ביאור:נר - ניר

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: נר - ניר

שאלה: בכמה מקומות בספר מלכים (מלכים א יא לו, טו 4; מלכים ב ח יט) נזכר "ניר". מה זה?

תשובה: "ניר"="נר". אפשר לראות את ההתפתחות ("אבולוציה") של המילה, מספר שמואל עד ספר מלכים:

1. "ונֵר א-להים טרם יכבה..." (שמואל א ג ג), "ולא תכבה את נֵר ישראל" (שמואל ב כא יז) – הצורה המקורית;

1. "כי אתה נֵירי ה'" (שמואל ב כב כט) – שלב מעבר (הניקוד הישן נשאר, נוספה י נחה)

1. "למען היות נִיר לדוד עבדי" (מלכים א יא לו), "כי למען דוד נתן ה' א-להיו לו נִיר בירושלים" (מלכים א טו ד), "כאשר אמר לו, לתת לו נִיר לבניו כל הימים" (מלכים ב ח יט) – הצורה החדשה (גם הניקוד השתנה).

ע"פ רש"י המשמעות של ה"נר" היא – מלוכה. וזה בהחלט מתאים לחלק מההקשרים שבהם מופיע 'נר' בספר שמואל: "ולא תכבה את נֵר ישראל" – הנר הוא כינוי למלך; "ונֵר א-להים טרם יכבה..." – חז"ל דרשו (אני לא זוכר את המקור) שהכוונה למנהיגות: נרו של עלי עדיין לא כבה, ונרו של שמואל כבר התחיל לדלוק.

דוד כינה את ה' "נֵירי", ולכן ה' נתן לו "נִיר לבניו כל הימים".

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nir