ביאור:מקרא קודש

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: מקרא קודש

השבת וחגי התורה נקראים "מקראי קדש", למשל ב (שמות יב טז): "וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם; אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ, הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם"., וגם ב (ויקרא כג ב): "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי; שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם". מהי המשמעות המעשית של ביטוי זה? כמה פירושים:

1. " מקרא - שם דבר, קרא אותו קודש" (רש"י) . מקרא עניינו קריאה והכרזה. והמשמעות המעשית - צריך לקרוא ולהכריז שהחג מקודש:

קריאה בדיבור - "קידוּש" : אין חובה מן התורה לעשות "קידוש" על יין דווקא, אך חובה מן התורה לעשות קידוש בדברים, כלומר - לקרוא ולהכריז בדברים שהיום (שבת או חג) הוא מקודש לה';
קריאה במעשה - "אוכל ובגדים" (כדברי רש"י שם) : כשאדם סועד סעודה חגיגית ולובש בגדים חגיגיים לכבוד השבת/החג, הוא מכריז בכך שהיום מקודש ושונה משאר הימים.

2. " " אחרי ראותנו "חודש ושבת קרוא מקרא" (ישעיהו א יג) , בלא מילת קודש, נראה כי מקרא עניינו אסיפת העם לחוג חג, ומקרא קודש ענינו חגיגה ואסיפה של קדושה, כלומר לכבוד הא-ל; ושורש קרוא מורה לפעמים אסיפה, כמו "אשר ייקרא עליו מלוא רועים" (ישעיהו לא ד) , כי אסיפת העם תהיה בקריאה, וכן שורש צעק וזעק (שהוראתם קרובה להוראת שורש קרא) נאמר על אסיפת בני אדם, כמו "ויזעק ברק" (שופטים ד י), "ויצעק סיסרא" (שופטים ד יג), "וייצעקו העם אחרי שאול" (שמואל א יג ד)" " ( שד"ל ) .

ומדוע יש להתאסף ולהתכנס דווקא בשבתות וחגים? " " כשעמדנו למרגלות הר סיני – המטרה של יציאת מצרים (ראו שמות ג:יב) – ה' הבטיח לנו שאם נשמור את בריתו, נהפוך להיות " גוי קדוש " . ישנם שני מרכיבים נפרדים בנוסחה זו: גוי = אומה, כלומר ציבור אנשים בעלי מטרה משותפת דאגה זה לזה וערבות הדדית; קדושה = בכך שהדבר המשותף אליו מכוונת הקבוצה הוא תכלית קדושה. סדר זה הוא משמעותי והכרחי: אנו חייבים להשיג אחדות לפני המעבר של הקבוצה לעולם של קדושה. רק לאחר השגת מטרה כפולה זו, ניתן לבנות את המשכן ולתת לה' להשרות את שכינתו בקרבנו – שיא היותנו גוי קדוש . דבר זה מסביר מדוע כל אחד מהימים מכונה – מקרא קודש. המילה מקרא משמשת בהקשר נוסף בלבד (לבד משמות יב' – פסח, הפרשה שלנו וה"רשימה" הנוספת בספר במדבר פרק כח') – בספר במדבר י ב. ה' מצווה את משה לעשות שתי חצוצרות כסף אשר ישמשו למקרא העדה – לכנס את העם. מקרא קודש, אם כן, הוא כינוס לשם מטרה קדושה. במילים אחרות, קרא קודש הוא בעצם הגשמת האידיאל של גוי קדוש - קבוצה המתכנסת לשם מטרה קדושה" " ( הרב יצחק עת-שלום ) .

והמשמעות המעשית - להתאסף למטרות של קדושה בשבתות וחגים:

תפילה בציבור - בימי חול אין חובה מן התורה להתפלל בציבור, אך בשבתות וחגים ייתכן שראוי להקפיד על כך;
סעודה משותפת - בימי חול אין חובה לאכול יחד, אך בשבתות וחגים ראוי לעשות לאסוף את כל המשפחה (או החברים) לסעודה משותפת, ולהזכיר בה את כבוד ה'.

3. מקרא קודש יכול להיות גם קריאת טקסט קדוש ברוב עם, כמו ב (נחמיה ח יח): "וַיִּקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים יוֹם בְּיוֹם, מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן; וַיַּעֲשׂוּ חָג שִׁבְעַת יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט"( יצחק דבירה ). אמנם לא נזכר בתורה איזה טקסט בדיוק יש לקרוא.

תגובותעריכה

ע"פ הגר"א, "מקרא קודש" זה רק חג!

אז כיצד מסבירים את הפסוקים הבאים...?

וַיְדַבֵּר ה', אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם. בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַה' וכו' (שמות כג א-ה)

הפסוקים האלו הם הקדמה לפרשיית החגים. מסופר כאן שיש ששה חגים שבהם יש היתר מסוים לעשות מלאכה (תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה) ויום שביעי שבו אסורה כל מלאכה. יום שביעי זה נקרא "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ". התדעו לאיזה יום הכוונה?

אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם ... שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם (שם כז-לב)

וכמובן שששת הימים האחרים הינם סוכות (2), פסח (2), שבועות וראש השנה

זה גם מסביר יפה את המילה "אך" שפותחת את עניין יום הכיפורים.

אם נוסיף את העובדה ש"שבת" פירושה שלא יורד מן (המן שובת) - אז מתקבל שבחגים ירד מן ורק ביום כיפורים לא ירד!

-- Nitzan Chamiel, 2017-05-30 00:26:53

מקרא קודש = קריאה בכתבי הקודש

-- DAIAN SHEM, 2017-05-30 04:02:02

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-26.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/mqraqdj