ביאור:הארץ על המים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
בכמה מקומות בתנ"ך, נאמר שהארץ היא "על המים", למשל:
- תהלים קלו ו: "לרוקע הארץ על המים"
- תהלים כד א-ב: "לה' הארץ ומלואה... כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה"
ב"דעת מקרא" פירשו, שהארץ צפה על-פני המים. אולם, הפרקים שמדברים על בריאת העולם (בראשית א, תהלים קד), מלמדים בבירור שהמים נמצאים מעל הארץ - הם מכסים אותה, וה' צריך להזיז אותם הצידה כדי שהארץ תיראה (ע' " חוק הכלים השלובים והיקוות המים ").
בנוסף לכך, יש בתנ"ך פסוקים אחרים שמזכירים שמישהו עומד "על המים", ובהם ברור שאין הכוונה שהוא צף על פני המים ממש, למשל:
- בראשית כד יג : "הנה אנוכי ניצב על עין המים"
- תהלים א ג: "והיה כעץ שתול על פלגי מים"
לפי זה, בפסוקים שהבאנו למעלה, צריך להבין את המילה "על" באחת משתי דרכים:
"1. על" = ליד, בסמוך. לפי זה, הפסוקים שאומרים שהארץ היא "על המים" באים להודות לה' על כך שברא את הארץ סמוכה למים (ימים ונהרות), דבר שמאפשר חיים ליצורי הארץ; כך פירש רש"י בתהלים כד , וגם מלבי"ם על המילים "ועל נהרות יכוננה" .
2. "על" = מעל, גבוה יותר. לפי זה, הפסוקים שאומרים שהארץ היא "על המים" באים לשבח את ה' על כך שברא את הארץ גבוהה יותר מהמים, כך שהמים לא מציפים אותה. פירוש זה מתאים יותר, לענ"ד, לכיוון הכללי של פרק כד, ש מפנה את מבטנו מלמטה למעלה ; וגם בפרק קלו, ייתכן שהכוונה היא לשבח את ה' על כך ששם אותנו גבוהים ונעלים יותר מיצורי המים.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-16.
תגובות
עריכה
מאת: מאיר
[מתוך http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1917738 ]
נאים דבריך, יש לציין שהאנשים שהבינו כי הארץ צפה על המים בדרך נס הם הראשונים מפרשי התנ"ך (דומני רש"י ואבן עזרא)
השינוי אינו רק בהסבר אלא בהתיחסות, לדבריהם יש כאן התפעלות מתופעה מופלאה להבנותיך זהו ציון והודאה על יעילות הבריאה, שיש אולי להסביר מה מיוחד דווקא בנקודה זו שזכתה להדגשה.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/harc_al_hmym