ביאור:משנכנס אדר מרבים בשמחה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מדוע "משנכנס אדר מרבים בשמחה"? רש"י: מפני פורים ופסח (שקראו בהם ניסים).

מדוע אם כן השמחה מתחילה כבר בר"ח אדר?

משנה במסכת שקלים: "באחד באדר משמיעים על השקלים" - בשביל קורבנות ציבור ערכו מגבית פעם בשנה. בניגוד להתרמות אחרות, מגבית זאת היתה חובה, על מנת שכל הציבור יהיה קשור לקורבנות.

זה נעשה באדר כי: א. בניסן התחדשה העבודה בביהמ"ק. ב. המלטות הצאן היו באדר.

ההשמעה על השקלים היא סיבת השמחה של אדר.

גם בדברי הימים כט, ט בעיניין התרומה לביהמ"ק נאמר: "וישמחו העם על התנדבם... וגם דוד המלך שמח...".

מה הקשר בין נדבה לשמחה? דוד הסביר שהאדם לא יכול לתת לה' שהרי הכל במילא שיי ך לו ("לה' הארץ ומלואה"). מה שהאדם יכול לתת מעצמו זאת התרומה בשמחה.

"מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תיקחו..." בני ישראל תורמים את ליבם ולכן נאמר : "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - בתוך ליבו של כל אחד ואחד.


  • שמחת הפורים גם כן נובעת מאותה נדבה מכיוון ששקלי התרומה ביטלו את שיקלי השוחד שנתן המן לאחשורוש.
  • למה נאמר "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבים בשמחה"? המשמעות המיוחדת של פורים היא לא בכך שניצלנו מהמן, שהרי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו. אלא שנס פורים הוכיח שלאחר היציאה לגלות, הברית עם ה' לא הופרה והשכינה "ירדה" איתנו לחו"ל. כשנכנס אב ממעטין בשמחה כי כשנחרב הבית חשבנו שהברית הופרה. בא פורים להראות שזה לא נכון ולכן כשם שהיינו עצובים כשחרב הבית, עלינו להיות שמחים בביניין העתידי המיוחל.

מקורותעריכה

  • שיחה של הרב חיים סבתו ג' אדר א' תשנ"ה