פתיחת התפריט הראשי

ביאור:נחמיה ה י

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

נחמיה אומר: וְגַם אֲנִי אל תחשבו שאני תובע רק אתכם, אלא גם אני אַחַי חברי וּנְעָרַי משרתי נֹשִׁים דוחקים בָּהֶם לשלם כֶּסֶף וְדָגָן, נַעַזְבָה נָּא כלנו, אני ואתם אֶת הַמַּשָּׁא החוב. הַזֶּה.

כל הכבוד לנחמיה שהוא המנהיג ומשמש דוגמה לעם ישראל וחוזר בו ממה שעשה. אבל זה עצמו צ"ע שמשמע שגם נחמיה התנהג כמו העשירים והלווה לעניים תמורת שדותיהם ובנותיהם, וורק עכשיו הוא חוזר בו. היכן הוא היה עד עכשיו אם הוא סבור שמעשה כזה הוא לא הוגן.

ונראה שנחמיה לא לקח את שדותיהם ובנותיהם כמו העשירים, הוא רק הלוה כסף לעניים, בלא לדחוק אותם אלא כשיהיה להם הם יחזירו לו.. ואע"פ שהעשירים היו חייבים לפרנס את העניים מדין צדקה ולא להלוות להם, נחמיה כיון שהיה לו הרבה הוצאות כמו שכתוב בפסוקים לקמן וְהַיְּהוּדִים וְהַסְּגָנִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אִישׁ וְהַבָּאִים וגם הבאים אֵלֵינוּ מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵינוּ שהתגיירו עַל שֻׁלְחָנִי אני פרנסתי אותם. וכיון שהוא פרנס כ"כ הרבה אנשים מכספו הפרטי לכן הוא היה פטור מצדקה. ואעפ"כ נחמיה אומר מכליל את עצמו ואומר לעשירים גם אני כמותכם ואני באמת לא בסדר ואמחול לעניים את חובם. וזוהי גדלותו העצומה.