ביאור:מלתוס והתנ"ך: החשש מגידול אוכלוסין
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מלתוס והתנ"ך: החשש מגידול אוכלוסין
תומאס רוברט מלתוס (1766-1834) ידוע בתור מי שהפיץ חששות מגידול האוכלוסייה, עד כדי כך שחששות כאלה קרויים במקרים רבים על שמו.
מתוך ויקיפדיה:
בשנת 1798 הוציא מלתוס את מאמרו המפורסם "על עקרון האוכלוסייה".
מלתוס חזה כי אוכלוסיית העולם מכפילה עצמה כל הזמן, בעוד ייצור המזון גדל לאט הרבה יותר. והתוצאה לפי מלתוס תהא צמצום משמעותי של מזון לכל אדם. תחזית זו התבססה על הרעיון שגידול בלתי מרוסן של האוכלוסייה גדל בשיעור הנדסי, כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. משמעות הדבר לפי מלתוס היא, קטסטרופה ורעב גדול אשר בסופו של דבר יובילו לצמצום האוכלוסייה.
השפעת התאוריה של מלתוס על ההתייחסות של כלכלנים ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה הייתה רבה : בעבר, פוריות שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאלים לכלכלה. מלתוס לעומת זאת, הסתכל על פוריות מפרספקטיבה חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את הברוטו של התוצרת הם נוטים להקטין תוצרת לפי ראש (לכל אדם). רבים מכלכלני המאה ה-20, כדוגמת ג'וליאן סימון, ביקרו מסקנות אלו. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה את הקטסטרופה לה הם ציפו, אשר נמנעה בעיקר עקב השפעות שמקורן בהתקדמות הטכנולוגית (ובמיוחד המהפכה הירוקה, התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות). בנוסף, עקב שיכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה הופחתה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס.
כתוצאה מכל השכלולים הטכנולוגיים, נמנעה במאה ה-20 הקטסטרופה אותה חזה מלתוס אשר עלולה להיגרם לטענתו מהתפוצצות אוכלוסין. שכלולים אלו כללו, בין השאר, פיתוח האגרומכניקה – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד החיטה שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו דשנים וחומרי הדברה שאפשרו גידול בתפוקה. כאשר, בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני חיטה ואורז המניבים כמויות גדולות יותר של גרעינים.
בתנ"ך גם מצאנו פרשה דומה.
שמואל ב', כד:
1 ויסף אף-יהוה לחרות בישראל ויסת את-דוד בהם לאמר לך מנה את-ישראל ואת-יהודה. 2 ויאמר המלך אל-יואב שר-החיל אשר-אתו שוט-נא בכל-שבטי ישראל מדן ועד-באר שבע ופקדו את-העם וידעתי את מספר העם. 3 ויאמר יואב אל-המלך ויוסף יהוה אלהיך אל-העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני-המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה. 4 ויחזק דבר-המלך אל-יואב ועל שרי החיל ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את-העם את-ישראל.
אנו רואים שליואב הייתה ההשקפה הנכונה והבלתי-מלתוסיאנית בעליל, שלא חוששת מהתרבות העם, ואילו דוד נענש בעקבות מפקדו את העם.
ואם יואב מזכיר את המאות הרי שמשה נדיב עוד יותר ומזכיר את האלפים:
דברים א יא: "ה' אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם".
תגובות
עריכהיפה מאד, ואפשר להוסיף:
- בתורה, פריה ורביה היא המצוה הראשונה, בניגוד גמור לדעת מלתוס.
- משלי יד כח: "ברב עם הדרת מלך, ובאפס לאם מחתת רזון".
- -- אראל, 2011-09-23 10:22:59
לפרות ולרבות זה ליצור מלאכים מליצי יושר בשמים
ואל תחשבו בטעות שהסינים וההודים עובדי האלילים זכו למצוות פרו ורבו יותר מעם ישראל אשר הוא המעט מכל העמים
המצוה פרו ורבו זה מבחינה רוחנית נאמר לאדם כי האלהים אמר זאת לאדם בטרם חטאו מעץ הדעת בטרם נפקחו עיניהם ויתבוששו בטרם ידע האדם את אשתו
לכן פרו ורבו זה קודם כל במשמעות רוחנית כי אם אדם יכול לשבט שיבוט כמו הכבשה דולי הלא גם האדם יכל לשבט את עצמו אבל זו לא המשמעות של לפרות ולרבות.
לפרות = זה שהזרע שלך יהיה מלא תוכן של תורשה שמקורה במעשים טובים ובמצוות של האב נושא הזרע לאמור זרע של צדיק
ולרבות = זה שזרעך יהיו בו הרבה זרעונים צדיקים
ספר איוב פרק ה כתוב: (כה) וְיָדַעְתָּ כִּי רַב זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ:
(כה) וְיָדַעְתָּ כִּי רַב זַרְעֶךָ = זה מבחינה רוחנית כאשר כתוב עם רב או מושיע ורב
וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ: = זה מבחינה פיסית שיהיו לך הרבה ילדים
- -- daian moshe, 2011-09-23 12:38:55
בבדיקות של איכות הזרע אם הוא פורה ורובה
בוחנים את הפריון של האדם לאמור את איכות הזרע ואת כמות הזרעונים בשכבת הזרע
- -- daian moshe, 2011-09-23 12:48:54
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-09-27.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t08b24_4