ביאור:מנהג ישראל תורה?
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
אחת הטענות נגד חידושים בפרשנות התורה היא, שחייבים לשמור על מנהג ישראל. במאמר זה נבדוק כמה טענות בנושא זה.
- טענה: עם ישראל שרד במשך אלפי שנים בדרך נס, ולכן הוא בוודאי צודק.
- תשובה:
- ה' הבטיח בתורה (ויקרא כו) שעם-ישראל ישרוד בכל מקרה, גם אם לא יקיים את התורה. לכן, העובדה שעם-ישראל שרד, אינה מוכיחה שהוא מקיים את התורה בצורה נכונה. מצד שני, ה' הבטיח בתורה (ויקרא כו, דברים ל), שעם-ישראל ייגאל כאשר יחזור בתשובה. לכן, העובדה שעם ישראל לא נגאל במשך 2000 שנה, דווקא כן מוכיחה שהוא אינו מקיים את התורה בצורה נכונה, ואי-אפשר להסיק מסקנות ממנהגי ישראל.
-
- טענה: כתוב בתורה " אחרי רבים להטות " - אם רוב ישראל הסכימו על עיקרון מסוים, אנו חייבים לנהוג לפיו גם אם נראה לנו שהם טועים;
- תשובה:
- הכלל "אחרי רבים להטות" מתייחס רק לדיון משפטי (בדיון משפטי, אם יש מחלוקת צריך לקבל את דעת רוב השופטים). במציאות, אין אנו מחוייבים לקבל את דעת הרוב. יותר מזה: כאשר דעת הרוב גורמת לתוצאות שליליות, אסור לקבל אותה, כמו שכתוב בתחילת הפסוק "לא תהיה אחרי רבים לרעות".
-
- טענה: מצוה לדון את עם ישראל לכף זכות - אסור לומר שעם ישראל טועה!
- תשובה: מצוה לדון לכף זכות את האנשים, אך אסור להכשיר את המעשים הרעים שהם עושים - "אומר לרשע צדיק אתה, יקבוהו עמים" (אפשר לדון אותם לכף זכות בטענה שהם שוגגים, קשה להם לשמור מצוות וכו' - אך לא בטענה שהמעשים עצמם הם טובים).
-
- טענה: כתוב "מנהג ישראל תורה" - אם רוב ישראל מתנהגים בצורה מסויימת, זה בוודאי מתאים לתורה.
- תשובה: במשך ההסטוריה, היו תקופות ארוכות שבהן רוב ישראל חטאו. למשל:
- בספר מלכים מתוארת תקופה של כמה מאות שנים שבהן "רק הבמות לא סרו, עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות" מלכים ב יב ד, מלכים ב יד ד, מלכים ב טו ד, מלכים ב טו לה.
- ב מלכים ב יח ד, נאמר על חזקיהו מלך יהודה: "הוא... כתת נחש הנחושת אשר עשה משה, כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו...".
גם בתלמוד נאמר, שיש עבירות שרוב עם-ישראל נכשל בהם למשל:
- "רוב בגזל, ומיעוט בעריות, וכולם באבק לשון הרע"
- בתקופת הלל הזקן, רוב העשירים חטאו ולא הלוו לעניים לפני שנת השמיטה, בניגוד למצוות התורה "כי פתוח תפתח את ידך והעבט תעביטנו די מחסורו...", והלל נאלץ לתקן תקנה חדשה - פרוזבול - כדי שהעשירים יואילו בטובם לקיים את המצוה.
גם בדורות מאוחרים יותר, היו תקופות שבהן רוב שומרי התורה טעו בהבנתם של עקרונות יסודיים בתורה, למשל:
גם היום יש מקומות שבהם רוב ישראל חוטאים - גם אותם שנחשבים "שומרי תורה". למשל:
- יש מקומות-לימוד שבהם רוב התלמידים מעתיקים שיעורי-בית ועוברים בכך על איסור גניבת-דעת.
- יש בתי-כנסת שבהם רוב המתפללים מדברים בזמן התפילה, ולפעמים אף מרכלים.
- יש מקומות שבהם רוב הצעירים לא שומרים על דיני צניעות בין בנים לבנות, גם לפי ההלכות המקלות ביותר.
מכאן, שאי-אפשר לסמוך בעיניים עצומות על "מנהג ישראל". מנהג ישראל עלול להיות גם מנוגד לתורה.
המנהגים המקובלים בעם ישראל יכולים ללמד אותנו שני דברים על המצוות:
- המנהגים המקובלים בהווה יכולים ללמד אותנו, איך מפרש עם-ישראל מצוה - ולפירוש זה יש משקל רב בהבנת המצוה; ראו מנהגים - סיווג ומשמעות .
- המנהגים שהיו מקובלים בעבר יכולים ללמד אותנו, איך עם-ישראל לא פירש מצוה, וזה יכול לעזור לנו לזהות גורמים שאינם חלק מהמצוה; זה יכול לתת לנו רעיונות מקוריים לקיום המצוה. ראו חתונות בימי התנ"ך ובימינו .
אולם, עד כמה שידוע לי, אין שום חובה לקיים את כל מנהגי ישראל.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-03.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tryg/mqor/mnhg