ביאור:סגירת רחם

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: סגירת רחם

התנ"ך מספר על כמה וכמה נשים שהיו עקרות זמן רב (ראו פריה ורביה, עקרות ולידה ), אך במקרה אחד הכתוב משתמש בביטוי ייחודי (שמואל א א ה-ו) "וּלְחַנָּה, יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם: כִּי אֶת-חַנָּה אָהֵב, וה' סָגַר רַחְמָהּ . וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם-כַּעַס, בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ: כִּי- סָגַר ה' בְּעַד רַחְמָהּ".

מקובל לפרש שזהו פשוט ביטוי ציורי לעקרוּת - הרחם 'כאילו' סגור, כי לא יוצאים ממנו ילדים. אולם, כדי להבין טוב יותר את משמעות הביטוי הזה, נקרא בהמשך הפרק (שמואל א א יט-כ): "וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי ה', וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתָם, הָרָמָתָה; וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת-חַנָּה אִשְׁתּוֹ , וַיִּזְכְּרֶהָ ה'. וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים, וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן...". מדוע יש צורך לומר שאלקנה ידע את חנה אשתו - הרי הם היו נשואים כבר הרבה זמן, והוא בוודאי שכב אתה כמה פעמים לפני כן?!

ייתכן, שעד אותו יום, היה רחמה של חנה סגור ממש - סגור מבחוץ - ואלקנה לא יכל "לדעת" אותה ולהכניס אותה להריון (ע"ע " ידע את - בא אל - שכב עם "). רק לאחר שחנה התפללה, רחמה נפתח, ואז בפעם הראשונה "וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת-חַנָּה אִשְׁתּוֹ , וַיִּזְכְּרֶהָ ה'. וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים, וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן...".

לפי זה, ייתכן שחנה לקתה במום שנקרא "אוטם ברחם", מום המוכר לרפואה גם בימינו. פרטים על מחלה זו ניתן במאמרו של ד"ר הלפרין, "אסיא" 61-62 עמ' 105 .

שאלות ותשובות על פירוש זה:

1. אם הנס שעשה ה' לחנה היה, שרחמה נפתח ואלקנה יכל 'לדעת' אותה - היה ראוי לכתוב בפסוק א19 בסדר הפוך - קודם "ויזכרה ה'" ואחר-כך "וידע אלקנה את חנה אשתו"!

  • אפשר לתרץ, שפתיחת-הרחם אינה נס מיוחד, אלא המצב הטבעי. לכן, יש צורך לכתוב שה' סגר את רחמה של חנה (כי זה מצב מיוחד), אך אין צורך לכתוב שה' התערב כדי לפתוח את רחמה; מהפסוק "וידע אלקנה את חנה אשתו" מובן שה' הפסיק לסגור את רחמה. המשפט "ויזכרה ה'" בא לציין נס אחר - שה' עזר לחנה להיכנס להריון במהירות, למרות גילה המבוגר יחסית (אולי זו משמעות הביטוי שמופיע בהמשך "וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים , וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן", וצ"ע).

2. הביטוי "סגר רחם" לא מופיע במקומות נוספים בתנ"ך, אך הביטוי ההפוך - "פתח רחם" - מופיע בבראשית כט לא, כניגוד לתואר "עקרה": "וַיַּרְא ה' כִּי-שְׂנוּאָה לֵאָה, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ ; וְרָחֵל עֲקָרָה". בהמשך כתוב (ל22-23): "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת-רָחֵל; וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ . וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי". אם פתיחת-רחם היא המצב הטבעי, מדוע יש צורך לכתוב שה' פתח את רחמה של לאה, ואחר-כך של רחל?

  • זו שאלה טובה, אך היא אינה קשורה דווקא לפירוש שלי; גם לפי הפירוש המקובל, עקרוּת היא מצב מיוחד והולדה היא המצב הטבעי, ולכן לא ברור למה צריך לכתוב שה' פתח את רחמה של לאה ואת רחמה של רחל.
  • אולי אפשר לתרץ, שסגירת-הרחם היא תופעה גנטית (ייתכן שיש גן רצסיבי של סגירת-רחם, שאינו מתבטא אצל ההורים אבל עלול להתבטא אצל הילדים). לפי זה, ייתכן ששתי האחיות היו סגורות-רחם, ובכל-זאת ה' עשה נס ופתח את רחמה של לאה, כי ראה שהיא שנואה; ולאחר כמה שנים הוא עשה נס ופתח גם את רחמה של רחל.

3. אם, כפי שקראנו בספר בראשית, ה' פתח את רחמה של לאה, ואחר-כך של רחל - מובן מכאן שקודם לכן היו שתיהן סגורות-רחם; אם כך, איך יכל יעקב לבוא אליהן (בראשית כט כג-ל): "וַיְהִי בָעֶרֶב--וַיִּקַּח אֶת-לֵאָה בִתּוֹ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו; וַיָּבֹא אֵלֶיהָ ... וַיָּבֹא גַּם אֶל-רָחֵל , וַיֶּאֱהַב גַּם-אֶת-רָחֵל מִלֵּאָה..."?!

  • תשובה: יעקב יכל לבוא אל נשותיו, הוא יכל גם לשכב אתן, אך לא יכל לדעת אותן (עד שה' פתח את רחמן). ע'
ידע את - בא אל - שכב עם . אמנם, לפי פירושי היה ראוי לכתוב, שאחרי פתיחת-הרחם - יעקב ידע את לאה / רחל, אולם "לא ראיתי אינה ראיה".

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/sgirt_rxm