ביאור:משלי עופות וחיות בר בספר הושע

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בפסוקים ז11 - יא11 יש כמה משלים שמזכירים עופות וחיות-בר אחרות:

(ז11) – אפרים נמשל לעוף: " ויהי אפרים כיונה פותה אין לב , 'מצרים קראו , 'אשור הלכו . "

(ז12) -- " כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי, כעוף השמיים אורידם' , 'איסירם כשמע לעדתם . ": לא ברור לי אם הכוונה היא: "אורידם כמו שמורידים עוף מהשמיים", או "אורידם כמו שעוף השמיים מוריד יונה כשהוא רוצה לטרוף אותה" (לפי ההסבר הראשון העוף הוא משל לבני-ישראל, ולפי ההסבר השני העוף הוא משל לאוייב שיביא ה' עליהם).

(ח1) – "אל חכך שופר, כנשר על בית ה '', 'יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו " – גם כאן לא ברור לי מי בדיוק נמשל לנשר: האם זה הנביא (ע' אברבנאל \ מלבי"ם), או האוייב שיביא ה' על ארץ ישראל (ע' דעת-מקרא).

(ח8) – " כי המה עלו אשור, פרא' בודד לו , 'אפרים התנו אהבים . " – את המשל הזה לא הבנתי בכלל.

(ט11) – הכבוד של אפרים נמשל לעוף: " אפרים – כעוף' יתעופף כבודם , 'מלידה ומבטן ומהריון ".

(יא10) – ה' נמשל לאריה: " אחרי ה' 'ילכו , כאריה ישאג , 'כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים . "

(יא11) – בנ"י שוב נמשלים לציפור וליונה: " יחרדו כציפור ממצרים וכיונה מארץ אשור , 'והושבתים על בתיהם , 'נאום ה ' " (היונה עפה למרחקים ארוכים יותר מהציפור, וארץ אשור רחוקה יותר ממצרים, ולכן "כציפור – ממצרים, וכיונה – מאשור").

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-31.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/ho-mjly-xyot