ביאור:מלחמת הנערים בגבעון - מי אשם

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!

ע"פ שיעור של יעל ניצן בסמינר נח"ת; ישיבת "נתיב מאיר", בית וגן, ירושלים; סוף ה'תשס"ג.

רוב השיעור עדיין לא נמסר לפרסום; הקטע המובא כאן הוא רק ההתחלה. סיכם: אראל סגל.

שמואל ב ב יב-יד: "וייצא אבנר בן נר, ועבדי איש בושת בן שאול, ממחניים, גבעונה. ויואב בן צרויה ועבדי דויד, יצאו, ויפגשום על בריכת גבעון, יחדיו; ויישבו אלה על הבריכה, מזה, ואלה על הבריכה, מזה. ויאמר אבנר, אל יואב, יקומו נא הנערים, וישחקו לפנינו; ויאמר יואב, יקומו".

יש כמה גישות לפרש את הפסוקים, למשל:

1. אבנר בא לגבעון כדי להילחם, במטרה לכבוש את יהודה ולהעביר אותה לשלטון איש-בושת. יואב הגיע לשם במקרה. כשיואב הגיע, אבנר הציע את "המשחק" כדי לעורר מלחמה.

2. אבנר הגיע לגבעון בלי כוונה להילחם, ויואב שמע על כך ובא לקראתו כדי להילחם בו. המטרה של יואב היתה להפיל את אבנר כדי להחליש את איש-בושת. זו הסיבה שעשהאל רדף אחרי אבנר - אבנר היה היעד העיקרי של המלחמה. 3. אוסיף הסבר. גבעון הייתה עיר המשכן וממנה היו אבותיו של שאול. שני שרי הצבא יצאו לקבוע עובדות בשטח. שניהם הגיעו עם שנים עשר שומרי ראש. אך אף אחד לא רצה להחשב מי שחילל את קדושת העיר, בפרט שהצד השני יטען שהגיע רק להתפלל, והותקף על ידי הצד השני החוטא חסר כבוד למשכן. כששניהם התיישבו על הבריכה מלכסנים עיניים ומנפחים שרירים, זה היה רק עניין של זמן שיקרה משהו.משהו ששניהם חיפשו. היות שמתחת לכבודם להציע קרב אגרופים ביניהם, אבנר הציע בציניות מחושבת מאוד "משחק" בין שומרי הראש. סביר שאבנר כמו שמוזכר במדרש, היה אדם גדול וחזק בהרבה מיואב, וכשהוא היה מתפתה להיכנס לקרב נגד אבנר, הוא היה מחוסל. כך גם הייתה נקבעת עובדה בשטח של שלטון איש בושת על המשכן. משמעות השליטה על המשכן מקבלת תוספת כשנראה כמה ירבעם חשש מכך שהמקדש הכללי ישאר בירושלים. יואב שלא היה פרייאר, הסכים להקריב את שומקי הראש, ולא התפתה ל"כבוד" הגברי להציע בעצמו קרב נגד אבנר במקום הנערים או בגמר המשחק של הנערים. הוא ניצל את ההזדמנות לקדם כוחות ולעורר קרב כולל, שבכך ידו הייתה על העליונה. כי מרכז השלטון שלו היה הרבה יותר קרוב. עשאל אחיו רץ אחרי אבנר בקטע של אגו משפחתי, כי ההשפלה הייתה מכוונת מול יואב, לכן ההתנהלות לא הייתה כמו קרב רגיל מול אבנר. אלא בקטע של אגו אישי. אחרי הריגת עשאל בפרט, זה התרחב למלחמה כוללת, ובה איש בושת איבד שליטה בעבר הירדן המערבי. זה ההיגיון של המלחמה.

מקורות

על-פי מאמר של ע"פ יעל ניצן שפורסם לראשונה בהתחלה בלבד וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-02-29.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/jmuelb/jb-02-1214