פתיחת התפריט הראשי

ביאור:עמלק - אויבו של הקב"ה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדר דר"

סוגיית מלחמת עמלק המופיעה בפרשתנו הינה סוגיה טעונה מבחינה הגותית.

למה דוקא עמלק ראוי ליחס זה? ידועים דברי המדרש המובאים ברש"י על המילים "אשר קרך בדרך" (דברים כה יח):

"משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה. אף על פי שנכוה, הקרה אותה בפני אחרים"

וכך משתקף מדברי בלעם 'ראשית גוים עמלק' (במדבר כד כ)

בתחילת פרשת בשלח מתארת התורה את שיקולו של הקב"ה להסבת העם דרך המדבר: "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרים" - ההחלטה לא לילך ישר לארץ כנען נובעת מן הרצון להימנע ממלחמה עם הפלשתים, יושבי ארץ כנען.

אך בסוף הפרשה: "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים."

מעבר לעניין ספרותי זה נראה כי יש בכך עומק רב, שבו טמון היסוד למצוות מחיית עמלק: בתחילת הפרשה מופיעה 'התוכנית האלוקית', ובסיומה – סתירה של תכנית זו ע"י עמלק.

עמלק משבש את התכנית האלוקיתעריכה

עצם לחימתו של עמלק בישראל מעוררת תמיהה, מכיוון שעמלק יושב בנגב, הרחק מבני ישראל היוצאים ממצרים, ונראה שבא במיוחד להילחם בישראל: 'ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים'. עניין זה מחזק את הרעיון שאין מלחמה זו מלחמה רגילה בין עמים, אלא מלחמה בהנהגתו ובהשגחתו של ה'.

לפי רעיון זה ניתן גם להבין מדוע עונשו של עמלק חמור יותר מזה של שאר העמים שנלחמו בישראל אך אין ציווי למחותם. היחוד של עמלק הוא בכך שאין המלחמה נערכת בין ישראל לעמלק אלא בין הקב"ה לעמלק, כפי שעולה מן הפסוק 'כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדר דר'. הכסא הוא סמל המלכות, ומלחמת עמלק היא על מלכותו של ה' בעולם. וכן אומר המדרש: 'ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק ... שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו'.

מכאן מובן יותר הציווי למחות את זכרו של עמלק, מכיון שהוא מעכב את התגלות מלכות ה' בעולם, וכשיימחה שמו של עמלק יהיה ה'שם' שלם והכסא שלם.

בספר דברים בציווי על זכירת עמלק נאמר 'אשר קרך בדרך' ובספרי פירשו: 'דרך מקרה'.

עמלק מאמין במקרה וכופר בהשגחה ובמלכו של עולם. וכך ניתן להסביר גם את מצוות הזיכרון 'זכור את אשר עשה לך עמלק', כי זכרון פרשייה זו יעמיק אצלנו את קבלת מלכותו של הקב"ה.

ובשביל שלא יידבק בנו חלילה מן ה'מקריות' של עמלק עלינו למחותו ולזכור היטב את מעלליו ועונשו למען נוכל לתקן עולם במלכות שד-י.

מקורותעריכה

אהד זימרן בעלון שבתון, תשס"ז