ביאור:סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום ראשון/סליחה ב

אֵין מִי יִקְרָא בְּצֶדֶק יתפלל אליך / שהרי אפילו אִישׁ טוֹב האיש הכי טוב מבינינו נִמְשָׁל כְּחֵדֶק קוצים

ואין מי שבַּקֵשׁ רַחֲמִים בְּעַד שֶׁחֻקִּי הָדֵק עם ישראל / בְּשׁוּם פָּנִים כאשר תשׂים את פניך לראות מה מצבנו אֵין בֶּדֶק תגלה שלא בדקנו את דרכינו:

גֶּבֶר תָּמִים וְנָבַר טהור אֶפֶס נעלם / גָּמַר נגמר חָסִיד וְצַדִּיק נִרְפָּשׂ הצדיקים שהיו בעבר התלכלכו ברפש

דּוֹר עָנִי אנחנו, דור שעני ואין בו צדיקים בַּעֲווֹנוֹ נִתְפַּשׂ נענש על עוונויתו, כי אין צדיקים שיכפרו עליו / דְּבָרָיו לְהַגִּיד להתפלל בעדו לפני הקב"ה מִי יְחֻפַּשׂ אין מי שימצא כאשר יחפשו:

הוֹסַפְנוּ בַּחֲטָאֵינוּ חֵמָה לְהַבְעִיר /על הַמִּתְנַדְּבִים הצדיקים כִּבְנֵי בַּיִת לְהַפְעִיר שמתפללים לפני הקב"ה כבני בית

וּמַה ואיך יַעֲצָר-כֹּחַ יצליח רַב וְצָעִיר זקן או צעיר / וִדּוּי וּפִלֵּל להתוודות ולהתפלל לְקַדִּישׁ וָעִיר לפני הקב"ה:

זָחַלְתִּי וְאִירָא אני מפחד כאשר אני צריך בְּעַד מָחָן מחנה ישראל / זָעַק זעקה לַחֲווֹת לומר לפני לְחוֹקֵר בְּבוֹחֵן הקב"ה, חוקר ובוחן כליות

כאשר אני חָסֵר חֶסֶד אין בי מעשים טובים וִיתּוּר צַחַן / חֵן אֵיךְ אֶמְצָא בְּתַחַן בתחינתי:

הקב"ה שאתה טוֹב לְקוֹרְאֶיךָ אפילו בְּנֶפֶשׁ רַהַב כשיש בנפשם רהב (גאוה) / טָרָחָם נְשָׁוֹא שא נא טורחם וּלְכַלְכֵּל יַהַב והב להם פרנסה

יְקַר חַסְדְּךָ עָלַי יֻרְהַב יתגבר, יתחזק / יַעַן הסכם קוֹלִי לְהַאֲזִין בְּאַהַב להאזין לקולי באהבה:

הסכם לקבל את תפילתי (השורה הקודמת) כְּהָגוּן מִדּוֹת וּבִתְפִלָּה שָׁלֵם / כְּזָקֵן וְרָגִיל וְלֹא כְּגֹלָּם

לְהֵחָשֵׁב נֶגְדְּךָ דִּכְּאִי החשב את דכאי (חולשתי) מִלְּהִכָּלֵם על מנת שלא איכלם / לְרַחֲמֶיךָ זָכְרָה תזכור את רחמיך לְרַוְחָתִי מִלְּהִתְעַלֵּם על מנת שלא תתעלם מלתת לי רווחה:

מְרֻבִּים צְרָכֵינוּ וְאֵין לְהֵאָמֵר ואי אפשר לאומרם / מְקַצֵּר דֵּעָה מכיוון שדעתנו קצרה וּמֵרֹב מֶמֶר ומרוב שמר לנו

נֶגְדְּךָ הַכֹּל  אתה יודע הכל יוֹצֵר חֹמֶר הקב"ה, שהוא יוצר החומר / ואתה נוֹהֵג מנהיג וְרוֹעֶה צֵל וְשׁוֹמֵר:

שׂוֹרְדֵנוּ כְּתֹרֶן הַר בְּדוּדֵנוּ שרדנו בודדים כתורן על הר / לסְחִי וּמָאוֹס דבר מאוס ומגעיל הוּשַׁם כְּבוֹדֵנוּ

עֲנֵנוּ וּתְנֵנוּ ותן לנו מִחְיָה בְּשִׁעְבּוּדֵנוּ / עוֹד לְמִנְיָנְךָ קיים לנו את הבטחתך ירמיהו לג יג "עוד תעברנה הצאן על ידי מונה" בַּקֵּשׁ אֲבוּדֵינוּ השב את האבודים שבנו לארץ ישראל:

פְּקֻדַת ישראל שפקדת את עונם נִגְעֵי תּוֹכְחוֹתֶיךָ והם נענשו בנגעי תוכחותיך שְׁבוּטִים הוכו על ידי שבט / פְּזוּרִים פְּרוּדִים מפוזרים ומפורדים בכל העולם וּבַגּוֹיִם עֲבוֹטִים וכאילו הפקדת אותם בגויים

צָפְנֵם בְּסֻכְּךָ שמור עליהם מֵרִיב וּשְׁפָטִים מצרות ומכות / שהרי צְפִיַת תִּפְאַרְתְּךָ ראיית בית המקדש, שהוא תפארתך לָמוֹ מַבָּטִים היא המבט שלהם:

קוֹל כּוֹחֲךָ לַהַב חוֹצֵב / קֶצֶב טוֹב וְחִלּוּפוֹ קוֹצֵב

רֹעֶיךָ דּוֹפְקִים בְּקוֹל עָצֶב / רְצוֹת נִדְבָתָם וּבְקִרְבָּם הִתְיַצֵּב:

שׁוֹקְדִים בְּצוֹם לִבָּם לְהַכְנִיעַ / שְׁאוֹנָם מִזָּעָם בַּחֲדָרֶיךָ תַּצְנִיעַ

תּוֹבְעִים בְּלַחַשׁ שָׁפָה לְהָנִיעַ / תַּאֲוָתָם אַל נָא תַּמְנִיעַ:

שִׁמְךָ אֱלוֹהִים חַיִּים מִתְפָּאֵר / לְחַיִּים טוֹבִים מִמָּךְ נִשְׁאָר

מְקוֹר חַיִּים עַמְּךָ מִתְבָּאֵר / הַבִּיטָה וַעֲנֵנוּ וְעֵינֵינוּ הָאֵר: