פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"סידרן של כתובים: רות וספר תהלים ואיוב ומשלי קהלת שיר השירים וקינות דניאל ומגילת אסתר עזרא ודברי הימים"

בבא בתרא יד:

בשאלת סדרן של חמש המגילות, בתוך משפחת נוסח המסורה עצמה קיימות שתי שיטות:

  • בכתביהם של בעלי המסורה ובכתבי היד הספרדיים בעקבותיהם, הסידור הוא כרונולוגי ונעשה על פי התיארוך המסורתי של זמן כתיבת ספרים אלה (כך גם בכתר ארם צובא ובכתב יד לניגרד):
    • מגילת רות - על פי עדותה, מתארת את תקופת השופטים וכתיבתה מיוחסת במסורת לשמואל הנביא.
    • מגילת שיר השירים ומגילת קהלת - מיוחסות שתיהן לשלמה המלך.
    • מגילת איכה - מקוננת על חורבן בית ראשון ומיוחסת לירמיהו הנביא.
    • מגילת אסתר - מתארת את גלות פרס ומיוחסת למרדכי היהודי ולאסתר המלכה.
  • בכתבי היד האשכנזיים ובדפוסים, מסודרות המגילות על פי סדר קריאת המגילות בבית הכנסת במהלך השנה העברית המתחילה בחודש ניסן:
    • שיר השירים - נקראת בחג הפסח.
    • רות - נקראת בחג השבועות.
    • איכה - נקראת בצום תשעה באב.
    • קהלת - נקראת בחג הסוכות.
    • אסתר - נקראת בחג הפורים.

(מתוך הערך חמש מגילות בויקיפדיה)


הקשר בין הקריאות בשלושת הרגלים לעונת השנהעריכה

בשיר השירים רבה פ"א אומר ר' יונתן לגבי שלמה המלך:

  • כשאדם נער - אומר דברי זמר (שיר השירים)
  • הגדיל - אומר דברי משלות (משלי)
  • הזקין - אומר דברי הבלים (הבל הבלים אמר קהלת)

שלושת הרגלים מסמלים מחזור זה בתקופת השנה:

  • באביב, במקביל לגיל הנערות - קוראים בפסח שיר השירים ('עת הזמיר הגיע')
  • בקציר ועונת ביכורי הפירות - קוראים מגילת רות שנזכר בה קציר חיטים
  • באסיף - תקופת הזקנה, קוראים בקהלת המזכיר את סופו של האדם, המסתיים ב'סוף דבר'

(הרב מרדכי זר כבוד, בהקדמה לפירוש דעת מקרא לקהלת, עמוד 6)