ביאור:סיכום שמואל ב ו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרק ו'.

העלאת ארון הברית לירושלים בידי דוד.

דוד לוקח עימו עם רב ויוצא להעלות את ארון האלוהים מבית אבינדב אשר בגבעה. [מימי מלחמת ישראל עם הפלישתים הארון לא היה באוהל מועד (שמואל א' ד - ו)]. שמים את הארון על עגלה חדשה ומתחילים במסע. עוזה רואה שארון ה' עומד ליפול ולכן מנסה למנוע את נפילתו ובגלל שנגע בארון ה', ה' הרגו (המקום נקרא פרץ עוזה על שם ארוע זה) ובעקבות כך מביא דוד את הארון רק עד בית עובד אדום הגיתי. שם נמצא הארון שלושה חודשים, בהם שרתה הברכה על בית עובד אדום.

דוד שומע על כך ומעלה את הארון לירושלים מתוך שמחה רבה, ריקודים ושירים.

מיכל בת שאול, אשת דוד, השקיפה מהחלון וראתה את דוד רוקד ושמח לפני ארון ה' ובזה לו בגלל התנהגות זו.

ארון ה' מובא לאוהל שעשה לו דוד ודוד מקריב עולות ושלמים לה', מברך את העם ומחלק להם מקורבנות השמחה.

כאשר שב דוד לביתו יוצאת לקראתו מיכל אישתו ומעבירה ביקורת על צורת התנהגותו לפני העם כאשר העלו את ארון ה', לטענתה כאשר דוד רקד ופיזז הוא נראה בעיני עבדיו כאחד הריקים ולא במעמד המתאים לכבודו של מלך. דוד עונה לה כי מלך צריך להתנהג כך לפני ה' ואינו צריך לשמור על כבודו בעיני העם.

היא נענשה על התנהגותה בידי ה' ולמיכל לא היה ילד עד יום מותה.