ביאור:סיכום שמואל ב ג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרק ג'.

המאבק בין בית שאול לבית דוד ממשיך, מלכות דוד מתחזקת ולעומתה מלכות איש בושת נחלשת.

איש בושת - מאשים את אבנר שהוא רוצה למלוך ומביא כראיה שאבנר לקח את רצפה בת איה, פילגש שאול (דבר המעיד על רצונו למלוך).

דבר זה גורם לסכסוך בין אבנר לבין בית שאול ולכן רוצה אבנר לכרות ברית עם דוד.

אבנר – בא לדוד בהצעה לכרות ברית ואומר שהוא ישכנע את כל ישראל לקבל עליהם את דוד למלך ובתמורה הוא ישמש כשר הצבא של דוד.

דוד – מסכים להצעה בתנאי שיחזירו לו את אישתו, מיכל בת שאול, והיא מוחזרת אליו. אבנר - משכנע את כל ישראל שיקבלו עליהם את דוד כמלך, לאחר שהם מסכימים הוא בא לחברון כדי להודיע לדוד על מילוי חלקו בהסכם.

יואב - מגיע לחברון לאחר שאבנר יצא מהעיר והוא שומע על הברית שנכרתה בין דוד לבין אבנר. הוא מנסה לשכנע את דוד שאבנר מרמה אותו ושמטרתו היא לרגל אחרי דוד. לאחר מכן מערים יואב על אבנר, מביא אותו חזרה לחברון והורג אותו בשער העיר ללא ידיעתו של דוד (הוא הורג את אבנר כנקמה על שהרג את עשהאל אחיו וגם בגלל שהוא לא רצה שאבנר יתפוס את מקומו כשר צבא, דבר שהיה מתרחש בגלל ההסכם בין דוד לאבנר).

דוד – שומע על מות אבנר בידי יואב וכועס מאוד. הוא מקלל את יואב ועורך לאבנר לוויה ממלכתית ואבל ומספד של כל העם, הוא צם ומתאבל ומקונן על אבנר ועל ידי מעשים אלו הוא מסמל לעם שלא היה ברצונו להרוג את אבנר ויואב עשה זאת על דעת עצמו. דוד נמנע מלהעניש את יואב ומסביר את הדבר בכך שהוא עצמו עדיין רך ונמשח למלך ובני צרויה הם אנשים קשים ולכן הקב"ה יחליט על עונשו.