פתיחת התפריט הראשי

ביאור:מנהיגות אמיתית - סוד הישרדותה הנצחית של היהדות והיתפתחותה בעבר ובעתיד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בס"ד י"ד ניסן התשס"ו

' מבוא : '

המנהיגות האמיתית אשר עמדה לבני ישראל עוד בטרם שבני ישראל הפכו לעם , ' היא סוד השרדותה הנצחית של היהדות והתפתחותה , ' דהיינו , ' המנהיגות אשר החלה באברהם אבינו איש החסד , ' אשר הוא בחר לזרעו את הגלות הפיסית כברירת עונש עבור החטא הרוחני , ' משום ראייתו את טובתו של זרעו העתידי . ' בחירת הגלות כעונש סללה לאברהם לזרעו את נתיב הגלות אשר ממנה ניתן להתמרק ולהזהיר שנית . ' ולא זו בלבד , ' אלא שהשפעתו של אברהם אע " ' ה להטיב עם זרעו , ' נמשכת לכל אורך ההסטוריה של העם היהודי , ' כפי שמצאנו שאף הפיצוי הכספי הכפול ומכופל שעם ישראל בזזו מן המצרים , ' הוא ניתן להם בזכות אברהם . ' בדרך מנהיגותו של אברהם אע " ' ה פעלו גם יעקב , ' יוסף ולוי אשר בזכותם התקצרה תקופת השעבוד הפיסי למינימום ההכרחי . ' גם משה רע " ' ה מנהיגם הראשון של עם ישראל הלך בדרכי האבות הקדמונים , ' ואף הוא לא התפתה לאגור לעצמו רכוש גדול בדמות כסף וזהב , ' אלא משה רע " ' ה בחר לעצמו רכוש רוחני גדול כדוגמת העלאת ארונו של יוסף , ' וזאת מתוך ראית טובת העם ועתידו לטווח ארוך , ' כפי שאכן הוכח בקריעת ים סוף אשר היא היתה בזכות העלאת ארונו של יוסף . ' מודל הדוגמא האישית הנובעת ממנהיגותו האמיתית של משה רע " ' ה , ' הביאה בכנפיה רוממות רוחנית לעם ישראל , ' והעצימה את אמונתם בה ' ' ובמשה עבדו , ' וגם ה ' ' יתברך העיד על משה : " ' לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא " ' (במדבר, י"ב, ז') . בדרך זו ניתן להבין את האמור בגמ ': " ' בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל " ' (ר"ה, יא.) , דהיינו , כשם שבחודש ניסן נתגלתה מנהיגותם האמיתית של אברהם אע " ה בברית בין בתרים ושל משה רע " ה בעת יציאת מצרים , כך עם ישראל עתידים להגאל בניסן בזכות המנהיגות האמיתית שתקום להם בעתיד לבא . וכן פסק הרמב " ם שהתנאי הראשון בגאולתם העתידית של עם ישראל הוא : " המלך המשיח ", דהיינו , מנהיגות אמיתית המבוססת על אדני מצוות התורה . לכן הרמב " ם פסק (הלכות מלכים, פי"א, א'-ב') : " המלך ' המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה , ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם ". ' נמצאנו למדים כי גאולתם של עם ישראל בעבר בהוה ובעתיד , ' היא תלויה במנהיגיו של עם ישראל לדורותיו , ' כפי שמבואר להלן בהרחבה : '

ברירת הגלות – אברהם הסכים לקבלת עונש גלות המכפרת על עוון זרעו כברירת מחדל .
אורכה של גלות מצרים – יישוב הסתירה בין ארבעה אורכי הגלות הנלמדים מן התורה .
ביזת מצרים וביזת הים – בזכות אברהם אע " ה עם ישראל קבלו פיצויים כפולים : גם עבור השעבוד וגם עבור הגרות .
מנהיגותו של משה – משה לא לקח רכוש אלא את ארונו של יוסף אשר בזכותו הים נבקע .
בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל
- ' בזכות המנהיגות האמיתית שתקום לישראל בעתיד לבא .

' ברירת הגלות ' : '

כבר בתחילת תהליך ההכשרה של אברהם אע " ' ה במסגרת עשרת נסיונות האל , ' ה ' ' יתברך כרת עם אברהם את ברית בין הבתרים . ' ברית זו נכרתה עשרים וחמש שנים לפני הולדתו של יצחק בנו הנבחר של אברהם , ' שנאמר : " ' ויאמר לאברם ידע תדע כי גר ' יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ' וענו ' אתם ארבע מאות שנה ' " ' ( בראשית , ט " ו , י " ג ) . ' כלומר , ' עשרים וחמש שנים בטרם הולדת יצחק בנו , ' ה ' ' יתברך בישר לאברהם אע " ' ה שלשה דברים קשים העתידים להתרחש על זרעו : ' גרות , ' עבדות , ' ועינויים . ' לכאורה הדבר תמוה : ' מדוע אברהם אבינו איש החסד אפילו לא ניסה למנוע , ' או להפחית חלק מן הגזירה על זרעו , ' ולעומת זאת אברהם אע " ה נסה למנוע את ענישתם של אנשי סדום ועמורה ? . '

אלא נלענ " ' ד כי במסגרת ברית בין הבתרים ה ' ' יתברך הציב בפני אברהם אע " ' ה גם את ברירת הענישה לחטא , ' בעבור זרעו העתידי . ' כלומר , ' ה ' ' איפשר לאברהם אע " ' ה לבחור בין עונש גלות בעבור כפרת חטאם העתידי של זרעו , ' לבין עונש אובדן בגהינם לחוטאים . ' אברהם איש החסד ואבי האומה העברית בחר בעבור זרעו את עונש הגלות כברירת מחדל , ' וה ' ' יתברך הסכים עמו . ' נימוקו של אברהם אע " ' ה בבחירת עונש הגלות , ' נבעה מתוך ראית טובתו של העם העתידי ולמען הישרדותו הנצחית , ' יען כי אברהם בטח ברחמיו של ה ' ' יתברך , ' והוא האמין כי בעונש הגלות קיימת היכולת בידי זרעו לתקן ולהתרומם , ' ואילו בעונש הגהינם לא קיימת אפשרות החזרה בתשובה , ' לפי שהגהינם הוא עונש המבטא אובדן סופני ובלתי הפיך . ' מטעם זה האבות לא נסו למנוע את עונש גלות מצרים , ' כפי שנאמר בזוה " ' ק : " ' אם לא כי צורם מכרם ', ' א " ' ר יהודה : ' דא אברהם כמה דאוקימנא , ' דאמר אברהם : ' יתחייבון ישראל בגלותא ולא ייעלון בגיהנם , ' דתרין אלין גלותא וגיהנם לא יסבלון ישראל , ' וקודשא בריך הוא אסתכם על ידוי , ' דכל זמנא די יחובון ישראל יפלון בגלותא וישתעבדון בהו שנאיהון . ' ובגין כך ' ' צורם מכרם ' ' ודאי , ' ' וה ' ' הסגירם ' ' ואסתכם על ידוי " ' ( דברים , רצט .) , ' וכן " ' ר ' ' יוחנן אמר : ' גלות מכפרת על הכל " ' ( סנהדרין , לז :) . ' '

על כן מיד לאחר ברית בין הבתרים נמצאה גם עילת הגלות , ' כאשר אברהם אע " ' ה נענש בעונש אשר הוא בחר לזרעו , ' כמובא בתלמוד : " ' אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר : ' מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים ?, ' מפני שעשה אנגרייא בת " ' ח , ' שנאמר : ' ' וירק את חניכיו ילידי ביתו '. ' ושמואל אמר : ' מפני שהפריז על מדותיו של הקב " ' ה , ' שנאמר : ' ' במה אדע כי אירשנה '. ' ורבי יוחנן אמר : ' שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה , ' שנאמר : ' ' תן לי הנפש והרכוש קח לך " ' ( נדרים , לב .) . ' כלומר , ' גלות מצרים באה לכפר לאברהם אע " ' ה על התנהגותו , ' משום ש " ' גלות מכפרת עון " ' ( ברכות , נ " ו .) . ' מגודל העונש על דקות חטאו של אברהם אע " ' ה , ' נמצאנו למדים את שכרו הרב של המקיים מצוה אחת , ' וכן כתב הרש " ' י ( ויקרא , ה ', י " ז ) : " ' רבי יוסי אומר : אם נפשך לידע מתן שכרן של צדיקים , צא ולמד מאדם הראשון שלא נצטוה אלא על מצות לא תעשה ועבר עליה , ראה כמה מיתות נקנסו עליו ולדורותיו . וכי איזו מדה מרובה של טובה או של פורענות ?, הוי אומר מדה טובה . אם מדת פורענות המעוטה ראה כמה מיתות נקנסו לו ולדורותיו , מדה טובה המרובה ... על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות ".

וכן מצאנו שלמרות שהקב " ' ה מעניש את עם ישראל לדורותיהם בגלות , ' מתוקפה של הברית עם אברהם אע " ' ה , ' בכל זאת ה ' ' יתברך ברחמיו מקל על עם ישראל את סבל הגלות , ' כפי שמצאנו שה ' ' גזר על אברהם : " ' כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה " ' ( בראשית , ט " ו , י " ג ) , ' אך הקב " ' ה חס על עם ישראל והוא הורידם להשתעבד במצרים דווקא , לפי שמצרים היתה מעצמה מפותחת ומרכז העולם הקדמון , ובתוכה שועבדו עבדים מכל הארצות השכנות . כלומר , ה ' יתברך לא שיעבד את עם ישראל תחת ידם הקשה של אומות שפלות מארץ מרחק , למרות שבגזירת השעבוד נאמר : " כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ", דהיינו , לאו דוקא בארץ מצרים . וכן מצאנו שה ' יתברך ברחמיו בחר להוריד את בני ישראל למצרים מרצונם החופשי , והוא אף גרם לכך שינתן להם לגור יחדיו ללא שעבוד במיטב הארץ בארץ רעמסס במשך צ " ד שנים , וגם ה ' גרם לכך שבני ישראל יתפרנסו במשך תקופה זו על ידי המצרים משעבדיהם העתידיים . יתרה מזאת , גם את זמן גזרת השעבוד הממשי ה ' קיצר לעם ישראל בזכות צדיקי הדור : יעקב , יוסף ולוי , לפיכך יצא כי עם ישראל השתעבדו למצרים בפרך " רק " קט " ז שנים (שהם בגימ' ה' האלהים) , מתוך הארבע מאות שנה של גרות אשר נגזרה עליהם מבראשית .

וכן מצאנו שגם בעת גלות בבל ה ' ' ריחם על עם ישראל , ' כמובא בגמ ': " ' צדקה עשה הקב " ' ה עם ישראל שהגלה גלות צדקיהו , ' ועדיין גלות יכניה קיימת , ' דכתיב ביה בגלות יכניה : ' ' החרש והמסגר אלף ' ' ( מלכים - ב , כ " ד , ט " ז ) , ' ' חרש ' ' שבשעה שפותחין נעשו הכל כחרשין , ' ' מסגר ' ' כיון שסוגרין שוב אינן פותחין , ' וכמה ?, ' אלף . ' עולא אמר : ' שהקדים שתי שנים לונושנתם " ' ( גיטין , פ " ח .) . ' ואף בגלותינו הנמשכת מאז חרבן בית המקדש השני , ' ה ' ' יתברך מתנהג עם בני ישראל בחסד וברחמים , ' כדכתיב : " ' ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם אני ה ' ' אלהיהם " ' ( ויקרא , כ " ו , מ " ד ) . ' וכן נאמר בתלמוד : " ' אמר רב חנא בר אחא , ' אמרי בי רב : ' ארבעה מתחרט עליהן הקב " ' ה שבראם , ' ואלו הן : ' גלות , ' כשדים , ' וישמעאלים , ' ויצר הרע . ' גלות דכתיב : ' ' ועתה מה לי פה נאם ה ' ' כי לקח עמי חנם " ' ( סוכה , נ " ב :) . '

' אורכה של גלות מצרים ' : '

אורכה של תקופת גלות מצרים נאמרה בתורה באורכים שונים : 430, 400, 210, 116 שנים כמפורט להלן :

בספר שמות בעת יציאת מצרים נאמר : " ' ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה ' " ' ( שמות , י " ב , מ ') , ' דהיינו , ' חשבון שלושים וארבע מאות שנה נספר החל מיום צאת אברהם אע " ' ה מאור כשדים בשנת ב " ' א י " ' ח , ' כאשר בשורת הגלות נאמרה לאברהם לאחר חמש שנים בברית בין הבתרים , ' אחרי שובו ממלחמתו עם ארבעת המלכים ( רש " י - בראשית , ט " ו , ו ') ' בשנת ב " א כ " ג .

בברית בין הבתרים נאמר : " ' ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה ' " ' ( בראשית , ט " ו , י " ג ) , הרש " י במקום מפרט את חשבון : " ' כי גר יהיה זרעך ', ' משנולד יצחק ( בשנת ב " א מ " ח ) ' עד שיצאו ישראל ממצרים ת ' ' שנה ( בשנת ב " א תמ " ח ) . ' כיצד ?, ' יצחק בן ששים שנה כשנולד יעקב , ' ויעקב כשירד למצרים אמר : ' ' ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה ' ' הרי ק " ' צ , ' ובמצרים היו מאתים ועשר ' כמנין רד " ' ו הרי ארבע מאות שנה ". '

זמן השעבוד במצרים היה קט " ' ז שנים , ' כנובע מפירושו של הרש " ' י : " ' ושני חיי לוי ', ' למה נמנו שנותיו של לוי ?, ' להודיע כמה ימי השעבוד , ' שכל זמן שאחד מן השבטים קיים ' לא היה שעבוד ' , ' שנאמר ( שמות , א ) : ' ' וימת יוסף וכל אחיו ' ' ואח " ' כ ' ' ויקם מלך חדש ', ' ולוי האריך ימים על כולם " ' ( רש " י - שמות ו ', ט " ז ) . ' כלומר , ' בזמן חייו של לוי אשר נולד בשנת פ " ' ז ליעקב בערך ( שנת ב " א קצ " ה ) , ' ונפטר בגיל מאה ושלושים ושבע שנים ( בשנת ב " א של " ב ) , ' עם ישראל לא היו משועבדים . ' לפיכך שעבוד מצרים אשר החל אחרי מות לוי ועד יציאת מצרים בשנת ב " ' א תמ " ' ח , ' נמשך " ' רק " ' קט " ' ז שנים (עיין פירוט ותרשים בסיה"ק "אשר על המשכן", עמוד קט"ו - חשבון "כי גר יהיה זרעך", ושם תמצא חפצך שלמים) . '

נלענ " ד לישב את הסתירה בין מספרי השנים (430, 400, 210, 116) האמורים לעיל , ע " פ ניסוח הפסוק בברית בין הבתרים , ' אשר שם הקב " ' ה גזר על אברהם וזרעו את עונש הגלות , ' שנאמר : " ' ויאמר לאברם ידע תדע כי גר ' יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ' וענו ' אתם ארבע מאות שנה ' " ' ( בראשית , ט " ו , י " ג ) . ' כלומר , ' בפסוק זה ה ' ' בישר לאברהם אע " ' ה שלשה דברים קשים העתידים להתרחש עליו ועל זרעו בשלשה שלבים : ' גרות , ' עבדות , ' ועינויים . ' מתוך חלוקת פסוק זה ניתן להבחין בין ארבעת מספרי השנים המבטאים את אורכה של הגזרה ושלביה : '

' אורך השלב הראשון ' נרמז במילים : " ' ויאמר לאברם ' ידע תדע כי גר ' ", ' דהיינו , ' תקופת הגרות של אברהם החלה מיום צאת אברהם מאור כשדים ועד יציאת מצרים . ' כלומר , ' ה ' ' יתברך גזר על אברהם 430 ' שנות גרות ' , " ' מספרם מיום שיצא אברהם מארץ מולדתו מאור כשדים " ' ( א " ע , שמות , י " ב , מ ') ' כנ " ' ל . ' משום שכל מי שאינו מתגורר במקומו הקבוע נקרא גולה , ' כמובא בתלמוד : ' " ' מלמד שהיו ישראל מגלין במדבר , ' להיכן מגלין ?, ' למחנה לויה . ' מכאן אמרו : ' בן לוי שהרג , ' גולה מפלך לפלך ואם גלה לפלכו פלכו קולטו ' " ' ( מכות , יב :) . '

' אורך השלב השני ' נרמז במילים : " ' יהיה זרעך ' ", ' דהיינו , ' מיום שנולד יצחק ועד יציאת מצרים . ' כלומר , ' ה ' ' יתברך גזר 400 ' שנות גרות על זרעו של אברהם ' , ' ומניינם החל מיום הולדת יצחק אשר הוא זרעו הנבחר של אברהם כנ " ' ל ( רש " י - בראשית ט " ו , י " ג ) . '

' אורך השלב השלישי ' נרמז במילים : " ' בארץ לא להם ' ", ' דהיינו , ' גזרת גלות מצרים החלה מיום שיעקב ירד מארץ ישראל למצרים ועד יציאת מצרים . ' כלומר , ' ה ' ' יתברך גזר 210 ' שנות גלות בארץ מצרים ' , ' ומניינם החל מיום ירידת יעקב וביתו להתגורר בארץ מצרים כנ " ' ל ( רש " י - בראשית ט " ו , י " ג ) . '

' אורך השלב הרביעי ' נרמז במילים : " ' ועבדום וענו אתם ' ", ' דהיינו , ' גזרת השעבוד והעינוי החלה מיום שמת לוי ועד יציאת מצרים . ' כלומר , ' ה ' ' יתברך גזר 116 ' שנות שעבוד ועינוי למצרים ' , ' ומניינם החל מיום שלוי בן יעקב מת כנ " ' ל ( רש " י - שמות ו ', ט " ז ) . '

בסוף הפסוק נאמר : ' ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה ' " ' ( בראשית , ט " ו , י " ג ) , ' ללמדנו שהגזרה היתה על קושי עבודה ועינוי של ארבע מאות שנה ' , ' אך מאחר והעינוי היה כפול , ' ומפני שמספרם של המתענים היה רב , ' לפיכך עם ישראל קבלו במשך 116 ' שנה קושי ' של שעבוד ועינוי השווה לעינוי של 400 ' שנה אשר נגזרו על זרעו של אברהם . '

משל למה הדבר דומה : למלך שגזר על 10 עבדיו שחטאו עונש של עבודת פרך , אשר בהם חייבים הם לבנות למלך 10 מגדלים של 10 קומות . לפי המקובל בשוק העבדים : 10 עבדים בונים 10 מגדלים של 10 קומות במשך 100 שנות עבדות בפרך . אולם העבדים הללו עבדו גם ביום וגם בלילה , ובכך הם קיצרו את שנות העבדות ל -50 שנה בלבד , במשך הזמן נולדו להם 10 ילדים אשר גם הם עבדו עמם יומם ולילה , וע " י כך הם סיימו את עבדות הקמת 10 המגדלים שנגזרה עליהם בתוך 25 שנים בלבד . כך עם ישראל עבדו במצרים בעבדות קשה , אשר היא עבדות הכפולה מעבדותו של עבד רגיל , שנאמר : " וימררו את חייהם בעבודה קשה " (שמות, א', י"ד) , וכן מצאנו שאף הנשים שועבדו במצרים , כמובא בגמ ': " ' אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן : ' שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים , ' ומלאכת נשים לאנשים " ' ( סוטא , יא :) . ' בנוסף לכך עם ישראל פרו ורבו שלא כדרך הטבע , ואף בניהם הרבים הצטרפו למסגרת העבדות , שנאמר : " ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם " (שמות, א', ז') . לפיכך בשעבוד קשה של 116 שנה , כלל עם ישראל השלימו את קושי העבדות והעינוי השווה ערך לקושי עבדות של 400 שנה אשר נגזרו עליהם בברית בין הבתרים .

כמו כן ניתן לומר כי קט " ז שנות העבדות בפרך , אינן סותרות את גזרת הארבע מאות שנה של " ועבדום וענו אותם ", משום שכבר מיום שנולד יצחק החל אברהם לדאוג ולהצטער בעבור זרעו , לפיכך תקופת היסורין של גלות מצרים חלה במשך ארבע מאות שנה . וכן מצאנו שיעקב אע " ' ה פחד לרדת למצרים למשך רד " ' ו שנים , ' עד שאמר לו הקב " ' ה : " ' אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם " ' ( בראשית , מ " ו , ג ') , ' דהיינו , ' רק כאשר ה ' ' יתברך הבטיח ליעקב אע " ' ה כי בגלל העינוי בני ישראל יהפכו " ' לגוי גדול ", ' יעקב הסכים לרדת למצרים מתוך ראית טובתו העתידית של עם ישראל , ' לפיכך תקופת היסורין של גלות בני ישראל מארצם חלה גם במשך מאתים ועשר שנים . וכן מובא בגמ ': " עד היכן תכלית יסורין ' ?, ' אמר רבי אלעזר : ' כל שארגו לו בגד ללבוש ואין מתקבל עליו . ' מתקיף לה רבא זעירא , ' ואיתימא רבי שמואל בר נחמני : ' גדולה מזו אמרו : ' אפילו נתכוונו למזוג בחמין ומזגו לו בצונן , ' בצונן ומזגו לו בחמין , ' ואת אמרת כולי האי ?!. ' מר בריה דרבינא אמר : ' אפילו נהפך לו חלוקו . ' רבא ואיתימא רב חסדא ואיתימא רבי יצחק , ' ואמרי לה ': ' במתניתא תנא אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלו בידו שתים '" ' ' ( ערכין , טז :) . ' כלומר , ' יסורין אינם בהכרח עבדות ועינוי ע " ' י זרים , ' אלא אף צפיה נכזבת נחשבת ליסורין . '

' ביזת מצרים וביזת הים ' : '

ה ' ' הבטיח לאברהם אע " ' ה בברית בין הבתרים : " ' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול " ' ( בראשית , ט " ו , י " ג ) , ' לפיכך עוד בטרם שעם ישראל יצאו ממצרים , ' ה ' ' ציוה את משה : " ' דבר נא באזני העם וישאלו ' איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב " ' ( שמות , י " א , ב ') . ' הרש " ' י פירש : " ' דבר נא ' ' , ' ( ברכות , ט .) ' אין נא אלא לשון בקשה . ' בבקשה ממך הזהירם על כך , ' שלא יאמר אותו צדיק אברהם : ' ' ועבדום וענו אותם ' ' קיים בהם , ' ' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ' ' לא קיים בהם ". ' נראה לכאורה כי פירושו זה של הרש " ' י תמוה : ' וכי ה ' ' יתברך לא התכוון לקיים את הבטחתו ?, ' וכי אברהם אע " ' ה היה מעז להתריס בפני ה ' ' יתברך על כך שהוא אינו מקים את הבטחתו ?, ' ועוד , ' על איזה תקופה עם ישראל קבלו את פיצוי ה " ' רכוש הגדול ", ' האם בגין תקופת 430 ' שנות הגזרה , ' או בגין תקופת 400 ' שנות גרות , ' או בגין תקופת 210 ' שנות הגלות , ' או בגין 116 ' שנות השעבוד בפרך ?, ' ועוד , ' מדוע עם ישראל קבלו פעמיים " ' רכוש גדול ", ' גם בביזת מצרים וגם בביזת הים ?. '

נלענ " ' ד להשיב כי בביזת מצרים הקב " ' ה דייק לומר : " ' וישאלו ", ' דהיינו , ' עם ישראל נצטוו לקחת בהשאלה חלק מן " ' הרכוש הגדול " ' מבתי העם המצרי , ' לפיכך השאלה זו היא בבחינת מקדמה על חשבון התשלום המובטח לאברהם בעבור 116 ' שנות עבודתם בפרך , ' ובכך ה ' ' יתברך קיים את דבריו : " ' יצאו ' ברכוש ' גדול ". ' לעומת זאת בביזת הים ה ' ' יתברך קיים את מלוא הבטחת " ' ואחרי כן ", ' לפי שבביזת הים עם ישראל לקחו את שלל המצרים אשר היה עמהם בארמנותיהם , ' ורכוש זה היה גדול פי כמה וכמה מביזת מצרים . ' בנוסף לכך באותה שעה שהמצרים טובעו בים סוף , ' ה ' ' יתברך הפך את השאלת כלי הכסף והזהב למענק לבני ישראל . ' לפיכך כוונת הרש " ' י היא לומר כך : " ' שלא יאמר אותו צדיק אברהם : ' ועבדום וענו אתם קיים בהם ' " – ' ולא בי ' , ' דהיינו , ' ה ' ' נתן לישראל את ביזת מצרים בהשאלה רק בשכר עבודותם של עם ישראל ' במשך 116 ' שנה בלבד . ' לעומת זאת את הבטחתו " ' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ' לא קיים בהם ' " – ' אלא בי ' , ' דהיינו , ' השכר בעבור 430 ' שנות הגזרה שקיים בי לא נתן להם . ' לפיכך ה ' ' יתברך רמז למשה רע " ' ה כי בזת מצרים היא רק " ' הקרן ", ' וכי הוא עתיד לתת לעם ישראל את ביזת הים " ' כתשלומי כפל ", ' בכדי לפצות גם את " ' אותו צדיק אברהם ", ' אשר קבל עליו את הגזרה ולא הרהר אחר מידותיו של הקב " ' ה . ' אגב כך ה ' ' יתברך לימד את משה ובני ישראל מוסר השכל : " ' שאדם צריך לצאת ידי הבריות , ' כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום , ' שנאמר ( במדבר , ל " ב ) : ' ' והייתם נקיים מה ' ' ומישראל " ' ( מד " ר , שמות , פרשה נא , ב ) . ' ' על כן ה ' ' יתברך נתן לעם ישראל גם את ביזת מצרים וגם את ביזת הים כמתנה , ' בשכר גרותם של כל שלשלת דורות עם ישראל שנמשכה 430 ' שנה , ' החל מיום צאת אברהם אע " ' ה מאור כשדים ועד יציאת מצרים . ' כלומר , ' ה ' ' נתן לעם ישראל פיצוי גם בעבור סבלם של האבות בגין המחשבה שזרעם עתיד להשתעבד במצרים , ' ובכך ה ' ' יתברך קיים את מלוא הבטחותיו לאברהם . ' ' נמצאנו למדים מכאן שגם קבלת " ' הרכוש גדול " ' בכפילות , ' ניתנה לעם ישראל בזכות הכבוד שהקב " ' ה רחש לאברהם אע " ' ה . '

משל למה הדבר דומה : ' למלך שחייליו נשבו במלחמה ע " ' י מושל רע , ' לקח המושל הרע את השבויים ולא הרגם , ' אלא הוא גזר עליהם שעבוד קשה עד שתצא נשמתם , ' ובכדי להשפילם הוא גם צוה עליהם לבנות לו ביצורים כנגד מלכם האהוב . ' בדלית ברירה עבדו חיילי המלך השבויים בדוחק ובצער את המושל הרע , ' כאשר בלבם הם האמינו כל העת להבטחת מלכם האהוב , ' כי בבוא העת הוא יגאלם וגם יפצה אותם עבור השעבוד למושל הרע . ' לאחר שנים רבות מלכם הטוב של השבויים ערך מלחמה כנגד המושל הרע , ' והוא ושיחרר את חייליו שנשבו , ' ופטרם מעבדותם למושל הרע . ' כפיצוי עבור שנות העבדות המלך נתן להם את כספם וזהבם של בני מדינת המושל הרע , ' מיד כאשר היא אשר נכבשה על ידו . ' חיילי המלך שמחו הן על השחרור והן על הפיצוי הכספי , ' והודו למלך הטוב והמטיב . ' כשהמלך ראה גם את שמחת הלב של הורי השבויים , ' הוא הוסיף להטיב עם בניהם המשוחררים , ' ונתן להם פיצוי נוסף כפול ומכופל של כסף וזהב מתוך ארמונותיו של המושל הרע . ' בכך המלך פיצה גם את בני משפחותיהם של השבויים אשר הם התאפקו , ' ולא לחצו על המלך לפדותם מיד . ' כלומר , ' בזכות הסבל והצער של ההורים ובשכר בטחונם בהבטחת המלך , ' זכו הבנים השבויים לפיצוי כפול . '

' מנהיגותו של משה : '

משה רע " ' ה ציוה על עם ישראל ליטול מן המצרים כסף , ' זהב ושמלות הן כפיצוי על עבדותם , ' והן לצורך הגשמת הבטחת ה ' ' לאברהם בברית בין הבתרים , ' שנאמר : " ' ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת ... ' וינצלו את מצרים " ' ( שמות , י " ב , ל " ה ) . ' ' וכן מובא בגמ ': " ' אמר רב יהודה אמר שמואל : ' כל כסף וזהב שבעולם יוסף לקטו והביאו למצרים , ' שנאמר : ' ' וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא ' ' ( בראשית , מ " ז ) , ' אין לי אלא שבארץ מצרים ושבארץ כנען , ' בשאר ארצות מנין ?, ' תלמוד לומר : " ' וכל הארץ באו מצרימה ' ' ( בראשית , מ " א ) . ' וכשעלו ישראל ממצרים העלוהו עמהן , ' שנאמר : ' ' וינצלו את מצרים ' ' ( שמות , י " ב , ל " ה ) . ' רב אסי אמר : ' עשאוה כמצודה זו שאין בה דגן . ' רבי שמעון אמר : ' כמצולה שאין בה דגים " ' ( פסחים , קיט .) . ' בעת שעם ישראל עסקו בביזת מצרים עד ש " ' עשאוה כמצולה שאין בה דגים " ' ( ברכות , ט :) , ' משה רע " ' ה עסק בהעלאת עצמותיו של יוסף , ' שנאמר : " ' ויקח משה את עצמות יוסף עמו " ' ( שמות , י " ג , י " ט ) . ' משום שבהבנת משה רע " ' ה הבטחת " ' הרכוש הגדול " ' ' אינה מתגשמת דרך קבלת כסף וזהב , ' אלא היא מתגשמת לנצח באמצעות קיום מצוות ה ' ' ובקבלת התורה , ' לפיכך משה רע " ' ה לקח עמו את צדיקותו וכוחו המוסרי של יוסף הצדיק . ' וכן מובא במדרש שכאשר עם ישראל נצבו על שפת ים סוף , ' נאמר : " ' הים ראה וינוס ' ' ( תהלים , קי " ד , ג ') , ' ומה ראה ?, ' ראה ששמר יוסף כל עשרת הדברות . ' שמעון איש קטרון אומר : ' עצמותיו של יוסף ראה " ' ( תנחומא , נשא , סימן ל ') , " ' מיד אתבקע והוה יבשתא " ' ( זוה " ק , שמות , רל :) . ' כלומר , ' ים סוף נבקע משום שהוא ראה את ארונו של יוסף , ' אשר משה רע " ' ה טרח להעלותו באופן אישי . '

וכן מצאנו שגם בעת בזת הים משה רע " ' ה דאג לצרכי כלל העם והוא לא דאג לצרכיו הפרטיים , ' לפיכך הכתוב העיד עליו : " ' ויאמינו בה ' ' ובמשה עבדו " ' ( שמות , י " ד , ל " א ) , ' דהיינו , ' בעת שעם ישראל ראו שמשה רע " ' ה אינו נוטל לעצמו כסף וזהב למרות שהם היו מונחים לפניו , ' ובמקום כסף וזהב משה רע " ' ה לקח את ארונו של יוסף אשר בזכותו נבקע הים והפך ליבשה , ' מיד עם ישראל האמינו כי משה רע " ' ה הוא מנהיג אמיתי , ' למרות שבחיצוניותו היה משה רע " ' ה " ' כבד פה ". ' בעקבות מנהיגותו האמיתית של משה רע " ' ה גדלה יראתם ואמונתם של עם ישראל בקב " ' ה , ' עד שהם הפכו להיות ראויים לקבלת התורה , ' משום שהיראה והאמונה הם עיקר לכל התורה . ' וכן כתב " ' רבינו חננאל כי האמונה מתחלקת לארבעה חלקים ": ' אמונה בקב " ' ה , ' אמונה בנביאי האמת , ' אמונה בשכר ועונש , ' ואמונה בביאת הגואל ( רבינו בחיי , שמות , י " ד , ל " א ) . '

וכן מצאנו במעשה המובא בירושלמי ( תרגום מילולי מבבא מציעא , ח .) : ' שמעון בן שטח היה סוחר בפשתן , ' אמרו לו תלמידיו : ' הנח ידיך מזה ואנחנו לוקחים לך חמור , ' בכדי שלא תהיה מתיגע הרבה . ' הלכו ולקחו לו חמור מישמעאלי אחד , ' ומצאו שהיתה מרגלית תלויה בצוארו של אותו חמור , ' באו ואמרו לו : ' מעכשיו שוב אין אתה צריך להתיגע . ' אמר להם : ' למה ?, ' אמרו לו : ' לקחנו לך חמור מישמעאלי ומרגלית תלויה בו . ' אמר להם : ' וידע בה בעליה ?, ' אמרו לו : ' לאו . ' אמר להם : ' לכו והחזירוה לו !. ' אמרו לו תלמידיו : ' רבנו , ' לדברי מי שאמר גזלו של נכרי אסור , ' הרי הכל מודים שאבדתו מותרת !. ' הלך והחזיר בעצמו את המרגלית לישמעאלי , ' וכשראה הישמעאלי כך אמר : ' ברוך אלהי היהודים שיש לו עם כזה , ' שאילו הייתי מוכר לישמעאלי , ' לא היה מחזיר לי !. ' חזר שמעון בן שטח ואמר לתלמידיו : ' מה אתם סבורים שמעון בן שטח ברברי הוא ?, ' מבקש הייתי לשמוע : " ' ברוך אלהי היהודים " ' מפיו של אותו נכרי , ' יותר משכר כל העולם הזה . ' כלומר , ' שמעון בן שטח מראשי חכמי ישראל , ' ונשיא הסנהדרין בזמן בית שני ואחיה של שלומציון המלכה , ' הראה לתלמידיו באמצעות דוגמא אישית כי העושר בעוה " ' ז אינו התכלית , ' אלא התכלית היא : ' קידוש שם ה ' ' בעולם , ' לפי שבעבודת ה ' ' אין דרך אמצעית : ' או שמקדשים שם שמים או להפך , ' כפי שנאמר : " ' קדשים תהיו לאלהיכם ולא תחללו את שם אלהיכם " ' ( ויקרא , כ " א , ו ') . '

' בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל ' :

'לאורך הדורות עם ישראל גלה ארבע גלויות (מצרים, בבל, מדי, אדום) , אך בין הגלות הראשונה למצרים לבין הגלות האחרונה קיים קשר הדוק , דהיינו , גאולת כל עם ישראל מגלות מצרים היתה התחלת גאולת עם ישראל מן הגלות , והגאולה הקרובה לבוא היא סיומו של כל תהליך הגאולה מן הגלויות , שנאמר : " אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ' " (בראשית, מ"ו, ד') , דהיינו , שתי עליות : האחת הגאולה ממצרים והשניה הגאולה העתידה לבוא , שנאמר : " כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות " (מיכה, ז', ט"ו) . וכן מובא במדרש (מד"ר, קהלת, פר' א) : " רבי ברכיה אמר בשם רבי יצחק : ' כגואל ראשון כך גואל אחרון , ' מה גואל ראשון נאמר : ' ' ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור ' ' ( שמות , ד ') , ' כך גואל אחרון , ' שנאמר : ' ' עני ורוכב על החמור ' ' ( זכריה , ט ') . ' מה גואל הראשון הוריד את המן , ' שנאמר : ' ' הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ' ' ( שמות , ט " ז ) , ' אף גואל אחרון יוריד את המן , ' שנאמר : ' ' יהי פסת בר בארץ ' ' ( תהלים , ע " ב ) . ' מה גואל ראשון העלה את הבאר אף גואל אחרון יעלה את המים , ' שנאמר ( יואל , ד ') : ' ' ומעין מבית ה ' ' יצא והשקה את נחל השטים " ' . וכן מצאנו ששתי הגאולות הן דומות גם במהותן , דהיינו , גם יציאה משותפת של כלל ישראל כגוף אחד מבלי להותיר אף יהודי בחו " ל , וגם גאולה בחודש ניסן , כמובא בגמ ': " ' בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל " ' (ר"ה, יא.) .

כלומר , מכאן נראה לכאורה כי הציפיה למשיח אמורה להיות רק בחודש ניסן , לפיכך נשאלת השאלה : הלא אחד מעיקרי הדת הוא שהציפיה למשיח צריכה להיות בכל יום תמיד ?, אלא שכוונת נוסח הגמ ': " ' בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל " ' , נועד ללמדנו שכשם שבניסן נתגלתה מנהיגותם האמיתית של אברהם אע " ה בברית בין בתרים , ושל משה רע " ה בעת יציאת מצרים , כך עתידים עם ישראל להגאל בניסן בזכות המנהיגות האמיתית שתקום להם בעתיד לבא , כמובא במדרש (מד"ר, קהלת, פר' א) : " רבי ברכיה אמר בשם רבי יצחק : ' כגואל ראשון כך גואל אחרון ' ". ' וכן מובא במדרש ( מד " ר , שיה " ש , פרשה ב ') : " ' ר ' ' אליעזר בן יעקב אומר : ' ' קול דודי הנה זה בא ', ' זה מלך ' המשיח ' בשעה שהוא אומר לישראל : ' בחדש הזה אתם נגאלין ... ' הדא הוא דכתיב : ' ' החדש הזה לכם ראש חדשים ". '

וכן הרמב " ם פסק שהתנאי הראשון בגאולתם העתידית של עם ישראל הוא : " המלך המשיח ", דהיינו , מנהיגות אמיתית המבוססת על אדני מצוות התורה . לכן הרמב " ם פסק (הלכות מלכים, פי"א, א'-ב') : " המלך ' המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה , ובונה המקדש , ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם ... ואם יעמוד מלך ' מבית דוד , הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה , ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה , וילחם מלחמות ה ', הרי זה בחזקת שהוא משיח ". בהמשך לכך הוסיף הרמב " ם ופסק (הלכות מלכים, פי"ב, ב') : " שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג , ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם , שנאמר : ' הנה אנכי שולח לכם את אליה ', וגו '... ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו ". לפיכך הרמב " ם מדגיש : " שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה , ' ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ' , ' ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה ', ' ויבואו כל הגוים לשומעו " ' ( תשובה , פ " ט , ב ) . '

מתוך כך ניתן להבין כי " המלך המשיח " טרם הגיע , משום שמנהיגות הדור אינה ראויה לבואו , כמובא בזוה " ק : " ' נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל ', ' מאן דאית ליה רוגזא בדביתהו ( עם אשתו ) ' ונפקא מניה לא תהדר לעלמין , ' אי הכי ווי לבנין דאתתרכו עמה . ' אמר ליה : ' ולא סגי לך מה דאמרו כלהו חברייא ?, ' אמינא הא שמענא מלייהו דהוה מרחמי ולא מתישבן בלבאי ' , ' אמר : ' כל מה דאמרו חברייא כלא שפיר ויאות , ' אבל ווי לדרא כד רעיין לא משתכחין ' וענא סאטן ואזלין ולא ידעין לאן אתר אזלי לא לימינא ולא לשמאלא " ' ( ויקרא , ו .) ' . ' ' העולה מכאן הוא : ' כי במיוחד בעת הזמנים הקשים העוברים על עם ישראל בגלות האחרונה , ' הציפיה המתמדת לביאת המשיח היא למעשה ציפיתם התמידית של עם ישראל למנהיגות אמיתית , ' כמנהיגותם של אברהם אבינו ומשה רע " ' ה אשר שיא מנהיגותם בא לידי ביטוי בחודש ניסן , ' לפיכך אמרו חז " ' ל : " ' בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל " ' (ר"ה, יא.) .

' לסיכום : ' '

נמצאנו למדים מן אמור לעיל כי המנהיגות האמיתית אשר עמדה לעם ישראל לדורותיו , ' היא סוד השרדותה הנצחית של היהדות והתפתחותה , ' דהיינו , ' החל מאברהם אע " ' ה אבי האומה אשר למרות כל צערו על הצפוי לזרעו כדברי ה ' ' בברית בין הבתרים , ' הוא בחר לזרעו את עונש הגלות בכדי שהיא תכפר על עוונות דורות העתיד במקום כליון עם ישראל , ' ובזכותו זכו כלל ישראל ליציאה מגלות מצרים ברכוש גדול , ' הן בביזת מצרים שניתנה לעם ישראל בעבור השיעבוד , ' והן בביזת הים שניתנה לעם ישראל גם בעבור גרותם של האבות . ' התנהגותו של אברהם אע " ' ה קבעה את אופי המנהיגות הדרושה לקיומו , ' להשרדותו ולגאולתו של עם ישראל בעתיד לבוא . ' בדרך מנהיגותו של אברהם אע " ' ה פעלו גם יעקב , ' יוסף ולוי אשר בזכותם התקצרה תקופת השעבוד הפיסי למינימום ההכרחי . ' אף משה רע " ' ה מנהיגם הראשון של עם ישראל , ' הלך בדרכי האבות הקדמונים ולא התפתה לאגור לעצמו רכוש גדול בדמות כסף וזהב , ' אלא הוא בחר ברכוש רוחני גדול כדוגמת העלאת ארונו של יוסף , ' וזאת מתוך ראית טובת העם ועתידו לטווח ארוך . ' לפיכך מתוך הראיה שגאולתם של עם ישראל בעבר בהוה ובעתיד תלויה במנהיגיו של עם ישראל לדורותיו , ' הרמב " ם פסק כי התנאי הראשון לגאולתם העתידית של כל עם ישראל הוא : " המלך המשיח ", דהיינו , מנהיגות אמיתית המבוססת על אדני מצוות התורה , כדברי הרמב " ם (הלכות מלכים, פי"א, א'-ב') : " המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה , ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם ". '

יה " ר שה ' יתברך יזכנו למנהיגות איש " אמת וירא את האלהים " (נחמיה, ז', ב') " שנא בצע יאריך ימים " (משלי, כ"ח, ט"ז) , אשר יגמול חסד עם בני ישראל השרויים בצרה , ו " בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח " (ירמיה, כ"ג, ו')) , ויתקיים בנו מקרא שכתוב : " תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם " (מיכה, ז', כ') .

העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי (חגי רפי)


מקורותעריכה

על-פי מאמר של רפאל בר אשר חגבי שפורסם לראשונה בפרי החג וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-08-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/sofrim_hagay_mxjva_5