ביאור:סמכותנות ואתנוצנטריות - בראי הפסיכולוגיה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

אסתר ג:

ה וַיַּרְא הָמָן--כִּי-אֵין מָרְדֳּכַי, כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ; וַיִּמָּלֵא הָמָן, חֵמָה. ו וַיִּבֶז בְּעֵינָיו, לִשְׁלֹחַ יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ--כִּי-הִגִּידוּ לוֹ, אֶת-עַם מָרְדֳּכָי; וַיְבַקֵּשׁ הָמָן, לְהַשְׁמִיד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל-מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--עַם מָרְדֳּכָי.

שני דברים בהמן לפי פסוקים אלה: 

• האחד, הוא רוצה שישתחוו לו ורואה את הדבר בכובד ראש, כלומר – יש לו אישיות סמכותנית; 
• והשני, הוא משתלח בעם שלם, כלומר – הוא אנטישמי, או ביתר כלליות אפשר לומר – אתנוצנטרי, גזעני.

האם יש קשר בין שתי תכונות אלה? המחקר הפסיכולוגי מראה שכן:

בספר "אישיות: תיאוריה ומחקר" של האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג', עמ' 116, נאמר:

"תיאוריה זו, שניסתה להסביר סמכותנות, נשענת על הנחות פסיכואנליטיות. לטענתה, בעלי נטייה לפשיזם הם בני אדם שבילדותם פיתחו שנאה כלפי דמויות סמכות, קרי ההורים; אלא ששנאה זו, שאסור היה בשום פנים ואופן להביע אותה, השתנתה, ובאמצעות מנגנוני-הגנה של תגובת היפוך ופיצוי יתר הפכה לאהבה ולנטייה לציית לסמכות. התוקפנות שהופנתה במקור כלפי ההורים, מוצאת ביטוי, באמצעות מנגנון ההתקה, בשנאה לקבוצות חלשות (למשל, באנטישמיות)".

המחקר הוביל לפרסומו של הספר רב-ההשפעה "האישיות הסמכותנית" של אדורנו ושותפיו בשנת 1950, שם מפורטים מקרים אלה ואף מוצע שאלון לבדיקת נטייה זו. נושא המחקר עבר מאנטישמיות לאתנוצנטריות. תכונות נוספות של הסמכותני המפורטות שם הן: שמרנות, ציות סמכותני, תוקפנות סמכותנית, הימנעות מהסתכלות פנימה, אמונות טפלות וחשיבה סטריאוטיפית, כוח וקשיחות, הרסנות וציניות, השלכה והדחקה מינית. עם זאת, הספר קיבל ביקורות משלושה כיוונים שונים: שהוא מוטה פוליטית לכיוון השמאל ולא לוקח בחשבון את הקומוניזם, למשל (אך במחקר הקומוניסטים דווקא קיבלו ציון נמוך מאוד בדוגמטיזם – ראה עמ' 128); ביקורת מתודולוגית; וביקורת תיאורטית.

בהקשר זה – מעניין לציין - מובא בהמשך (עמ' 139-141) מחקרו הידוע של מילגרם, שהראה שאחוז גבוה של נבדקים הסכימו לחשמל (כביכול) נבדקים אחרים עד לרמות קשות, כשקיבלו הנחייה לכך מבעל סמכות בניסוי. במחקר נוסף מילגרם גילה, כי "הנבדקים שצייתו היו בעלי ציון גבוה יותר בסמכותנות מהנבדקים שלא צייתו" (עמ' 140). גם מחקר זה זכה לביקורות רבות.

שני המחקרים האלה באו כתגובה לתופעת הנאציזם, האחד מסביר את הקשר בין סמכותנות לגזענות והשני בין סמכותנות (אך לא בהכרח) למילוי פקודות.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhagaihof @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-12-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3303_7