאר"י כתב לנו בזה חמש ספקות בלבד יש ספקות נוספים בזה שלא ביארם האר"י אך הם קיימים ויכול להיות שבחלקם יהיה מצב שיעלו אורות בין בחי' פנים ובין בחי' אחור.
אבל בחי' הכתר דב"ן ודאי שהוא מתערב עם בחי' הכתר דמ"ה.
[הבחינה הב' יש בה ג' ספקות דף נ"ח 4 למטה]
אם בשם ב"ן יצאו בתחילה פנימי ומקיף וכן במ"ה יצאו פנימי ומקיף כאן יש לנו שלוש אפשרויות להסתפק בהן.
הראשונה שכיון שיש לנו שני פנימיים ושני מקיפים הרי שיש לנו מספיק אורות פנימיים כנגד המקיפים, גם כתר דכתר דמ"ה וגם מה"ר דכתר דב"ן ואין צורך להביא להם גם את אורות כתרים דחו"ב דב"ן. ובמקרה זה יש לנו כלים גם דב"ן וגם דמ"ה לפי שהיה ביטוש בין פנימי למקיף אלא ששני הפנימיים דמו"ב מהווים פרצוף אחד נמצא שכלי מ"ה מחזיק אורות דמו"ב וכלי ב"ן מחזיק גם הוא אורות ממו"ב אמנם כלי הב"ן יש להם כוח להחזיק ב' סוגי האורות אבל כלי המ"ה אין בהם די כוח לקבל גם או"פ דב"ן לפי ששורשו מהס"ג ולכן עולים פנים ואחור דב' כלי הכתרים דחו"ב דב"ן למעלה לעזור לכלי המ"ה להחזיק גם את אור הב"ן, אך אורותיהם יישארו בגופא דעתיק כי אינם נצרכים לרישא ואף שיש עניין שכלי יעלה יחד עם אורו (כמו בשני ספקות בד"ד לקמן שכשעולים כלי הפנים עולים עמהם אורות הפנים וכשעולים כלי האחור עולים עמהם אורות האחור) כאן אין כוח בכלי הכתר לסבול כל כך ריבוי אורות גם של הפנים וגם של האחור ואין ראוי שיעלו רק חלק מהאורות כגון שרק אורות דפנים יעלו שמדוע יגרעו אורות האחור. וסימן ספק זה נקרא בב"ו ב' אורות פנימיים אחד דמ"ה אחד דב"ן. ב' אורות מקיפים אחד דמ"ה אחד דב"ן. וו' כלים, שניים אחד דמ"ה אחד דב"ן. ועוד ד' שהם כלי ב' הכתרים דחו"ב דב"ן ב' דפנים וב' דאחור.
אפשרות שנייה שעלו רק הפנים של כלי ב' הכתרים דחו"ב דב"ן והסימן כאן הוא בד"ד דפנים ב' מקיפים ד' פנימיים וד' כלים. (בשלמא) ב' אורות מקיפים דמו"ב, ד' כלים ב' כלים דמו"ב וב' כלים דפנים דכתרים דחו"ב דב"ן, אך מדוע ד' אורות פנימיים ולא כספק הקודם שהיו רק ב' אורות פנימיים דמו"ב! אלא שכאן מאחר שעלו רק כלי הפנים דב' הכתרים דחו"ב דב"ן הרי שאגב הכלים דפנים, גם האורות דפנים עלו שבספק הקודם היות שעלו הכלים בין בפנים ובין באחור לא היה מקום לכל האורות דפנים ודאחור למעלה אך לאורות הפנים לבד יש מקום. נמצא שיש לנו ד' אורות פנימיים שניים דמו"ב ושניים דפנים דב' הכתרים דחו"ב דב"ן.
אפשרות שלישית שעלו רק כלי האחוריים של ב' הכתרים דחו"ב דב"ן לצורך הוספת כלים במ"ה ואגב הכלים עלו גם אורותיהם, והסימן הוא בד"ד דאחור ב' אורות מקיפים דמו"ב ד' אורות פנימיים שניים דמו"ב ושניים דאחור דב' הכתרים דחו"ב דב"ן. וד' כלים שניים דמו"ב ושניים דאחור דב' הכתרים דחו"ב דב"ן.
אמנם לפי אפשרות זו שהאחוריים דב' הכתרים דחו"ב דב"ן כלים ואורות עלו ברישא דעתיק הרי שהפנים שלהם לא יישארו בגופא דעתיק (כמו שקרה כשעלו הפנים, והאחוריים נשארו בגופא דעתיק) שאי אפשר שהאחוריים יעלו ברישא והפנים שהם יותר מעולים יישארו בגופא וצריך לומר שהפנים יישארו במקומם באו"א לצורך עצמן. ואם תשאל אדרבה אם הפנים ירדו לאו"א הלא או"א גרועים מעתיק. אלא שיש בחי' שאחור מעולים מאור הפנים בכך שהם בונים את עיקר הפרצוף ויש בחי' שאור הפנים גדול מאור האחור שעל ידי שמוסיף על אור האחור גורם לחיבור הפרצופים פנים בפנים. לכן כאשר יש לנו את ב' הבחינות יחד הן דאחור והן דפנים אז ודאי שאור הפנים מעולה יותר לפי שבא בתוספת הארה על האחור. אך כשאינם יחד הרי שאור האחור שבונה את עיקר הפרצוף גדול הוא מאור הפנים ולכן בספק זה כשעלו אורות וכלים דאחור ברישא דעתיק ונפרדו מאורות וכלי הפנים לכן נשארו אורות וכלים דפנים באו"א כמו שכתב בספר זכות יהונתן שכן בלעדי תיקון האחור אי אפשר לפנים לבוא לידי ביטוי ולהתגלות על דרך אין מלך בלא עם.
[מ"ק דף נ"ט ע"ג]
שאורות ה"ר דכתר דב"ן התקבצו כולם בכתר דנוק' דעתיק ולא התפשטו בכל עשר ספירותיה
מ"ק כבר אמרנו שמכתר דס"ג לוקח העתיק ה"ר ומסופק אם כולם התערבו עם כתר דכתר דמ"ה או שאלו החמש אורות גדלו ונכפלו ונעשו פרצוף אחד מעשר ספירות ואז הם כנגד כל י' ספירות דמ"ה (ושאר הג"ר ד"ר ז"ך השלימו על פי הספקות דלעיל).
ומביא השמן ששון שכעין מה שכתב כאן בצדדי הספק כתב גם בשער ההקדמות דף ל"א ע"א. אלא שבמבוא שערים דף י"ט ע"ג כתב בפשטות כמו הצד הראשון בספק "הכתר דעתיק נעשה מכתר דכתר דמ"ה ומה"ר דכתר דב"ן, ונעשה מהתחברותם יחד כתר דעתיק בלבד ובזה אין שום ספק כי א"א שמהכתר דב"ן יעשה בחינת חכמה ובינה דעתיק...". ובתחילת פרק ג' (אצלנו בשער עתיק דף נ"ז ע"ד ובדומה מופיע גם במבו"ש דף י"ט ע"ב) כתב בהתחלה בפשטות כמו הצד השני של הספק שכתב: "כי הנה הע"י... וכאשר הוא היה מברר מבחי' שם ב"ן, שהם המלכים כנ"ל, אשר יש בהם י"ס, הנה הוא מברר חלק א', ומחברו מבחי' כתר דב"ן, אל הכתר דמ"ה. ואח"כ מברר עוד חלק א' מן החכמה דכתר דשם ב"ן, ומחברו עם החכמה שבכתר דמ"ה, וכן כולם, עד שיברור חלק העשירי משם ב"ן, ומחברו עם המלכות דכתר דמ"ה". אך מייד לאחר מכן הוא כותב כספק הראשון כמו המובא במבוא שערים שכתב "והנה כבר הוא פשוט אצלנו, כי בחי' הכתר דעתיק, נעשה מן הכתר דכתר דמ"ה, ומן בירור ה"ר דכתר ב"ן, ואין כאן עוד שום בירור אחר אלא זה".
אם הדברים היו מובאים רק בפרק ג' היינו יכולים לומר שכוונתו אכן כספק השני ומה שכתב בהמשך הדברים כוונתו שלכתר דעתיק אנו לוקחים מכתר דמ"ה ומה"ר ראשונות דכתר דב"ן הכוונה מה"ר ולא כל ה"ר. אך ממה שמביא כאן במ"ק משמע שאף שכתב שתי הלשונות, זה מחמת שיש לו ספק בזה ולכן אין לתרץ ולחבר בין הגירסאות. או שנאמר שהספק היה לו בתחילה וכתבו במ"ק אך במ"ת חזר בו. וכן לשונו בפרק א' שהוא מ"ת משמע שאותם ה"ר דכתר נעשו י"ס שכתב (דף נ"ו ע"א למטה) ומב"ן לקח ה"ר של כתר שלו וכתוב בסוגריים כי כבר ידעת כי כ"א מהי"ס כלול מי' אפשר שהוא עצמו הוסיף את הסוגריים הנ"ל כדי לומר כצד השני בספק שהה"ס עליונות דכתר דב"ן צריכות להתחלק לכל פרצוף נוק' דעתיק בעשר ספירותיו.
ויתכן שחוזר בו מהספק מכמה טעמים: שהרי בא"א גם לקחה נוק' דא"א ה"ת דכתר וכשאנו אומרים לקחה מסביר מהרח"ו שנבנתה מה"ת דכתר, האם נאמר שבגלל זה יש לה רק ספירה אחת אלא ודאי שאותם ה"ס נעשו לי"ס. כמו שמפורש בשער א"א פט"ו אצלנו בדף צ"ד ע"א וע"ב ששם מדבר על מבנה הג"ר דא"א, מובא שכל הג"ר כתר חכמה ובינה מעורבות עם איזה חלק מכתר דב"ן (אף שלא ניתן להביא ראיה משם כי נראה שמדבר במבנה הפרטי ואילו אנו עסוקים במבנה הכללי כפי שיבואר עניין זה בעה"י בשער או"א).
ועוד הרי כבר בספק הראשון שבעתיק אא"ג (דף נ"ח ע"ג) אומר שאור מקיף של כח"ב דמ"ה נעשה מאו"פ דכתר דב"ן (שהם מה"ר דכתר דב"ן) וודאי שמתכוון שכל הכח"ב של ב"ן נעשה מהם ולא רק כתר וכן מסתבר לומר שכל הז"ת גם הם נעשו מהם שאם לא אז מה תגיד שבספירת ההוד מה שמהוה אותה זה רק כתר דהוד דז"א לכל ההוד של עתיק! ואיך בכלל מסתפק בעניין הז"ך אם עלו בעתיק או לא שאם תאמר שלא עלו וגם הה"ר דכתר דב"ן לא בנו את הז"ת אז נמצא שיש ספירות שאין מה שבונה את צד הנוק' שבהם כלל! ומה תאמר בספק בב"ו ששם הג"ר ד"ר ז"ך נשארו מקובצים בחסד ונצח האם תאמר שאין לצד נוק' דעתיק כלל ספירת הוד ויסוד ומלכות וגבורה ות"ת! ונראה שדעת הבית לחם יהודה נוטה כצד השני של הספק וכתב שכן נקט בפשיטות במבוא שערים דף י"ח ע"ד שבחי' נוק' דעתיק נעשתה מה"ר דכתר דב"ן משמע כל נוק' דעתיק ולא רק ספירת כתר שבה. וכן משמע ממבוא שערים דכ"א ע"ג שדומה למה שמובא פ"ח משער א"א שלהיות שבא"א יש קצת ביטול לכן לא יכלה בינה שבו להיות בראש מחמת הארת עתיק, וא"ת שכל הה"ר דכתר דב"ן היו רק בכתר דכתר דב"ן ע"כ ששאר ספירותיו נעשו מג"ר ד"ר ז"ך שהיה בהם ביטול ואם כן איך לא יכלה הבינה להיות בראש עתיק לפי זה צריך לומר שה"ר התחלקו בכל ספירות עתיק.
ואם תשאל כיצד התחלקו ה' ספירות (שהם כח"ב חו"ג ושליש ת"ת) בי"ס אפשר שכתר ייקח שש כתרים כתר דכתר כתר דחכמה עד כתר דת"ת שהרי אף שליש עליון דת"ת עלה לעתיק. וכן חכמה ייקח שש חכמות ובינה שש בינות וז"ת יקחו כל אחד חמש ספירות מסוגו כגון חסד ייקח חמש חסדים עד שמלכות תיקח חמש מלכויות נמצא שכל ספירה בעתיק בנויה בעצם מחצי ספירה בלבד וחסר לה עוד חצי ולשם כך אנו זקוקים להשלמה של הג"ר ד"ר ז"ך.
אמנם דעת השמן ששון והכרם שלמה (דעתו מופיע גם בשער אנ"ך פ"ח עמ' א'תתצז וכן בפ"ט) לפרש דעת מהרח"ו כפשטות הגירסה במבוא שערים דף י"ט ע"ג וכן דף כ' ע"ב למטה ד"ה 'ואמנם נוק' דעתיק הכתר שלה נעשה מה"ר דכתר דב"ן' לכן נקטו כצד הראשון בספק שכל הה"ר דכתר דב"ן הלכו להיות בכתר דעתיק בלבד (ושאר ספירות התחתונות נעשו מג"ר ד"ר ז"ך). ונראה שכן דעת הרש"ש בהגהתו דף נ"ט ע"ד 'הה"ר דכתר דב"ן שברישא דעתיק מאירים לג"ר'.
ולפי זה צריך לומר שלא כל הספירות בנוק' דעתיק יש בהם אורות וכלים אלא בחלקם יש הארה בלבד כלומר כתר שבו האורות דה"ר דכתר דב"ן מאיר לג"ר. (ותלוי לפי הספקות נניח ספק בב"ו) הרי שאורות דכתר דחכמה דב"ן וחו"ב דחכמה דב"ן וכתרים דחג"ת דז"א דב"ן מתקבצים בספירת החסד ומאירים לחג"ת. ואורות כתר דבינה דב"ן וחו"ב דבינה דב"ן ונהי"מ דז"ת דב"ן מתקבצים בנצח ומאירים בכל הנה"י דנוק' דעתיק.
וכן מפורש במבו"ש הנ"ל דף י"ט ע"ג שכתב שכתר נעשה מכתר דכתר דחכמה דמ"ה ומחמשה ראשונות דכתר דב"ן ומשם מאיר לג"ר דרישא דעתיק... וזה סדרם כי אורות הג"ר דחכמה דב"ן הושמו בחסד דעתיק ומשם מאירים אל כל ג' אמצעיות שהם חג"ת דעתיק, והד' ראשונות דבינה דב"ן הושמו בנצח דעתיק ומשם מאירים בשלושה תחתונות שהם נה"י דעתיק.
ועוד ראיה שמהרח"ו מחזיק בשיטה זו שכל הה"ר התקבצו בכתר ולא בכל הי"ס דנוק' דעתיק ממה שכתב בפ"ה דף נ"ט ע"ד כשמדבר על ספק אא"ג כתב סיבה למה נתחלקו ז"כ דב"ן בכל הז"ת דעתיק ולא נתקבצו בחסד ונצח זה מטעם שאורות (אח') דכתרים דחו"ב דב"ן נמצאים בחסד ונצח ומאירים כלפי הכלים שלהם שלמעלה בחו"ב דעתיק ואם גם הז"כ היו נמצאים איתם הרי שגם הם היו מאירים אורותיהם כלפי מעלה ונמצא שהז"ת יהיו חסרי אור למטה במקומם. אך אם אנו אומרים שהה"ר דכתר התחלקו בכל הי"ס הרי שיש מאורות הה"ר בז"ת.
וגם צריך לומר שמה שעלו ה"ר דכתר דב"ן להיות בכתר דעתיק הכוונה גם לאורות וגם לכלים ולא לאורות בלבד שהרי כשמפרט הספקות בפ"ה כותב למשל בספק אא"ג שגם הכלים של הה"ר דכתר דב"ן התקבצו בכתר בלבד.
לכן מכאן אנו נמשיך כמו ההסבר המרכזי שכל הה"ר דכתר דב"ן התקבצו בכתר דנוק' דעתיק.
וקשה בפירוש זה מה שהקשנו שנמצא שיש ספירות שיש בהם רק הארה ללא כלים ואורות כלל! האם נאמר שעתיק בבניינו חסר! אמנם קושי זה הוא דווקא לפי ההבנה שמדגיש מהרח"ו בפ"א (דף נ"ו ע"ב) שכל מה שבונה את עתיק הוא מה שלקח ממ"ה וב"ן. אמנם יש המחדשים בדברי הרש"ש שיש עתיק עוד מלפני בריאת העולם והוא שלוקח ממו"ב שנוצרו בבריאת העולם ולפי הסבר זה אכן לא קשה להבין כיצד יש ספירות בעתיק שהם ללא כלים ואורות.