ביאור:ספר המצוות עשה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- א - להכיר במציאות ה'
- ב - להכיר באחדות ה'
- ג - לאהוב את ה'
- ד - לירא מפני ה'
- ה - לעבוד ה' יתברך בתפילה בכל יום
- ו - לדבוק בה'
- ז - להישבע בשמו יתברך באמת
- ח - ללכת ולהדמות בדרכי ה' יתברך
- ט - לקדש את שם ה'
- י - לקרוא קריאת שמע פעמים בכל יום
- יא - ללמד תורה
- יא - ללמוד תורה
- יב - להניח תפילין על הראש
- יג - להניח תפילין על היד
- יד - לעשות ציצית
- טו - לקבוע מזוזה בפתחים
- טז - להקהיל כל ישראל לקריאת התורה במוצאי שביעית בחג הסוכות
- יז - שיכתוב המלך ספר תורה שני לעצמו
- יח - לכתוב כל אחד ספר תורה לעצמו
- יט - לברך ה' אחר אכילת מזון
- כ - לבנות את בית הבחירה
- כא - לירוא מן המקדש
- כב - להציב שמירה על המקדש
- כג - שיעבדו הלוויים במקדש
- כד - לקדש ידים ורגלים בשעת העבודה
- כה - לערוך את נרות המקדש
- כו - שיברכו הכהנים את עם ישראל בכל יום
- כז - לסדר את לחם הפנים והלבונה
- כח - להקטיר קטורת
- כט - להדליק אש על המזבח
- ל - להרים את הדשן
- לא - לשלח את הטמאים חוץ למחנה שכינה
- לב - לקדש את זרע אהרון
- לג - שילבשו הכהנים את בגדי הכוהנים
- לד - לשאת את הארון בכתף
- לה - למשוח כהן גדול ומלכי בית דוד בשמן המשחה
- לו - שיעבדו בכל שבוע הכהנים והלויים של המשמרת של אותו שבוע, ושיהיו כל המשמרות שוות בשלושת הרגלים
- לז - שייטמאו הכוהנים לקרוביהם
- לז - להתאבל על הקרובים
- לח - שיישא הכהן הגדול נערה בתולה
- לט - להקריב תמידין בכל יום
- מ - שיקריב כל כהן שנכנס לעבודה מנחה
- מ - שיקריב הכהן הגדול מנחה בכל יום
- מא - להקריב קורבן מוסף של שבת
- מב - להקריב קורבן מוסף בכל חודש וחודש
- מג - להקריב קורבן מוסף כל שבעת ימי הפסח
- מד - להקריב את מנחת העומר של שעורים
- מה - להקריב קורבן מוסף ביום החמישים מהקרבת העומר
- מו - להקריב קורבן מנחה חדשה מן החיטים ביום עצרת
- מז - להקריב קורבן מוסף ביום ראש השנה
- מח - להקריב קורבן מוסף של יום הכיפורים
- מט - שיעשה הכהן הגדול את עבודת יום הכיפורים על-פי התורה
- נ - להקריב קורבן מוסף בכל יום משבעת ימי הסוכות
- נא - להקריב קורבן מוסף ביום שמיני של סוכות הנקרא שמיני עצרת
- נב - לחגוג ברגלים
- נג - להיראות בבית הבחירה ברגלים
- נד - לשמוח ברגלים, יחד עם המשפחה והעבדים והבודדים
- נה - לשחוט את קרבן הפסח
- נו - לאכול את בשר הפסח על מצות ומרורים
- נז - לעשות פסח שני ב-י"ד באייר
- נח - לאכול את בשר הפסח השני על מצות ומרורים
- נט - לתקוע בחצוצרות במלחמה ובכל צרה
- נט - לתקוע בחצוצרות במקדש בזמן הקרבת הקרבנות
- ס - שיהיו כל הקרבנות שאנחנו מקריבים בני שמונה ימים ומעלה
- סא - שיהיו כל הקרבנות שאנחנו מקריבים תמימים
- סב - למלוח כל קרבן
- סג - לעשות את העולה לפי התורה
- סד - לעשות את החטאת לפי התורה
- סה - לעשות את האשם על-פי התורה
- סו - לעשות את השלמים על-פי התורה
- סז - לעשות את המנחה לפי התורה
- סח - שיקריבו בית דין חטאת אם טעו והורו שלא כהלכה
- סט - שיקריב היחיד חטאת אם שגג במצוות לא תעשה שחייבים עליה כרת
- ע - שיביא האדם קורבן אשם תלוי אם נסתפק אם חטא
- עא - להביא קרבן אשם וודאי
- עב - להקריב קרבן עולה ויורד
- עג - להתוודות על חטא
- עד - שיקריב הזב קרבן כשיתרפא מזובו
- עה - שתקריב הזבה קורבן כשתתרפא מזובה
- עו - שתקריב היולדת קרבן
- עז - שיקריב המצורע קורבן כשיתרפא מצרעתו
- עח - לתת מעשר בהמה טהורה כל שנה
- עט - לקדש בכור בהמה טהורה וחמור
- פ - לפדות בכור אדם בכסף
- פא - לפדות פטר חמור בשה
- פב - לערוף פטר חמור אם לא רצה לפדותו
- פג - להביא את כל הנדרים למקדש ברגל הראשון
- פד - להקריב כל הקורבנות בבית הבחירה
- פה - להביא קדשים לבית הבחירה
- פו - לפדות קדשים שנפל בהם מום
- פז - שכאשר ממירים בהמה בבהמה אחרת, תהיינה שתיהן קודש
- פח - לאכול את שיירי המנחות
- פט - לאכול בשר חטאת ואשם
- צ - לשרוף בשר קודש שנטמא
- צא - לשרוף בשר קודש שנפסל בנותר או פיגול
- צב - שיגדל הנזיר את שער ראשו
- צג - שיתגלח הנזיר ויביא קרבנות בסוף ימי נזרו
- צד - לקיים את הנדרים
- צה - לנהוג בדיני הפרת נדרים על-פי התורה
- צו - לנהוג על-פי דיני טומאת נבלה
- צז - לנהוג על-פי דיני טומאת שמונה שרצים
- צח - לנהוג על-פי דיני טומאת אוכלים
- צט - לנהוג על-פי דיני טומאת נידה שמטמאת אחרים
- ק - לנהוג על-פי דיני טומאת יולדת
- קא - לנהוג על-פי דיני טומאת מצורע
- קב - לנהוג על-פי דיני נגעי בגדים
- קג - לנהוג על-פי דיני נגעי בתים
- קד - לנהוג על-פי דיני טומאת זב
- קה - לנהוג על-פי דיני טומאת שכבת זרע
- קו - לנהוג על-פי דיני טומאת זבה
- קז - לנהוג על-פי דיני טומאת מת
- קח - לנהוג על-פי דיני טומאת מי אפר פרה אדומה, שמטמאין אדם טהור ומטהרין אדם טמא מטומאת המת בלבד
- קט - שיטבלו הטמאים ויטהרו
- קי - להיטהר מן הצרעת בטקס המתואר בתורה
- קיא - שיתגלח המצורע ביום השביעי לטהרתו
- קיב - שינהגו המצורע וכל טמאי אדם בפריעת הראש
- קיב - שינהגו המצורע וכל טמאי אדם בפרימת הבגדים
- קיג - להכין אפר פרה אדומה
- קיד - שייתן המעריך אדם את הדמים הקצובים בתורה
- קטו - שייתן המעריך בהמה כפי שיעריכנה הכוהן
- קטז - שייתן המעריך בית בערך שיעריכנה הכוהן ותוספת חומש
- קיז - שייתן המעריך שדה כערך הקצוב בתורה
- קיח - שיביא האדם חומש וקרבן אשם אם מעל בקודש או אכל ממנו
- קיט - לאכול נטע רבעי (פרי העץ בשנה הרביעית לנטיעתו) בקדושה לפני ה'
- קכ - להניח פאה בשדה מן התבואה לעני ולגר
- קכא - לעזוב הלקט בשדה לעניים והוא מה שנופל מתוך המגל בשעת קצירה או מתוך היד בשעת תלישה
- קכב - להניח לעניים את השכחה
- קכג - להניח העוללות שבכרם לפאה
- קכד - להניח פרט הכרם לעזוב פרט הכרם לעניים והוא מה שיתפרד ויפול מן הענבים בשעת הבצירה
- קכה - להביא ביכורים למקדש
- קכו - להפריש תרומה גדולה ולתת לכוהן
- קכז - להפריש מעשר מצמח הארץ ולתתו ללוי (מעשר ראשון)
- קכח - להפריש מעשר בכל שנה שאינה שלישית כדי לאכלו בירושלים (מעשר שני)
- קכט - שיתן הלוי מעשר מן המעשר לכהן
- קל - להפריש מעשר בכל שנה שלישית ולתתו לעניים (מעשר עני)
- קלא - להתוודות על קיום משפטי המעשרות והתרומות
- קלב - לקרוא את פרשת "ארמי אובד אבי..." על הביכורים
- קלג - להפריש תרומה מן הבצק (חלה)
- קלד - לשמוט את הקרקעות ולהפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה השביעית
- קלה - להשבית ולבטל עבודת הארץ בשנה השביעית
- קלו - לקדש את שנת החמישים - שנת היובל
- קלז - לתקוע בשופר ביום הכיפורים של יובל, לשחרור הקרקעות והעבדים
- קלח - להשיב את הקרקע לבעליה ביובל
- קלט - לאפשר לקונה לפדות את ביתו בעיר מוקפת חומה עד השלמת שנה
- קמ - לספור שבע שבתות שנים
- קמא - להשמיט את כל ההלוואות בשביעית
- קמב - לנגוש את הנוכרי עובד עבודה זרה
- קמג - לתת זרוע ולחיים וקיבה לכוהן
- קמד - לתת לכוהן ראשית הגז
- קמה - שיינתנו הנכסים שהוחרמו לכהנים
- קמו - לשחוט בהמה וחיה ועוף כראוי
- קמז - לכסות את דמם של חיות שנצודו
- קמח - לשלח את הציפור אם לקחה מעל אפרוחיה
- קמט - לבדוק סימני בהמה וחיה
- קנ - לבדוק בסימני העוף
- קנא - לבדוק סימני חגבים
- קנב - לבדוק סימני דגים
- קנג - לקדש חודשים ולעבר שנים
- קנד - לשבות ביום השביעי
- קנה - לקדש את השבת בדברים
- קנו - להשבית חמץ ושאור מבתינו בערב פסח
- קנז - לספר ביציאת מצרים בליל פסח
- קנח - לאכול מצה בליל פסח
- קנט - לשבות ביום ראשון של פסח
- קס - לשבות בשביעי של פסח
- קסא - לספור ספירת העומר
- קסב - לשבות ממלאכה ביום עצרת
- קסג - לשבות ביום ראש השנה
- קסד - להתענות ביום עשירי בתשרי
- קסה - לשבות ממלאכה ביום הכיפורים
- קסו - לשבות ממלאכה ביום ראשון של חג הסוכות
- קסז - לשבות ממלאכה ביום שמיני של סוכות
- קסח - לשבת בסוכה
- קסט - לקחת ארבעה מינים
- קע - לתקוע שופר בראש השנה
- קעא - לתת מחצית השקל בשנה
- קעב - לשמוע אל נביא אמת
- קעג - למנות מלך מישראל
- קעד - לשמוע בקול בית דין בכל זמן
- קעה - לפסוק את הדין על-פי דעת רוב השופטים
- קעו - למנות שופטים ושוטרים
- קעז - לשפוט בצדק
- קעח - להעיד עדות אמת
- קעט - לדרוש ולחקור את העדים
- קפ - לעשות לעד זומם כאשר זמם
- קפא - לערוף ראש העגלה בנחל כשנמצא הרוג ולא יודעים מי הכהו
- קפב - להפריש ערי מקלט
- קפג - לתת ערים ללוויים לשבת בהן וכן להיות מקלט לרוצח בשגגה
- קפד - לעשות מעקה לגג הבית
- קפה - לאבד עבודה זרה ומשמשיה
- קפו - לשרוף עיר הנידחת ולהרוג אנשיה
- קפז - להחרים שבעה עממין
- קפח - למחות זרעו של עמלק מן העולם
- קפט - לזכור מה שעשה לנו עמלק
- קצ - לשלוח שלום לערים שצרים עליהן
- קצא - למשוח כוהן למלחמה, שידבר אל העם דברי חיזוק, וישלח לביתם את הפטורים ממלחמה
- קצב - להתקין מקום להיפנות בו במחנה המלחמה
- קצג - להתקין יתד לחפור בו במחנה המלחמה
- קצד - להשיב את הגזל
- קצה - לתת צדקה כמסת ידו
- קצו - להעניק לעבד העברי בצאתו לחופשי
- קצז - להלוות לעני
- קצח - להלוות לנכרי בריבית
- קצט - להחזיר המשכון לבעלים בעת שצריך לו
- ר - לתת שכר לשכיר ביומו
- רא - להניח לשכיר לאכול מהמחובר שעושה בו
- רב - לפרוק המשא מבהמתו של חברו שנפלה
- רג - לטעון המשא שנפל מבהמת הזולת
- רד - להשיב אבידה לישראל
- רה - להוכיח כל אדם מישראל שאינו מתנהג כשורה
- רו - לאהוב כל אדם מישראל
- רז - לאהוב את הגרים
- רח - לשמור על איזון המאזניים והמשקלים והמידות
- רט - לכבד זקנים וחכמים
- רי - לכבד אב ואם
- ריא - לירוא מפני אב ואם
- ריב - לפרות ולרבות
- ריג - לקחת אישה
- ריד - שישמח החתן עם אשתו שנה אחת
- רטו - למול את הילדים
- רטז - לייבם את אשת האח שנפטר ללא בנים
- ריז - לעשות את טקס החליצה על-פי התורה, אם לא רצה היבם לייבם
- ריח - שישא האונס את אנוסתו וישלם לה קנס
- ריט - שתשב אשת המוציא שם רע תחתיו ולו תהיה לאישה
- רכ - לקנוס את המפתה אם לא רצה לשאת את המפותה
- רכ - שישא המפתה את המפותה
- רכא - לדון דין יפת תואר ככתוב בתורה
- רכב - לגרש בגט
- רכג - שיביא הבעל את אשתו שנסתרה אל הכוהן שיעשה לה כמשפט הכתוב
- רכד - להכות את מי שהתחייב מלקות בבית-דין
- רכה - לשלוח מכה-נפש בשגגה מעירו ולהושיבו בערי מקלט
- רכו - להרוג בסייף את מי שנתחייב סייף בבית דין
- רכז - להרוג בחנק את מי שנתחייב חנק בבית דין
- רכח - לשרוף את מי שנתחייב שריפה בבית דין
- רכט - לסקול את מי שנתחייב סקילה בבית דין
- רל - לתלות את מי שנתחייב תליה בבית-דין
- רלא - לקבור את התלוי ביום תלייתו, וכן את כל המתים
- רלב - לנהוג בעבד עברי על-פי דיני התורה
- רלג - לייעד אמה עבריה לאדוניה או לבנו
- רלד - לפדות אמה עבריה אם אדוניה אינו מייעדה
- רלה - לעבוד בעבד כנעני לעולם
- רלו - לקנוס את החובל בחבירו כמו שכתוב בתורה
- רלז - לדון בנזקי בהמה שהזיקה לאדם על-פי דין תורה (דין שור תם ושור נגח)
- רלח - לדון בנזקי הבור על-פי דין תורה
- רלט - לדון גנב בתשלומין או במיתה
- רמ - לדון בבהמה שהזיקה לרכוש על-פי דין תורה (דין שן ורגל)
- רמא - לדון בנזקי אש על-פי דין תורה
- רמב - לדון שומר חינם על-פי דין תורה
- רמג - לדון שכיר ושוכר על-פי דין תורה
- רמד - לדון משאיל ושואל על-פי דין תורה
- רמה - לדון קונה ומוכר על-פי דין תורה
- רמו - לדון טוען ונטען על-פי דין תורה
- רמז - להציל הנרדף בנפשו של הרודף
- רמח - לדון דיני נחלות וירושות על-פי התורה
קיצור דרך: tryg/rmbm/ase