ביאור:ספירת העומר ועשר הספירות שבקבלה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
נתייחדו ימי ספירת העומר בכך שגם אנשים שרחוקים מתורת הסוד והקבלה נחשפים במהלך ימים אלו לספירות הקבליות שימי הספירה סדורים כנגדם: חסד שבגבורה, יסוד שבמלכות וכן הלאה.
בנוסחים רבים מפועיה בסיום ספירת העומר גם התפילה שבזכות ספירת העומר שספרתי היום יתוקן מה שפגמתי ספירה פלונית השייכת לאותו הלילה.
נראה שיש קשר בין המצווה לספור, לבין הביטוי הקבלי 'ספירות'. עשר הספירות (הכוללות בתוכן את שבע הספירות התחתונות יותר, שמתגלות בשבעת השבועות של ספירת העומר, ובשעת הימים של כל שבוע ושבוע מימי הספירה) הן עשר מידות שבהן מנהיג הקב"ה את עולמו. מדוע אם כן הן נקראות ספירות? אחת התשובות היא שספירות הן לשון אבן ספיר, המופיעה גם באבני החושן. אבן זו נזכרת גם בסוף פרשת משפטים בתיאור מדהים של התגלות אלוקית: ט וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. י וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. (שמות כד, ט-י)
על פי החסידות, המיוחד באבן הספיר היא שקיפותה - קרני האור חודרים ועוברים דרכה. על פי הסבר זה, המיוחד בספירות האלוקיות - התגלויות ה' בעולם - הוא שהן אינן משקפות את רצון הבורא, ואין בהן רצון עצמי אחר. החידוש של ספירת העומר, על פי ביאור זה, הוא "וספרתם לכם" - גם אנו, בני האדם, צריכים לשאוף להיות כאבני הספיר - שאי לנו רצון עצמי אחר מבלעדי רצון ה'" - " עשרה רצונך רצונו".
כשם שבני ישראל בשעת יציאת ממצרים היו שקועים במ"ט שערי טומאה, ובל יום תקנו שער אחד עד שקיבלו תורה בחג השבועות ביום החמישים, כך גם אנו: בכל יום ויום מספירת העומר אנו מתקנים בחינה אחרת מתוך מ"ט הבחינות, וכך אנו מגיעים ליום מתן תורה צלולים וזכים כאבן הספיר, ומוכנים לקבלת תורה, השורה רק במקום ענווה והתבטלות לרבונו של עולם.
מקורות עריכה
- הרב אלעזר אהרונסון, בעלון "שבתון" אמור, תשס"ז