ביאור:ספר יצירה - מעומד
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
ספר יצירה המהדורה המעומדת (ובכך בעיקר מבוארת)
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
פרק א
עריכהמשנה א
עריכה- בְּל"ב שלושים ושתים - ובפסקה זו 32 מלים נְתִיבוֹת: - פְּלָאוֹת חָכְמָה, חָקַּק:
- יָהּ יְהֹוָה צְבָאוֹת
- אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֱלֹהִים חַיִים וּמֶלֶך עוֹלָם
- אֵל שַׁדָּי, רַחוּם וְחַנּוּן,
- רָם וְנִשָּׂא, שֹׁכֵן עַד, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ ר' הערה בצד - שְׁמוֹ כל אלו הם שמו, או: לפי ר"א אבולעפיה, 'שמו' הוא השם החשוב ביותר שלו וכולל בתוכו את כל שאר השמות!
- וּבָרָא אֵת עוֹלָמוֹ בִּשְלֹשָה סְפָרִים: בספר ספר וספור.
- בְּל"ב שלושים ושתים - ובפסקה זו 32 מלים נְתִיבוֹת: - פְּלָאוֹת חָכְמָה, חָקַּק:
הערות מכל הלב
- א. החל מהמילה נתיבות ישנם 32 מלים.
- ב. השם 'סעדיה' מוסתר בכמה דרכים במשנה זו, מן הסוף לתחילה. והשם אברהם מופיע במפורש ובמוסתר מספר פעמים.
- ג. הניקוד לשלשת שרשי הספ"ר לא ברור, אך מובן מן ההמשך:
- א. מלשון ספירה ומספרים - כלומר מניה, או אולי במשמעות ספירה - sphere העיגול ביוונית, ומשמעותו מסלולי הכוכבים (כוכבי הלכת והשבט לפי ידיעתם והבנתם בעבר).
- ב. סופרות - כתיבת ספרים באמצעות אותיות.
- ג. סיפור ודיבור - באמצעות הלשון עליה יש ברית, ובאמצעות ההולדה (ברית המילה) שהיא סוג של אמירה (לפי התפיסה של המלים הם בעצם יסודות המחשבה המובילה לקיום העתיד ועיצובו)
- ד. לפי אלו יתכן שצריך להיות: ב"סֻפַּר", "סֵפֶר", "וּסְפוֹר" - על פי המילים במקורות.
מן המקורות
עריכה- נתיבות: ספר משלי, על החכמה דְּרָכֶיהָ - דַרְכֵי נֹעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ - שָׁלוֹם!
- ועל שלילת הרישעה ...אַל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ! אֶל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ!
- קהלת ...וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ, וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט.
- פלאות: ישעיהו לָכֵן: הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה - הַפְלֵא וָפֶלֶא! וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו! וּבִינַת נְבֹנָיו - תִּסְתַּתָּר.
- חקק: :על החכמה, משלי בִּי? מְלָכִים - יִמְלֹכוּ! וְרֹזְנִים - יְחֹקְקוּ צֶדֶק!
שמות הקב"ה
עריכה- דברי דוד כִּי אַתָּה, יְהוָה-צְבָאוֹת אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, גָּלִיתָה אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר: בַּיִת אֶבְנֶה לָּךְ!
- ...עַל כֵּן: מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ, אֶת-הַתְּפִלָּה הַזֹּאת!
- משכיל, איתן האזרחי יְהוָה, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין? - יָהּ! ...וֶאֱמוּנָתְךָ? - סְבִיבוֹתֶיךָ!
- ירמיהו מֵאֵין כָּמוֹךָ - יְהוָה! גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ, בִּגְבוּרָה. מִי לֹא יִרָאֲךָ? מֶלֶךְ הַגּוֹיִם! - כִּי לְךָ יָאָתָה. כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם? - מֵאֵין כָּמוֹךָ! וּבְאַחַת, יִבְעֲרוּ וְיִכְסָלוּ! מוּסַר הֲבָלִים - עֵץ הוּא. כֶּסֶף מְרֻקָּע מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא, וְזָהָב מֵאוּפָז - מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וִידֵי צוֹרֵף! תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם, מַעֲשֵׂה חֲכָמִים אומנים, בעלי מלאכה כֻּלָּם כל פסלי האלילים. - וַיהוָה ולעומתם - אֱלֹהִים אֱמֶת! הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם! מִקִּצְפּוֹ - תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ!{פ}
- תפלת משה (פר' כי תשא) יְהוָה! יְהוָה! אֵל רַחוּם וְחַנּוּן! אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת! נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים! נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה! וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה?... פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים? עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים?
- ישעיהו כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא, שֹׁכֵן עַד, וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ: מָרוֹם וְקָדוֹשׁ - אֶשְׁכּוֹן! ...וְאֶת ועם, כלומר: אני שוכן נמצא ומתגורר גם עם דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ! - לְהַחֲיוֹת לצורך הכנסת נשימה נרגשת רוּחַ שְׁפָלִים באנשים שנושמים בקושי וּלְהַחֲיוֹת לֵב ולגרום לריגוש והגברת הדופק נִדְכָּאִים מוכים, מקורו מצליל טחינת אבן עד דק!...
- הערה: הנוסח "שוכן עד מרום וקדוש שמו" מופיע בפיוטי התפילה לשבת בכל הנוסחים, ואולי הפיוט הוא המקור לביטוי, או שהיה מדרש שקרא את הפסוק כך: שמו מרום וקדוש...
ספר ספר וסיפור
עריכה- ברא את עולמו: פרק במה מדליקין (שבת), בבלי על משנה ד' אמר רב יהודה: לא ברא הקב"ה את עולמו אלא כדי שיראו מפניו. שנאמר: קהלת יָדַעְתִּי: כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים? הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם. - עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף, וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ. וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו!
- בשלשה ספרים: ירושלמי על בשלשה פרקים (תענית) הלכה ד'. מופיע בדיוק לפני דיון במגילת יוחסין המקשרת את התנאים לאבותיהם המקראיים שלשה ספרים מצאו בעזרה: ספר מעוני, וספר זעטוטי וספר היא. באחד מצאו כתוב: מעון אלהי קדש ובשנים כתיב: מענה אלהי קדם. - וקיימו שנים וביטלו אחד. באחד מצאו כתוב: וישלח את זעטוטי בני ישראל..., ובשנים כתוב: וישלח את נערי בני ישראל... - וקיימו שנים וביטלו אחד. באחד מצאו כתוב: ...תשע היא, ובשנים כתיב: ...אחד עשר היא. - וקיימו שנים ובטלו אחד.
- ספר ספר וספור:
- סְפֹר - מספר ומניין: השבועה לאברם, בפר' לך לך, ודוגמאות רבות אחרות וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים - אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם? ...
- סֵפֶר כתוב: פרשיית תולדות האדם, בראשית זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם: בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם - בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ.
- סֹפֵר - הכותב את הספר: סוף ספר מלכים וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל-שָׁפָן הַסֹּפֵר: סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהוָה! וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן, וַיִּקְרָאֵהוּ.
- ספר עזרא ונחמיה הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל, וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּ'תוֹרַת מֹשֶׁה' - אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ כְּיַד יְהוָה אֱלֹהָיו עָלָיו - כֹּל, - בַּקָּשָׁתוֹ.{פ}... וְזֶה פַּרְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן, אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁסְתְּא לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן, הַסֹּפֵר. - סֹפֵר דִּבְרֵי מִצְוֹת יְהוָה, וְחֻקָּיו עַל יִשְׂרָאֵל.
- סִפּוּר ואמירה: ישעיה ...יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם כִּי אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם - רָאוּ, וַאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ - הִתְבּוֹנָנוּ!
- ובפרשת יתרו, ועוד רבים (אליעזר, זרש) וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל: אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ - וַיַּצִּלֵם יְהוָה.
פרק א משנה ב
עריכה- י' סְפִירוֹת בְּלִימָה וכ"ב אוֹתִיוֹת יְסוֹד
- ג' אמוֹת, וז' כּפוּלוֹת, וי"ב פשוּטוֹת
הערות מכל הלב
- ספירות: כפי שיפורטו להלן משנה י"ד:
- א. רוח אלוהים חיים
- ב. רוח מרוח. ג. מים מרוח. ד. אש ממים
- ה. רום ו. ותחת ז. מזרח ח. מערב ט. צפון י. דרום
- שלש אִמות: אותיות: א' ה' ו'
- שבע כפולות: אותיות: ב' ג' ד' ז' כ' פ' ת' - שהדגשתן משנה את הגייתן (בעת העתיקה)
- שתים עשרה פשוטות: שאר האותיות: ח' ט' י' ל' מ' נ' ס' ע' צ' ק' ר' ש'.
- ויש המפרשים: חלקי האות: העליונה י' התחתונה נ' והצדית ו'. כפולות המצריכים שתי משיכות דיו: א ג ה ע צ ק ש , ושאר האותיות: ב ד ז ח ט כ ל מ ס פ ר ת.
פרק ו
עריכהפרק ו משנה א
עריכה- שָׁלֹש אִמוֹת אמ"ש:
מן המקורות לפרק ו משנה א
עריכה- שלש אמות המשכן, פרשת תרומה ושוב בדומה בתצוה וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ: עֲצֵי שִׁטִּים, חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב, רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ... וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ!
- וביחזקאל וַיְבִאֵנִי אֶל אֻלָם הַבַּיִת. וַיָּמָד אֵל אֻלָם: חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה. וְרֹחַב הַשַּׁעַר: שָׁלֹשׁ אַמּוֹת - מִפּוֹ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת - מִפּוֹ.
- (על הביטוי ארבע אמהות): בבלי ברכות תנו רבנן: אין קורין אבות אלא לשלשה, ואין קורין אמהות - אלא לארבע. אבות מאי טעמא? אילימא משום דלא ידעינן: אי מראובן קא אתינן אי משמעון קא אתינן? אי הכי אמהות נמי לא ידעינן: אי מרחל קא אתינן אי מלאה קא אתינן?! אלא: עד הכא - חשיבי, טפי - לא חשיבי.
- בבלי, פרק הרואה ...'והמאריך על שלחנו' מדוע אין זה רע להאריך בארוחה?? דלמא אתי עניא ויהיב ליה, דכתיב: יחזקאל המזבח עץ שלש אמות גבוה, וכתיב: בהמשך וידבר אלי: זה השלחן אשר לפני י"י. פתח במזבח וסיים בשלחן? רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרויהו: כל זמן שבית המקדש קים, מזבח מכפר על ישראל. ועכשיו? שלחנו של אדם מכפר עליו.
- אמ"ש: יעקב בורח מלבן, פרשת ויצא לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי - אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי? כִּי עַתָּה: רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי! אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים - וַיּוֹכַח אָמֶשׁ!!