ביאור:משל התנור והעוגה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



תככים, ניאוף ורציחות בצמרת השלטון של מלכות שומרון מתוארים בדברי הנביא הושע [ז 1 - 8]: " "כרופאי לישראל, ונגלה עוון אפריים ורעות שומרון -- כי פעלו שקר; וגנב יבוא, פשט גדוד בחוץ. ובל יאמרו ללבבם, כל רעתם זכרתי; עתה סבבום מעלליהם, נגד פניי היו. ברעתם, ישמחו מלך; ובכחשיהם, שרים." "

בהמשך יש שלושה פסוקים שמשווים את חטאי בנ"י לתנור:

  1. " "כולם מנאפים , כמו תנור בוערה מאופה; ישבות מעיר, מלוש בצק עד חומצתו." "
  2. " "" " " "יום מלכנו, החלו שרים חמת מיין; משך ידו את לוצצים. כי קירבו כתנור ליבם באורבם : כל הלילה ישן אופהם. בוקר הוא בוער כאש להבה." "
  3. " "" " " "כולם ייחמו כתנור , ואכלו את שופטיהם; כל מלכיהם נפלו, אין קורא בהם אליי." "

למה נזכר אותו דימוי שלוש פעמים? מה ההבדל בין הפסוקים?

  • נראה לי שבכל פסוק התנור הוא משל לעבירה אחרת:
  • בפסוק הראשון – ניאוף;
  • בפסוק השני – מזימות ותככים;
  • ובפסוק השלישי – רצח.

גם בפרק ד מתוארות עבירות אלו: " "...כי אין אמת ואין חסד ואין דעת-אלהים בארץ" " : אין אמת -- " "אלה וכחש" " ; אין חסד -- " "ורצוח וגנוב" " ; ואין דעת-אלהים – " "ונאוף פרצו..." " .

  • נראה לי (בניגוד לפירושים המקובלים), שהאופה אמור לדאוג שהתנור לא יהיה חם מדי. לכן,  כאשר הוא שובת או ישן – התנור מתחמם יותר מדי.
  • בפסוק הראשון הוא " "ישבות מעיר" " (שובת מהיות ער) רק זמן קצר – " "מלוש בצק עד חומצתו" " , ולכן התנור רק " "בוערה" " .
  • אבל בפסוק השני הוא כבר ישן " "כל הלילה" " , ולכן " "בוקר הוא בוער כאש להבה " " .
  • בפסוק השלישי אין בכלל אופה, ולכן התנור בוער כל-כך חזק שהוא אוכל ומכלה בני-אדם.
  • נראה לי שהאופה מסמל את הכוח שמנוגד לתאוה - הכוח שאמור לשלוט בתאוה ולרסן אותה:
  • כאשר "האופה" ישן זמן קצר, מתעוררת באדם התאוה הפשוטה והבהמית ביותר - התאוה לניאוף.
  • כאשר "האופה" ישן זמן ארוך יותר, מתעוררת באדם תאוה "מתוחכמת" יותר - תאוות המזימות והמרמה.
  • ורק כאשר אין "אופה" בכלל מגיע האדם לתאוה הנוראה ביותר - תאוות הרצח.
  • והערה נוספת לסיום: העבירות של אפריים נמשלו לתנור, ולכן אפריים נמשל לעוגה ששכחו להפוך אותה בתנור (ז8): " " "אפריים, בעמים הוא יתבולל; אפריים היה עוגה בלי הפוכה" " ", ומכיוון שהוא עוגה: " " "אכלו זרים כוחו והוא לא ידע..." " ".

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 12 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-12-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/ho-07