ביאור:משיח שמאלני או ימני

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

נעמיד את ישעיה ב' מול תהילים ב':

ישעיה, ב', 1-4 - "הדבר אשר חזה ישעיה בן אמוץ על יהודה וירושלים. והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". (מופיע בשינויים קלים גם במיכה, ד', 1-5).

תהילים, ב', 1-12 - "למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק. יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. ננתקה את מוסרותימו ונשליחה ממנו עבתימו. יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו. אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו. ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי. אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך. שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ. תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם. ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ. עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה. נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו".

כאן זה "שפט בין הגוים" וכאן זה "שבט ברזל". בישעיה מדובר במשיח של שלום ואילו בתהילים במשיח של שליטה בכוח. מה איפוא הדמות ב'נכונה' של המשיח ואיך הכתובים מסתדרים? אפשר כמובן לטעון, כי מדובר בשני משיחים, כמו חלוקת חז"ל למשיח בן יוסף ומשיח בן דוד, או לטעון שהמשיח בתהילים הוא מלך כלשהו מתקופת המקרא עצמו, על אף פרשנות הנוצרים לזה למשיחם, כשהם יוכלו לתרץ הסתירה באמירה, שאחד מדבר בביאה הראשונה ואילו השני בביאה השניה. כמו כן אפשר לומר, שבדמות אחת הכתובים מדברים, אלא שבתקופות שונות שלה.

ובאותו אופן מופיעים כתובים נוספים על המשיח, גם במקומות נוספים, שסותרים האחד את השני בנושא זה: בישעיה יא' אנו קוראים על משיח ש-"ושפט בצדק דלים והוכיח המישור לענוי ארץ" (פסוק ד), אך עוד באותו פסוק בהמשך - "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע", ונוכל לתרץ - זה יחסו לצדיקים וזה יחסו לרשעים, כך שבאותו האופן נוכל לתרץ גם את הסתירה הקודמת. וכן גם המשך הפרק מתאר משיח של שלום.

כך גם בישעיה נג' אנו קוראים על משיח, ש-"מוסר שלומנו עליו" (פסוק ה), וכן גם המשך הפרק מתאר איש של שלום, שלא נלחם, אלא - "כשה לטבח יובל" (פסוק ז). הסתירה כאן היא שפה מתואר משיח סובל וחלש, לעומת כל המקומות האחרים שראינו, בו מתואר משיח חזק, של גבורה. ושוב ניתן לתת את כל ההסברים שכבר נתנו. גם כאן תיאור זה מופיע כזמני, בעוד אם יעמוד במשימתו זו, אזי אחר-כך - "חפץ ה' בידו יצלח" (פסוק י).

היפוך דומה, אם כי גם אחר, אנו מוצאים בזכריה: מצד אחד המשיח בו הוא - "עני ורוכב על חמור" (ט', 9), ומצד שני, נכתב בהמשך - אף על פי שיהיו מי שיטענו שזה כבר זכריה השני, וכן מבחינת התוכן יש הבדל, כפי שכבר נראה - "ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב" (יד', 3). כאן, כמובן, מדובר בה'. ואמנם, גם בה' בעצמו יש סתירה, שהרי מצד אחד הוא איש מלחמה ונוקם ומצד שני הוא אלהים אוהב. למשל - "אל קנוא ונוקם" של נחום (א', 2), מול - "אהבתי אתכם" של מלאכי (א', 2). אלא שגם כתובים אלה מתאזנים, כמו כאן בהמשך - "ואת עשו שנאתי" (פסוק ג).

וכמו שיש סתירה בדמות המשיח ובדמות האל, כך, כפי הנראה, יש סתירה בדמות הנביאים. שהרי מצד אחד הם מטיפי החסד, או במונחים מודרניים - הסוציאליזם, כך שנוכל לשייכם לשמאל, אך מצד שני הם מרוממי עם ישראל, ובמונחים מודרניים נקרא להם לאומנים ונשייכם לימין (וכן בתורה יש לנו את הדאגה לגר אל מול מצוות מחיית עמלק, למשל). ואולי הפתרון הוא, כי - "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיה, מג', 21), כלומר - זכות הקיום של העם הזה הוא רק כאשר הוא משמש בתפקידו הייעודי להיות "לאור גויים" (ישעיה, מב', 6; מט', 6). 

ועוד הסבר לסתירה-כביכול, שראינו במשיח, בה' ובנביאים, יאמר - שהרי סתירה מעין זו אנו מוצאים גם בכל הדמויות המרכזיות בתנ"ך: כך דוד, האב-טיפוס של המשיח 'בן דוד', היה מצד אחד גיבור חיל, שניצח את גוליית, ומצד שני יודע נגן, שנשכר על-ידי שאול ושכתב את התהילים. ואף כי ה' אומר לו, כי דמים רבים שפך, על-כן לא הוא יבנה את המקדש, אלא בנו שלמה, שיהיה איש שלום ומנוחה, אך גם שלמה זה מתחיל את מלכותו ומכין אותה על-ידי הריגת אדוניה אחיו, יואב בן צוריה ושמעי בן גרא המקלל. באותו אופן, אברהם היה איש של חסד ומכניס אורחים, אך גם יוצא למלחמה להצלת לוט בחמשת המלכים; יעקב היה איש תם יושב אוהלים, אך גם נלחם עם המלאך ומתכונן למלחמה עם עשו אחיו; משה היה איש של חסד ביחס לאחיו וביחס לבנות מדין, אך גם נלחם מלחמות ה', וכן הלאה. גם בכניסה לארץ ישנו ציווי כפול: מצד אחד לקרוא לכל עיר לשלום תחילה, ומצד שני להשמיד את שבעת העממים עובדי האלילים שוכני הארץ. והישוב - הם לא שמרו את שבעת מצוות בני נוח. על כל פנים, אנו רואים, כי הסתירה לא מוציאה את הדבר מכלל אפשרות במציאות, אלא להפך, היא מציאותית יותר, שכן המציאות מורכבת היא ולא פלקטית. במציאות של ימינו אנו מוצאים את אותו הדבר, למשל, בדמותו של יוני נתניהו, לוחם וכותב, או גם אפילו בדמותו של רפול, מפקד וחמשירן, וכמוהם ודאי נוכל למצוא עוד רבים. והסבר זה מייתר את ההסבר שנצטרכו לו חז"ל, המפריד בין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. אין אלו אלא שתי בחינות באותו אדם עצמו!

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1002_2