ביאור:סייגים בתורה ובספר משלי

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




יש לי ערך שחשוב לי מאד לשמור עליו, אבל אני לא מצליח (לדוגמה: חשוב לי להיות רגוע אבל לפעמים אני לא מצליח להתגבר על הכעס; חשוב לי לרזות אבל אני לא מצליח לעשות דיאטה; חשוב לי לשמור שבת אבל אני לא מצליח להתגבר על הפיתוי ללכת לשחק כדורגל עם החברה...). מה לעשות?

אחת מעצות החכמה היא: לעשות סייגים , כלומר, גדרים ומגבלות שירחיקו אותך מהדבר שאת/ה רוצה להימנע ממנו.

החובה לעשות סייגים נרמזת כבר בתורה:(ויקרא יח ל): "ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם, ולא תטמאו בהם, אני ה' אלהיכם" - מהחזרה על השורש "שמר" למדו חז"ל שיש להוסיף שמירה מעבר לשמירה שה' ציווה בתורה(ספרא שם, יבמות כא.)- "" עשו משמרת למשמרתי" ", ואנשי כנסת הגדולה אמרו (‎אבות א) "" ועשו סייג לתורה" ".

גם ספר משלי מייעץ לאדם לעשות סייגים כדי להתרחק מעבירה. הספר מזהיר את האדם מפני ניאוף וזנות, שהם, לפי המפרשים, משל לכל מעשה רע (ראו כמה פירושים יש לכל פסוק? ); הסכנה שבזנות וניאוף גדולה, ולכן ספר משלי ממליץ לעשות סייגים כדי להתרחק מהם במידת האפשר:

ביאור:משלי ו כה-29 :

"" אל תחמד יפיה בלבבך, ואל תקחך בעפעפיה.

כי בעד אשה זונה עד ככר לחם, ואשת איש נפש יקרה תצוד.

היחתה איש" " אש בחיקו, ובגדיו לא תשרפנה?

אם יהלך איש על הגחלים, ורגליו לא תכוינה?

כן הבא אל אשת רעהו, לא ינקה כל הנגע בה." " " "

החכם ממליץ, לא רק שלא לשכב עם אישה זונה או נואפת, אלא גם:

  • לא לחשוב עליה, על יופיה ועל המבט המפתה שבעיניה - "" אל תחמוד יופייה בלבבך, ואל תקחך בעפעפיה." "
  • לא לבוא לבקר אותה ולא ליגוע בה - "" כן הבא אל אשת רעהו, לא ינקה כל הנגע בה." "

והוא מסביר את התועלת שבשני הסייגים הללו:

  • כנגד מחשבות הלב - "" היחתה איש אש בחיקו, ובגדיו לא תשרפנה?" " - אם אדם ינסה לסתיר גפרור בוער בחיקו, ליד ליבו, מתחת לבגדיו, האש לא תישאר שם - היא תבער במהירות ותשרוף את כל בגדיו. גם המחשבות על יופיה של אישה הן מחשבות לוהטות ושורפות; הן לא יישארו בתוך הלב אלא יבעירו את כל הגוף ויגרמו לו לעבור עבירה. כך גם לגבי כל מעשה רע שהאדם מתאווה לעשותו (למשל אכילת מאכלים משמינים לאדם שצריך לעשות דיאטה) - ככל שהאדם חושב עליו יותר, כך המחשבות מלהיטות ומבעירות את גופו, וגורמות לו לחטוא.
  • כנגד ההתקרבות והנגיעה - "" אם יהלך איש על הגחלים, ורגליו לא תכוינה?" " - אם אדם ינסה ללכת על גחלים עם נעליים, בשניות הראשונות רגליו לא ייגעו בגחלים והוא לא ירגיש כלום, אבל מהר מאד האש תשרוף את הנעליים ורגליו תיכווינה. גם ההתקרבות אל אישה, למרות שהיא חלקית בלבד ובבגדים מלאים, מהר מאד תשרוף את כל הגוף ותסחוף אותו לעבירה. כך גם לגבי כל מעשה רע שמשתלט על תודעתו של האדם (למשל כעס לא מוצדק) - ככל שהאדם מתקרב למעשה, קשה לו יותר להתאפק ולעצור את עצמו.


תגובות

עריכה

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-15 08:17:07.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-06-2729