ביאור:מעילה
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
מעילה = שימוש בדבר קודש למטרת חול
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
השורש מעל מציין שימוש לא חוקי שאדם עושה בחפץ מקודש; הפקת תועלת מחילול הקודש. השורש נזכר לראשונה בספר ויקרא:
- (ויקרא ה טו): "נפש כי תמעל מעל , וחטאה בשגגה מקדשי ה'..."
-
- (יהושע ז א): "וימעלו בני ישראל מעל בחרם; ויקח עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה מן החרם, ויחר אף ה' בבני ישראל"
- (דברי הימים א י יג): "וימת שאול במעלו אשר מעל בה' , על דבר ה' אשר לא שמר וגם לשאול באוב לדרוש"- שאול השתמש בעמלק ובבהמתם בניגוד לרצון ה' (ראו שמואל א טו).
-
- (דברים לב נא): "על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן, על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל"- לעיני בני ישראל, נראה שמשה ואהרן מעלו בה' בכך שהיכו בסלע - השתמשו במטה הקדוש בניגוד לרצון ה' ( פירוט ).
- (משלי טז י): "קסם על שפתי מלך, במשפט לא ימעל פיו"- המלך צריך להיזהר, שלא להשתמש לרעה בכוח ה"קסם" שה' נותן לו לגלות את האמת במשפט ( פירוט ).
גם אדם הנשבע לשקר כדי להכחיש חוב שהוא חייב לרעהו נקרא מועל :
- (ויקרא ה כא): "נפש כי תחטא ומעלה מעל בה', וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו... ונשבע על שקר..."- הוא משתמש באופן לא חוקי בשם ה', מפיק תועלת מחילול שמו; או משתמש באופן לא חוקי ברכוש שנתקדש על-ידי השבועה ( פירוט ),
-
- (במדבר ה ו): "דבר אל בני ישראל: איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל בה', ואשמה הנפש ההוא"
- (יחזקאל יז כ): "ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל בי"- צדקיהו נשבע לשקר למלך בבל.
התורה מייחסת קדושה לכוח המיני שבאדם, ולכן מי שמשתמש בו להנאתו בניגוד לרצון ה' נקרא גם הוא מועל , למשל:
- בן ישראל השוכב עם אישה נכריה: (במדבר לא טז): "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל בה' על דבר פעור, ותהי המגפה בעדת ה'"
- (עזרא י י): "ויקם עזרא הכהן ויאמר אלהם 'אתם מעלתם ותשיבו נשים נכריות להוסיף על אשמת ישראל'"
- (נחמיה יג כז): "ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת למעל באלהינו להשיב נשים נכריות"
- בת ישראל הבוגדת בבעלה: (במדבר ה יב): "דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם: איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ... והשקה את המים, והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה, ובאו בה המים המאררים למרים..."( פירוט )
בהשאלה, כל עבירה על מצוות ה' נקראת מעילה , כי כל העולם שייך לה', ומי שמפיק תועלת מהעולם הזה מבלי לקיים את הדרישות של בורא העולם - למעשה מועל ברכוש השייך לה':
- (ויקרא כו מ): "והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי"
- (יהושע כב טז): "כה אמרו כל עדת ידוד מה המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי ידוד בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום בידוד"
- (יחזקאל טו ח): "ונתתי את הארץ שממה יען מעלו מעל , נאם ד' ה'"
- (יחזקאל יח כד): "ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי כל צדקתו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות"
- (יחזקאל לט כג): "וידעו הגוים כי בעונם גלו בית ישראל על אשר מעלו בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד צריהם ויפלו בחרב כלם"
- (דברי הימים ב כט ו): "כי מעלו אבתינו ועשו הרע בעיני ה' אלהינו ויעזבהו ויסבו פניהם ממשכן ה' ויתנו ערף"
- (דברי הימים ב לו יד): "גם כל שרי הכהנים והעם הרבו למעול מעל ככל תעבות הגוים ויטמאו את בית ה' אשר הקדיש בירושלם"
- (נחמיה א ח): "זכר נא את הדבר אשר צוית את משה עבדך לאמר אתם תמעלו אני אפיץ אתכם בעמים"
פירושים נוספים
עריכהמעילה = שינוי = שקר
עריכהלפי חז"ל, " "אין מעל אלא שינוי" " (תלמוד בבלי, מעילה יח.; רש"י על במדבר ה טו) : " "מעילה מציינת את הפרת האמון של אישה כלפי בעלה ושל ישראל כלפי ה'... התנהגות המועל היא שונה מזו שהיה ראוי לצפות לה. וכך ביחס אל קדשי ה': המועל נהג בהם שלא כראוי - בניגוד למה שהיה צפוי על-פי ייעודם" " (רש"ר הירש על במדבר ה טו) .
- אולם, לענ"ד פירוש זה הוא כללי ביותר ואינו מגדיר במדוייק מה מהות השינוי; להלכה, מעילה היא רק שינוי מסוג מסויים - שינוי ייעודו של דבר קדוש לתועלת אישית של המשנה.
מעילה = התחזות למעיל
עריכהייתכן שיש קשר בין מעיל לבין מעילה , כמו שיש קשר בין בגד לבין בגידה .
בגד הוא לבוש של אדם רגיל, ומעיל הוא לבושו של הכהן הגדול:
- (שמות כח ד): "ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי"
בגידה היא התחזות לאדם רגיל - הבוגד מתחזה לאוהב כאשר למעשה הוא אויב; מעילה היא התחזות לכהן גדול - המועל לוקח לעצמו את זכויותיו של הכהן הגדול להשתמש בדברי קודש, כאשר למעשה הוא פועל מתוך שיקולים אישיים ולמען עצמו בלבד.
" "מעל קרוב למעיל , וכעין זה בגד קרוב ל בגד . מתגלה כאן מהלך המ חשבות ההרמוני, שיצר את שורשי הלשון העברית: "
- "בגד הוא לבוש האדם; בגידה היא הפרת אמונים בעניינים אנושיים כלליים."
- "מעיל הוא לבוש הכהן הגדול; מעילה היא הפרת אמונים בענייני קדושה וכהונה..."
- "הבוגד עושה מעשה בגד ,"
- "והמועל עושה מעשה מעיל ."
- "בגדו של אדם הוא סימן לאופיו. אם האמינו בי כאדם, ואני מכזב באמון זה, מתברר שהייתי רק בגד גרידא; כלפי חוץ אני נראה כאדם, אך אין כאן אלא מסכה של אדם."
- "וכן מעול : היו רשאים לצפות ממני, שרוח כהונה תפעם בקרבי; אך לא היתה עליי אלא מסכה של כהנים" " (רש"ר הירש על ויקרא ה טו) .
אך על-פי הפשט, יש לפרש שהמילה מעיל נובעת מהשורש מעל שמשמעו "למעלה", כי המעיל הוא בגד עליון , לא מהשורש מעל שמשמעו חילול הקודש.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-09.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מעילה - שימוש בדבר קודש למטרת חול
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/mel