ביאור:סיפורה של צנחנית

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

חנוכה שמחה התש"ס

"פעם אחת, לפני הרבה הרבה שנים, במקום דוקא לא כ"כ רחוק, שם בערך, חי שר צבא גדול וחשוב עם ביתו הקטנה שהגיעה לפרקה, על הר גבוה ובודד. מסביב להר חיו ענקים גדולים ומפחידים. יום אחד בא אחד הענקים וחטף את ביתו הקטנה. האב לא ידע מה לעשות!! אמנם הוא היה שר צבא גדול וחשוב, אך הוא כבר לא יכל להלחם נגד הענקים הגדולים והמפחידים. מה עשה? פשוט קרא- "אשר יכה את קרית ספר ולכדה, ונתתי לו את עכסה ביתי לאשה". מיד קם עתניאל, הרג את כל הענקים, לקח את עכסה, הם התחתנו וחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה..(1) "

הסיפור הזה כתוב, פחות או יותר( יותר פחות מיותר) ביהושע ט"ו/יג-יט ובשופטים א'/י-טו.

אחד הדברים היפים בתנ"ך זה שהוא עולם של פנטזיה, עולם קסום. בעולם זה אפשר להזדהות עם הגיבורים, חברתם, בעיותיהם, לבטיהם. לראות את התנ"ך דרך המשקפים הפרטיות, בפרשנות האישית של כל אחד ואחד.

"קרית 4 היא חברון" ""ושם דביר לפנים: קרית ספר". למה מוזכרים שני השמות? רוב הפעמים שמוזכרים מקומות בעלי שם כפול., מדובר במצב שבו יש התחלפות של שולטי המקום. כאן מודבר על כיבוש הארץ, והשמות החדשים נתנו ע"י התושבים החדשים, בני ישראל.

"וירש משם כלב את שלושת בני הענק.." (יהושע ט"ו)"וילך יהודה אל הכנעני.. ויכו את ששי ואת-אחימן.." מדוע הספור מוזכר גם בספר יהושע וגם בספר שופטים, ובכל מקום הכובש שונה?

אברבנל: בספר יהושע מדובר על נסי יהושע ומלחמותיו, ומדברים בעיקר על אנשים יחידאים, לכן כלב(2) הוא שכובש. בספר שופטים מספרים על מלחמות של שבטים, ולכן שבט יהודה כובש.

סגל: שני הספורים נלקחו מתוך מקור שלישי, 'ספר כלב'. כלב הוא ה'זקנים אשר האריכו ימים', והוא היה המנהיג לאחר מות יהושע.

"וילך משם אל יושבי דביר..". למה הלך לדביר? לא הספיקה לו נחלתו בחברון?

אברבנל: פן ישארו אויבים מסביב לחברון. ( ביהושע י"א מוזכרים ענקים בדביר)

למה כלב לא כבש את דביר לבד?

-כלב היה זקן.( עבר הרבה זמן מאז אמר "ככוחי אז וככוחי עתה" / שחר מ': גם אז כוחו לא היה רב במיוחד..)

-רצה בן אמיץ וגיבור לביתו, בדומה לתנאי שמתנה דוד "כל מכה יבוס בראשונה יהיה לראש ולשר.."(דה"א י/ו), שעל פי חלק מהדעות היה מן מבחן אומץ לגבוריו.

-יעקובי גולדשטין: רצה לעודד את בני שבטו לצאת ולהלחם.

מדוע עתניאל התאמץ לכבוש את דביר?

-הוא לא התאמץ בכלל. הוא היה גבור, וזאת לא היתה טרחה גדולה עבורו.

-עכסה היתה ממש שווה. במדרש נאמר עליה שכל הרואה אותה כועס על אשתו, מרוב יופי עכסה. במיוחד שהיא גם היתה הבת של נשיא שבט יהודה, אז בכלל היא היתה שווה.

-עתניאל מאוד רצה את דביר (בהנחה שהוא אכן קיבל אותה, דבר שבכלל לא מוכרח מהפסוקים.) למה עתניאל רצה כ"כ את דביר?

ע"פ מאמר של ירון אליהב (מבוגרי נח"ת!!), ב'עלון שבות' מס' 113(ע"ש), כלב היה קניזי מצד אביו, ויהודאי מצד אימו. לכן כ"כ מודגשת קבלת חברון כגמול, לעומת יהושע, אצלו קבלת הנחלה הוזכרה רק כלאחר יד. עתניאל, שהיה אחין של כלב (קנז היה אח כלב הקטון ממנו, ועתניאל היה בנו, בדומה ליונדב שהיה אחין של דוד.) היה אף הוא קניזי, וסכויו להתחתן ולהקים בית נאמן בישראל היו קלושים אלמלא היה כובש את דביר.

"ויהי בבואה" מאיפה ולאן? "ותסיתהו" את מי? למה? "לשאול מאת אביה שדה" למה? איזה שדה? "ותצנח מעל החמור" למה? "ויאמר לה כלב" מה לך? "ותאמר: תנה לי ברכה" מה זה? "כי ארץ הנגב נתתני" מתי? "ונתתה לי גולות מים.. גולות עליות. גולות תחתיות" מה זה? למה היא בקשה גולות מים אם היא רצתה בכלל שדה? אם רצתה שדה כי לא היה לה קודם לכן, מדוע אמרה "ארץ הנגב נתתני"? איפה עתניאל בכל הסיפור?

אראל סגל:

היא הסיתה את עתניאל לבקש מכלב את השדה, ולאחר שעשה כן, היא בעצמה בקשה מים.

הדרך שבה הבנתי את הספור כל ימי חיי, וחשבתי שאף אחד לא מסכים איתי, עד שגיליתי שגם אורן, בשם נעם פרל, גם חושב כך:

עכסה היתה מסכנה, 'בודדה בגלות וכמעט מורעבת'(3) , לבעלה עתניאל בכלל לא היה אכפת , והוא היה אדיש לגורלה העגום, וכך, ללא תמיכת בעלה, צעדה בודדה לעבר אביה, ועל מנת להוכיח לו עד כמה עגום מצבה, עד כמה היא מיובשת, היא תכננה נפילה מכוונת, משהו בסגנון- "אוי! כמה אני מסכנה! "בום!" אני רוצה מים!!.." (הילה עמיצור: עכסה לא היתה בסדר בכלל, היא היתה רעה, חיללה את כבוד אביה הזקן שנאלץ לרוץ לעברה ולדאוג לה, היא הסיתה את עתניאל לדבר עברה, ולזכותו יאמר שלא הסכים לה. עכסה מתעצבנת מכך שניתנה לה ארץ נגב. 'באמת, זה מה שאני שווה?!? בכלל לא הוגן שבגלל שאבא שלי לא רוצה לעשות לי פרוטקציות אני אקבל נחלה כזו יבשה!' שחר מיידנבאום: עכסה רצתה לסכסך בין עתניאל לבין כלב! היא בכלל לא אהבה את הבעל שניתן לה ורצתה שגם כלב ישנא אותו. היא הסיתה את עתניאל לשאול מאת אביה שדה, כדי שכלב יחשוב שהוא נצלן ותאב-בצע; ואז היא צנחה מעל החמור (התעלפה) וביקשה גולות מים, כדי שכלב יחשוב שבעלה מתעלל בה ומנסה להמית אותה בצמא!

ר' יוסף קרא:

עכסה באה לקראת עתניאל, ביום חופתה. כמה דקות פני החופה היא התכופפה מעל החמור ולחשה לעתניאל שמהר מהר יבקש מכלב את השדה, כי עכשיו לפני החופה הוא בטח יסכים. פתאום כלב מופיע, ובכלל בכלל לא מתלהב מזה שהבת שלו מדברת עם עתניאל לפני החופה, והוא גוער בה: "מה לך?!?", ועכסה מתנצלת שהיא בעצם רק רצתה גולות מים. (אולי אם היא היתה מבקשת את השדה, אבא שלה היה בכל אופן מתעצבן, כי זו בקשה גדולה מידי.)

יחזקאל קויפמן:

נשים חכמות, חכמתן קשורה בדיבור.(4) (שנאמר "בנות מדברות הרבה"(5) )

בד"כ כאשר זוג מתחתן, האשה מקבלת שלוחים והאיש מקבל נדוניה, אך כאן עתניאל לא קיבל נדוניה (אלא את עכסה), ועכסה לא קבלה שילוחים. לכן היא התלוננה- "אבא! ארץ הנגב נתתני! נתת אותי לעתניאל כשם שנותנים ארץ נגב חסרת כל, מנוגבת מכל טוב!",. כלב מבין אותה בשני רבדי המשל, ונותן לה גולות מים על מנת "להרטיב" אותה(6) .

מירי כהנא (לא מנח"ת) ועדינה שטרנברג (זו שפעם נקראה "לסקר". היו ימים..):(7)

ניתן להשואת בין עכסה לבין רבקה, בנקודות הבאות-

עכסה צונחת מעל החמור, ורבקה נופלת מעל הגמל. עכסה ניתנת לאשר יכבוש את דביר, ויצחק ניתן לאשר ישקה את עבד אברהם. עכסה מבקשת גולות מים, ורבקה משקה את עבד אברהם, ויצחק בא מבאר לחי רואי. עכסה מתלוננת שארץ הנגב היא ניתנה, ויצחק יושב בארץ הנגב. עכסה רוצה שדה, ויצחק יצא לשוח בשדה. כאשר ישנם סיפורים דומים במקרא, בתוכן (בשני המקרים האישה באה על מנת להתחתן), ובלשון (שדה, נגב וכו'), ניתן לבחון זאת משני כיוונים-

מירי כהנא- להשליך מהמסופר אל הלא מסופר: כשם שבסיס הנשואים דומה, כן טיב היחסים בין רבקה ויצחק, מקביל לטיב היחסים בין עכסה לעתניאל (וכנראה הם לא כ"כ חיו באושר ובעושר כמו באגדות).

עדינה- להשואת בין כונות השני לכונות הראשון (לפעמים תוך הנחה שהשני מכיר את סיפור הראשן, ופועל במקביל אליו כדי להשיג תוצאות דומות): רבקה כנראה נפלה מהגמל ללא כוונה(8) , מתוך הפתעה מוחלטת, ואילו עכסה לא כ"כ..

ע"פ ספר המתאימות, שסובר "גולות"= כלי עגול למים:

עכסה רצתה שדה, והיא אכן בקשה שדה. בקשתה מחולקת לשני חלקים, "תנה לי ברכה", וכן "ונתתה לי גולות מים" "כי ארץ הנגב נתתני" (בהפוך סדר הפסוק). מצב שבו בת מבקשת מאביה ברכה, מזכיר מאד מצב שבן מבקש מאביו ברכה, למשל כאשר עשו מבקש מיצחק ברכה. עשו בבקשתו בעצם בקש ירושה, את ארץ ישראל, וכן עכסה מבקשת כאן ירושה, את השדה, שדה עפרון החיתי.(9) עכסה גם מבקשת גולות מים. מהן גולות מים? גולות מוזכרות בתנ"ך בכמה הקשרים-

מל"א ז/מא-מב. גולות שהיו על ראש יכין ובעז. לזאת נתיחס בהמשך.

זכריה ד/ב. גולה שהיתה על ראש מנורת הזהב. ע"פ ההסבר המקובל, הגולה(=כלי עגול לנוזלים) שהיתה על ראש המנורה, וכן הזיתים שהיו משני צידיה, ספקו שמן למנורה באופן מתמיד.

קהלת יב/ו. זהו משל על חיי האדם, ובנמשל הגולה היא הראש או הנשמה. המחשבה הראשונית היא שהיא תתפקד לנצח, וקטע זה בא לחשד לנו שאף הגולה עלולה להפסיק.

עכסה רצתה שדה, ודוקא רצתה מאוד שדה מארץ נגב, אך בשל הקושי שכרוך בכך, היא רצתה גם גולות, כלי מים שמימיו לא פוסקים, כדי שתוכל להתקים.

כלב נתן לה "את גולות עיליות ואת גולות תחתיות" מה זה?

אורן סטורוביציק, תלמיד ישיבת עתניאל:

בהר שנמצא ליד דביר ישנם מעינות מים בראש ההר ובשפלתו.

הילה עמיצור:

כלב היה מאוד נדיב, ונתן לה גם גולות עילית וגם גולות תחתית, וגם כל מה שבאמצע. כך יכל להבליע שדה בתוך הגולות, כי הרי בת לא יכולה לרשת.

אנשים שלא יודעים גאוגרפיה:

במל"א ז/מא-מב נאמר שליכין ולבעז היו גולות( ראו גם ז/טו-כב). בדה"ב ג/טו-יז נאמר שיכין ובעז היו מימין ומשמאל לדביר. דביר מוזכר במקרא רק בתור עיר עכסה וקודש קודשים. כלב נתן לעכסה את דביר, וכן נתן לה גולות מימין ומשמאל, ובכך המשיל את ביתה לקודש קודשים.

(1) לא כתוב שהם מתו.

(2) כלב לא קיבל את חברון עצמה, אלא את שדותיה ומגרשיה, כי היא, וכן דביר, היתה עיר כהנים. (יהושע כא/יב)

(3) ע"פ התרגום לצרפתית, "נתתני" פרושו 'הגלתני'. המשפט האחרון צוטט מתוך בת הים הקטנה לוולט דסני, מערכה שלישית תמונה שניה. בערך..

(4) רלב"ג:תועלת הספור היא שנדע כיצד לבקש בקשות בצורה מתוחכמת. אכן, מי יתן בליבנו מעט טאקט …

(5) פיטר פן, וולט דסני, מערכה ראשונה תמונה שניה.

(6) אולי היה לה יומולדת.

(7) אגב, ישנה גם השואה מגניבה לענה בן צבעון(בראשית ל"ו) שמצא את ה ימים (=מים/ענקים) במדבר (=נגב) ברעותו את ה חמורים לצבעון אביו . מלבד הקשר לקנז, מהי מהות ההקבלה?

כמו ן ישנו קשר בין ענקים, בנות ומים, גם כאן (יהושע-שופטים) וגם בסיפור המבול. או שמא על זה עדינה היתה אומרת שניתן לעשות הקבלה בין כל שני מקומות אקראיים שילד בן חמש פותח בהם את התנ"ך?

(8) חזקוני: "ראתה אותו הדור ובעל קומה ופרצוף, מהלך לעבר השדות ללא דרך כבושה, והיא היתה קטנה בת שלוש שנים, כסבורה אנס או לסטים הוא, ונבהלה ונפלה.." נכון שזהו פרוש מגניב?..

(9) הוכחות לכך שבקשתה מתיחסת דוקא לשדה מערת המכפלה:

• ע"פ ההקבלה לעשו, אשר בבקשתו לרשת את יצחק יקבל בהכרח לראשונה את חברון ומערת המכפלה, מקום מושב יצחק.

• כאשר נמצאים עם אדם שכל עולמו ממוקד כעת בעיר הקודש חברון, ומדברים על שדה, ולא סתם שדה, אלא "השדה" (ע"פ הגרסה בשופטים), ברור שמדובר בשדה של חברון, שדה מערת המכפלה.

• בספור כפי שהוא מופיע בספר יהושע, מופיעים שבע הטיות שונות של השורש נת"ן. בפעם האמצעית נאמר "תנה לי ברכה". בבראשית כ"ג, ספור קנית מערת המכפלה, גם כן מופיעים שבע הטיות שונות של השורש נת"ן, ובפעם האמצעית נאמר "השדה נתתי לך".

מקורות

על-פי מאמר של סיגל שפורסם לראשונה בשיעור נח"ת יום עיון חנוכה ס' וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/cnxnit