ביאור:משל ונמשל בפרשת בלק
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הרב הנזיר ב"קול הנבואה" מבחין בין שני סוגי משלים:
- משל הקדמוני - ביטויים לא ברורים שקשה לפרשם ורק המבין יבין את הרמזים שבהם.
- משל סיפורי - סיפור המובן כשלעצמו, אבל הוא רק קליפה, והתוך הוא משמעותו העיקרית.
בפרשתנו אנו מוצאים את שני הסוגים:
- "וישא משלו ויאמר" - בלעם נושא נאום שהוא ספק תיאור המצב הקיים, ספק נבואות לעתיד
- הסיפור על האתון, שאת משמעותו נפרט:
- בלק במציאות מיוצג על ידי בלעם במשל
- בלעם במציאות מיוצג על ידי האתון במשל
- הקללה היא הולכת האתון
- ה' מיוצג במשל על ידי המלאך
בלק מוליך את בלעם לקלל את ישראל. בלעם מנסה אך ה' מונע בעדו. בלעם סר מדרך הקללה אל שדה הברכה. בלעם מכה בו: "מה עשית לי...?" והם ממשיכים בדרך. הפעם לא רק שבלעם סר מהדרך, אלא גם פוגע בבלק "לא ישכב עד יאכל טרף..." שהרי רק בגלל הפחד ממלחמה עם ישראל שכר בלק את בלעם. ושוב הוא מכה בו: "גם קוב לא תקובנו, גם ברך לא תברכנו". הם ממשיכים בדרך אבל הפעם בלעם רואה שהמלאך חוסם את כל הדרך "ולא הלך כפעם בפעם אל נחשים". לאחר שבירך שוב, פותחת האתון את פיה והפעם באריכות "הלא גם על מלאכיך..." בלעם מסביר לבלק בשם ה' כי: "אולי נטתה מפני כי אותך הרגתי ואותה החייתי".
המשל יועד לבלעם כמו שרש"י (על פי מדרש רבה) מסביר. וכן הוא נועד לנו, להראות שגם נביאי עכו"ם הם האתונות, וכל יכולתם מוגבלת על ידי מלאך ה'.
מקורות
עריכה- שיחה מאת יהושע רוזנברג, רותם, תשנ"ח