ביאור:מלכים רעים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
למרבה הצער, היו בעם ישראל הרבה מלכים רעים, חוטאים ומחטיאים. מה שעוד יותר מצער הוא, שהמלכים הרעים נעשו גרועים יותר ככל שהזמן עבר (כמו בחוק הידוע של התרמודינמיקה, שלפיו אי-הסדר במערכת סגורה תמיד גדל...)
בכל אופן, התופעה הזאת, של 'ירידת הדורות', יכולה לעזור לכם להבחין בין הפסוקים שנאמרו על המלכים הרעים:
- מלכים שהקימו מזבחות / עמוס עזריה
על 2 מלכים 'רעים' נאמרו פסוקים דומים:
- "ויקם מזבח לבעל" – אחאב (מא טו 32)
- "ויקם מזבחות לבעל" – מנשה (מב כא 3).
מנשה היה חוטא גדול מאחאב, לכן מנשה מקים מזבחות ואחאב רק מזבח אחד. הראיות:
- החטאים של מנשה מתוארים בשישה פסוקים, ושל אחאב רק בארבעה.
-
- על מנשה נאמר "ויתר דברי מנשה וכל אשר עשה וחטאתו אשר חטא ..." ועל אחאב לא.
- מלכים שהשתחוו לבעל / אראל סגל
- "ויעבוד את הבעל וישתחו לו" – אחאב (מלכים א טז לא)
- "ויעבוד את הבעל וישתחוה לו" – אחזיה בן אחאב (שם כב 54)
- "וישתחוה" היא מילה ארוכה ושלמה יותר, אולי היא מציינת השתחוויה 'מלאה' יותר. אם כן - זה מראה שאחזיה היה מסור לבעל יותר מאביו.
- מלכים שהעבירו את בניהם באש / עמוס עזריה
- על שני מלכי יהודה נאמרו פסוקים דומים:
- "וגם את בנו העביר באש" - אחז - אחז היה טוב ממנשה לכן להעביר את הבן באש מופיע בתור דבר נורא ואיום "וגם (אפילו) את בנו העביר באש" (מלכים ב טז ג)
- "והעביר את בנו באש" - מנשה היה חוטא כל כך גדול שלהעביר את הבן באש זה חלק מרשימה ארוכה "והעביר את בנו באש ו... ו... ו... " (מלכים ב כא ו)
- למען ירושלים / עמוס עזריה
- כאשר ה' החליט לקרוע את המלוכה מבית דוד, הוא השאיר לו שבט אחד, למען ירושלים. החלטה זו נאמרה פעמיים:
- "ולמען ירושלים אשר בחרתי" – לשלמה – מלכים א יא יג
- "ולמען ירושלים העיר אשר בחרתי בה" – לירבעם – מהתוספות ("העיר" "בה") אפשר כמעט להרכיב את שמו של ירבעם מלכים א יא לב
- למען ירושלים ודוד / אראל סגל
- על 3 מלכים ממלכי יהודה ה'רעים' נאמרו פסוקים דומים:
- "מלך בירושלים, העיר אשר בחר ה' לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל -" נאמר על רחבעם (מא יד21)
- "למען דוד נתן ה' א-להיו לו ניר בירושלים להקים את בנו אחריו, ולהעמיד את ירושלים -" נאמר על אבים מלכים א טו ד
- "ולא אבה ה' להשחית את יהודה, למען דוד עבדו, כאשר אמר לו לתת לו ניר לבניו כל הימים -" נאמר על יורם בן יהושפט (מ"ב ח, יט):
- לדעתי, כל הפסוקים (גם הראשון) באים להסביר איך זה שה' נתן למלכים הרשעים האלה להישאר בשלטון. ואפשר לראות כאן ירידה הדרגתית ברמה הרוחנית של המלכים:
- רחבעם נשאר בשלטון בזכות ירושלים, "העיר אשר בחר ה'..." (זה מתאים למה שנאמר לשלמה – שה' ישאיר לביתו מלוכה על שבט אחד, למען ירושלים).
- לאבים הזכות של ירושלים כבר לא מספיקה, והוא צריך שתי זכויות: זכות ירושלים וזכות דוד.
- וליורם גם הזכות של דוד לבדו לא מספיקה, והוא נשאר בשלטון רק בגלל שה' "לא אבה להשחית את יהודה".
- והנה עוד הסבר להבדל שבין שני הפסוקים האחרונים [ע"פ עדינה לסקר מבאר-שבע]:
- בשני הפסוקים נזכר שהמלך נשאר בשלטון בזכות דוד אביו, אבל בפסוק שמדבר על אבים כתוב: "נתן ה' א-להיו לו ניר בירושלים להקים את בנו אחריו ", ובפסוק שמדבר על יהורם כתוב "לתת לו ניר לבניו כל הימים ". הסיבה לזה היא שאבים היה נכד של בנו של דוד (שלמה). ייתכן שמשמעות הביטוי "להקים" היא "לחזק את הנכדים שלו": ה' השאיר בשלטון את אבים כדי "להקים" את שלמה. לעומת זאת, יהורם חי בדור מרוחק מדוד, והוא נשאר בשלטון רק בגלל שה' הבטיח לתת לדוד ניר לבניו "כל הימים" – גם לעתיד הרחוק.
- מלכי ישראל הרעים / אראל סגל
- גם על 3 ממלכי ישראל נאמרו פסוקים דומים:
- "ויחל... את פני ה' וישמע אליו ה' כי ראה את לחץ ישראל... -" נאמר על יהואחז (מב יג4)
- "ויחן ה' אתם, וירחמם, ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב, ולא אבה השחיתם, ולא השליכם מעל פניו עד עתה -" נאמר בימי יואש] (מב יג23)
- "כי ראה ה' את עני ישראל, מורה מאד, ואפס עצור ואפס עזוב ואין עוזר לישראל, ולא דיבר ה' למחות את שם ישראל מתחת השמים... -" נאמר בימי ירבעם (מב יד26)
- גם כאן ניתן לראות ירידה הדרגתית ברמה הרוחנית של המלכים:
- יהואחז, בנו של יהוא, עוד ידע להתפלל אל ה'. ובזכות התפילה שלו ה' הציל את ישראל מיד ארם.
- יואש, בנו של יהואחז, כבר לא יודע להתפלל אל ה'. אבל ה' עדיין זוכר לישראל את זכות אבותם ומרחם עליהם.
- בימי ירבעם, בנו של יואש, המצב הרוחני בעם הרבה יותר גרוע, ואפילו "זכות האבות" כבר לא עוזרת ("ואין עוזר לישראל"). הפעם ה' עוזר לישראל רק בגלל שהוא עדיין לא רוצה שהם יישמדו...
- לחטאת / עמוס עזריה
- פעמיים נאמר שמעשה של ירבעם נחשב לחטאת. אפשר להבחין ביניהם ע"י סימן טכני:
- "ויהי ה דבר הזה לחטאת" - עגלי הזהב - עגלי בגימטריה קצרה שווה ל5 (70+3+30+10=113 1+1+3=5) כמו הגימטריה של האות ה"א (מלכים א יב ל)
- "ויהי ב דבר הזה לחטאת" - כהני במות - במות מתחיל בבי"ת כמו בדבר{המשך הפסוק הוא:"לחטאת בית ירבעם"}(מלכים א יג לד)
- ] לאחר שכתבתי את זה נודע לי, שהתשובה הרשמית בחידוני-התנ"ך לשאלה זו היא "בימי יהואחז"
מקורות עריכה
על-פי מאמר של עמוס, אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 1 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.
תגובות עריכה
מאת: מוטי אהרוני
תגובה ל: מלכים רעים שנכתבה ב21:34:06 05.01.2005 נאמר במלכים א טז ל: ויעש אחאב בן עמרי הרע בעיני ה' מכל אשר לפניו.
מה רע עשה אחאב "מכל אשר לפניו"?
נראה לי, שאלה שעשו "הרע בעיני ה'" לפניו, עבדו את ה' שלא בדרך שנצטוו. ירבעם ששמו יצא לשמצה, אמר על עגלי הזהב: "הנה אלהיך ישראל..." אולם אחאב היה הראשון ש"וילך ויעבד את הבעל וישתחו לו", כלומר, הוא ייסד את הפולחן האלילי בישראל, ולכן, "מכל אשר לפניו".
מה דעתכם?
- מאת: אלכס
- מאת: אני...
- ייסד את הפלחן האלילי?
- להזכירך-שלמה היה עוד לפניו
קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkim_raim