ביאור:מנהג ניסוך המים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
[ע"פ הרב אליהו בן אמוזג, "מבוא לתורה שבעל-פה"]
אחד הוויכוחים בין הפרושים לבין הצדוקים, בימי בית שני, היה בנושא ניסוך המים - הפרושים נהגו לנסך מים על המזבח בחג הסוכות (ב"שמחת בית השואבה"), והצדוקים התנגדו. ואכן, בתורה אין כל רמז לניסוך מים - נזכרו שם רק ניסוך שמן ויין.
אך הפרושים לא המציאו את המנהג - ניתן למצוא לו רמזים כבר בספרי הנביאים:
- אפשר לפרש את ניסוך המים כפעולה המבטאת חזרה בתשובה (שמואל א ז ו): ""וייקבצו המצפתה, וישאבו מים וישפכו לפני ה' , ויצומו ביום ההוא, ויאמרו שם 'חטאנו לה', וישפוט שמואל את בני ישראל במצפה"".
- ניסוך מים כקרבן (שמואל ב כג טז): "ויבקעו שלושת הגיבורים במחנה פלשתים, וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער, וישאו, ויביאו אל דויד; ולא אבה לשתותם, ויסך אותם לה' "
- ניסוך מים לפני הקרבת קרבן (מלכים א יח לד): "ויאמר 'מלאו ארבעה כדים מים', וייצקו על העולה ועל העצים ; ויאמר 'שנו' וישנו, ויאמר 'שלשו' וישלשו".[1]
וייתכן שזה המקור גם לכמה משלים, כגון:
- שפיכת מים בתפילה (איכה ב יט) "שפכי כמים לבך נוכח פני ה'"
עם זאת, לא מצאנו בוויכוח עם הצדוקים, שהפרושים הביאו פסוקים אלה כראיה למנהג ניסוך המים[2], וייתכן שזו דווקא ראיה לכך, שהם אכן נהגו כמנהג אבותיהם, ולא המציאו כל מנהג חדש, ולכן לא חשבו שיש צורך לחפש עבורו הוכחות.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-24.
הערות
עריכה- ^ אמנם ניתן לטעון שהמים לא נוסכו כאן כאקט פולחני, וראו בדף השיחה.
- ^ אם כי בירושלמי הוזכר הפסוק מדוד המלך, ראו בדף השיחה.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nisuk_mym