ביאור:עין תחת עין - השתלת איברים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
שמות כא כג: "ואם אסון יהיה ונתתה... עין תחת עין...".
המשמעות המילולית היא שהמזיק צריך לתת לניזק עין, במקום העין שהוציא לו. זה בכלל לא עונש – זה פיצוי הגיוני וצודק: הוא הוציא לו עין אז הוא צריך להחזיר לו את העין.
עד לפני כמה עשרות שנים המצווה הזאת היתה תיאורטית בלבד, כי אם היו מוציאים אחת מעיניו של המזיק – לא היו יכולים לתת אותה לניזק; לא ידעו אז להשתיל איברים. לכן כשחז"ל באו לקבוע הלכה למעשה היו להם שתי אפשרויות:
- לקיים רק את "עין תחת עין" ולהתעלם מ"ונתתה", כלומר להוציא עין מהמזיק ולא לתת כלום לניזק.
- לקיים את "ונתתה", אבל לא לתת עין ממש (כי אי אפשר), אלא לתת כסף שיהיה תחליף לעין.
חז"ל בחרו באפשרות השניה.
בימינו, תודה לא-ל, הרפואה התקדמה וכבר אפשר לקיים את המצווה כפשוטה.
כך כתב ר' אברהם קורמן בספרו 'הפרשה לדורותיה', ספר שמות:
- "נניח שלראובן יש עין אחת ולשמעון שתי עיניים, ושמעון הוציא את עינו האחת של ראובן. האם לא יהיה זה צודק לחייב את שמעון לתרום אחת מעיניו לראובן, כדי להחזיר לו את מאור עיניו?".
תגובות
עריכהמאת: יחיאל
עוד רגע נתחיל לדון בסחר איברים
_______________
מאת: איתן קסטנבוים
זה בכלל נכון כי רש"י אומר שפשוט משלמים את הפסד דמיו בשוק
_______________
מאת: אורי
חז"ל אמרו "עין תחת עין - ממון" כי בזמנם לא חשבו בכלל שתהיה אפשרות של השתלת איברים. הרעיון של כותב המאמר הוא שהתורה חזתה את העתיד ובגלל זה כתבה "ונתתה נפש תחת נפש".
_______________
מאת: נחום
הכותב המלומד שכח, או שמא מתעלם ביודעין, מהסיבה העיקרית שהביאה את חז"ל (במסכת בבא קמא פד א) להימנע מלפרש עין תחת עין ממש, אלא תשלומים, והוא בדברי רבי שמעון בר יוחאי: "והתורה אמרה: "משפט אחד יהיה לכם", משפט השווה לכולכם!" מה נעשה במקרה שהחובל הוא בעל עין אחת בלבד, או שהיה עיוור מלכתחילה, או שסוג הדם שלו ושל הנחבל אינם מתאימים להשתלה זה מזה? אלא, כמו שבמקרים אלו לא ניתן לחייב את החובל אלא בתשלומים, הוא הדין במקרה וישנה אפשרות להשתלה, אין לחייבו בכך, אלא בתשלומין.
- ראה תו"א על שמות כא כד. הסיבה של רבי שמעון היא לא הסיבה העיקרית - למעשה היא מופרכת מייד בגמרא. --אראל
קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/ayn_txt_ayn