ביאור:עבר - שתי משמעויות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: עבר - שתי משמעויות

הפועל התעברות (כניסה להריון)   קשור לעיבור (זרע) הארץ

ויקרא פרק כז פסוק ל : וכל מעשר הארץ "מזרע הארץ" מפרי העץ לה' הוא קדש לה':

יהושע פרק ה פסוק יא-יב : ויאכלו "מעבור הארץ" ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה:

וישבת   המן ממחרת באכלם "מעבור הארץ" ולא-היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא:

הפועל עבר (כעס)   קשור לעברה (נראה לי שהוא קשור ל"שוט" ברקים רעמים סופות ...)

ישעיה פרק יג פסוק ט : הנה יום-ה' בא אכזרי "ועברה" וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה:

ישעיה פרק יד פסוק ו : מכה עמים "בעברה" מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך:

צפניה פרק א פסוק טו : יום "עברה" היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל:

תהלים פרק עח פסוק מט : ישלח-בם חרון אפו "עברה" וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים:

משלי פרק יא פסוק ד : לא-יועיל הון ביום "עברה" וצדקה תציל ממות:

משלי פרק יא פסוק כג : תאות צדיקים אך-טוב תקות רשעים "עברה" :

מקורות

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/kma_qjrim1_htabr_0