פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לפני שהרג את גלית, נאם דוד נאום מלא בטחון ואמונה (שמואל א יז מה): "ויאמר דוד אל הפלשתי: 'אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון; ואנכי בא אליך בשם ה' צ', א-להי מערכות ישראל, אשר חירפת! היום הזה יסגרך ה' בידי, והכיתיך, והסירותי את ראשך מעליך, ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמיים ולחית הארץ; ויידעו כל הארץ כי יש א-להים לישראל; ויידעו כל הקהל הזה, כי לא בחרב ובחנית יהושיע ה': כי לה' המלחמה, ונתן אתכם בידנו."

שאל ידידיה צוקרמן: איך דוד כל-כך בטוח שה' יעזור לו לנצח? הרי ה' לא הבטיח לו שום דבר! ואם דוד יפסיד אחרי כזה נאום - זה יגרום לחילול ה' עצום!

תוכן עניינים

1. תשובה שקשורה לאמונתו של דודעריכה

דוד נאם את 'נאום הניצחון' שלו אחרי שגלית אמר לו (שמואל א יז מד): "לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמיים ולבהמת השדה". ייתכן שדוד שמע את הסיפור על יונתן במלחמת מכמש, שבו אמר יונתן (שמואל א יד י) "ואם כה יאמרו: 'עלו עלינו!', ועלינו, כי נתנם ה' בידנו; וזה לנו האות". יונתן ראה בדבריהם של הפלשתים אות שה' יתן אותם בידיו. הדברים של גלית די דומים לדברים של הפלשתים: הם אמרו ' "עלו עלינו" ' והוא אמר ' "לכה אלי" '; אולי גם דוד ראה בזה אות (ע"פ הספר "עוז מלך") .

דרך אגב: יש פרשנים שלא אוהבים את הרעיון של 'אותות', ומנסים להסביר הכל (גם את האות של יונתן במלחמת מכמש) באופן טבעי -- אם הפלשתים אומרים "עלה אלינו" זה מראה שהם עצלנים, שאננים ומתרשלים בשמירה, ואז יהיה קל יחסית להכות אותם. לדעתי זה לא מספיק, כי גם אם הם שאננים -- זה עדיין לא מבטיח ליונתן שהוא יצליח: הוא בא רק עם נערו נגד מוצב שלם של פלשתים! ואם יונתן ייפגע זה יהיה אסון לעם ישראל - יונתן היה המפקד של שליש מהצבא! לכן נראה לי שיונתן האמין בתמימות שה' ייתן לו אות, וגם דוד האמין בזה.

זה מסביר גם את הסיפור עם החיצים שירה יונתן (שמ"א כ): יונתן אומר "אם אמור אומר לנער: 'הנה החיצים ממך והנה' - קחנו ובואה, כי שלום לך ואין דבר, חי ה'. ואם כה אומר לעלם: 'הנה החיצים ממך והלאה - לך, כי שילחך ה'" הפירוש המקובל הוא שזה צופן מוסכם בין יונתן לדוד: יונתן לא יכול להגיד לדוד בפירוש שהוא צריך לברוח, אז הוא אומר את זה ברמז "הנה החיצים ממך והלאה". אבל זה לא ברור, כי אם הכל בסדר לא צריך צופן - למה צריך להגיד "הנה החיצים ממך והנה"? חוץ מזה - אחרי שיונתן אמר "הנה החצים ממך והלאה" דוד יצא מהמחבוא ודיבר עם יונתן, ואם כך - למה בכלל היה צריך צופן? לכן נראה לי שזה לא היה צופן אלא אות מה': אם הנער רץ קרוב מדי (ויונתן צריך להגיד לו "הנה החצים ממך והלאה") זה אות מה' שדוד צריך לברוח ("כי שילחך ה'"), ואם הנער רץ רחוק מדי (ויונתן צריך להגיד לו "הנה החצים ממך והנה") זה אות מה' שדוד צריך לחזור ("כי שלום לך ואין דבר, חי ה'"). וכך גם פירש רש"י. זה מתאים לאופי של דוד ויונתן - לסמוך על אותות מה'.

ראו עוד בשיעור "שלושת החצים" מאת שמעון מושקאט.

2. תשובות שקשורות למה שכתוב בפסוקים הקודמים: "ויקלל הפלשתי את דוד בא-להיו"עריכה

אחרי הקללה של גלית היה דוד בטוח שה' לא יוותר לו.
הקללה של גלית 'הרתיחה' את דוד והוא הרגיש שהוא חייב להגיב עליה ו'להגן' כביכול על כבוד ה'. לפי זה דוד לא דיבר מתוך מחשבה וניתוח של המצב אלא מתוך רגש.

3. תשובות שקשורות להתנהגות של גלית לפני ואחרי הנאוםעריכה

בהתחלה גלית הלך לקראת דוד (פסוק מא). אח"כ הוא ראה את דוד, זלזל בו והפסיק ללכת (44), ולפי ההמשך (48) נראה שהוא גם התיישב. ואז, אחרי הנאום של דוד, גלית קם ושוב התחיל ללכת לקראת דוד (48). אפשר לפרש שגלית נעצר בגלל שהוא זלזל בדוד, ואחרי שהוא שמע את הנאום חוצב-הלהבות הוא הפסיק לזלזל בדוד (הוא ראה שיש לו 'רוח לחימה' וגם הרבה ביטחון) ולכן שוב התחיל ללכת לקראתו.

ייתכן שדוד רצה שגלית ילך לקראתו, כדי שהאבן תפגע בו במהירות-יחסית גדולה יותר. לפי זה הנאום של דוד לא נבע מאמונה רבה אלא משיקול טקטי-פיסיקלי.
ייתכן שדוד רצה שזה יהיה קרב הוגן; שלא יהיה לפלשתים תירוץ 'גלית לא היה מוכן - הוא ישב...'
הקרב הזה נועד לקבוע את כל הגורל של שני העמים: העם שנציגו ינצח ישעבד את העם האחר. לכן היה חשוב לדוד שגלית יכבד אותו ולא יזלזל בו; אחרת הפלשתים היו יכולים להגיד 'לא ידענו שדוד מייצג אתכם - היינו בטוחים שהוא סתם ילד שנקלע לשדה הקרב...'. לכן גם דוד מדגיש בנאום שלו "ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמיים ולבהמת הארץ" - הוא רוצה להזכיר לכולם שהוא מייצג את עם ישראל והמלחמה היא בין שני העמים.

תשובות ע"פ אגדותעריכה

יש כמה אגדות על ויכוחים בין ישראל לגויים, שבהם בא איש פשוט מישראל ("גביהא בן פסיסא") ואמר לחכמי ישראל: "תנו לי להתווכח איתם; אם אנצח -- תאמרו 'תורת ישראל נצחתכם'; ואם אפסיד -- תאמרו 'פחות שבנו נצחתם' ". גם במקרה שלנו: דוד הוא בסה"כ ילד, ולכן הוא לא חושש -- אם הוא יפסיד בנ"י תמיד יוכלו להגיד שהוא לא מייצג אותם וזה גם לא יגרום לחילול ה'. (זה הפוך מהתשובה האחרונה בסעיף הקודם).
יש סיפור על הרשלה, שרצה שאמו תתן לו לאכול עוגה, ולכן בירך 'בורא מיני מזונות', ואז אמו היתה 'חייבת' לתת לו עוגה כדי שלא תהיה ברכה לבטלה. חסידי חב"ד מסיקים מזה שגם אנחנו צריכים לברך 'על ביאת המשיח', ואז ה' יהיה 'חייב' להביא את המשיח כדי שלא תהיה ברכה לבטלה. לפי אותו עיקרון: דוד אומר "היום הזה יסגרך ה' בידי" במטרה שה' יהיה 'חייב' לעשות את זה כדי שלא יהיה חילול ה'.

ראו גם:

מקורותעריכה

על-פי מאמר של מחברים שונים שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/jmuela/btxon