ביאור:מלחמה בלי נשק

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

אחת הנבואות של הנביא מיכה לאחרית הימים מתייחסת לקשר שבין עם ישראל לבין הגויים בעתיד (מיכה ה ו-):  "

"6 וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּטַל מֵאֵת ה', כִּרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב--אֲשֶׁר לֹא-יְקַוֶּה לְאִישׁ, וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם.

7 וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל.

8 תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל-אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ.

9 וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-ה', וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי, מַרְכְּבֹתֶיךָ.

10 וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי, כָּל-מִבְצָרֶיךָ.

11 וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים, לֹא יִהְיוּ-לָךְ.

12 וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְלֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.

13 וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְהִשְׁמַדְתִּי, עָרֶיךָ.

14 וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה, נָקָם--אֶת-הַגּוֹיִם:  אֲשֶׁר, לֹא שָׁמֵעוּ" "

מה משמעות הדימוי הראשון "כטל מאת ה'"? ומה הקשר בינו לבין שני הדימויים הללו, שנראים כנבואה חיובית, לבין הפסוקים שאחר-כך "והכרתי סוסיך..." שנראים כנבואת פורענות?

יהיה לנו קל יותר להבין את פסוק ו, אם נשוה אותו לפסוק ז, שהוא בעל מבנה דומה:

"6 וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים"	"כְּטַל מֵאֵת ה', כִּרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב"	"אֲשֶׁר לֹא-יְקַוֶּה לְאִישׁ, וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם"
"7 וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים"	"כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן"	"אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל"

בפסוק ז, בני ישראל נמשלים לאריה ולכפיר, והגויים נמשלים לבהמות ולצאן; סיום הפסוק "עבר ורמס וטרף ואין מציל" מתאר את האריה ואת הכפיר.

מכאן, שבפסוק ו, בני ישראל נמשלים לטל ולרביבים (גשם), והגויים נמשלים לעשב; סיום הפסוק "לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם" מתאר את הטל והרביבים. הטל והגשם אינם מחכים לבני-אדם שיגידו להם מתי לרדת ומתי לא; הם יורדים על העשב מתי שהם רוצים. כך יהיו גם בני ישראל בעתיד: הם לא יחכו לבני-אדם שיגידו להם מה לעשות, אלא "יירדו" על הגויים מתי שירצו.

מה משמעותה של "ירידה" זו? - ר' משה זיידל ("דעת מקרא") הציע שני פירושים:

1. ברכה ושפע

כמו שהטל מביא ברכה ושפע לעולם כאשר ה' מחליט להוריד אותו, כך גם עם ישראל יביא ברכה ושפע לכל העמים כשיעשו את רצון ה'.

הטל והרביבים מציינים גם שפע חומרי, וגם שפע רוחני של לימוד חכמה ותורה, כמו שנאמר דברים לב ב: " "יערף כמטר לקחי" ", תזל כטל אמרתי, כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב" "

הפסוק הבא מתאר את הצד השני של המטבע: לעמים הפושעים והמורדים, יהיה עם ישראל כמו אריה טורף.

ניגוד בין טל לבין כפיר מצאנו גם בפסוק (משלי יט יב): "נהם ככפיר זעף מלך, וכטל על עשב רצונו"; מכאן, שעם ישראל בעתיד אמור לשמש כמלך על העמים - לדאוג לרווחתם ולחכמתם של העמים הטובים, ולהילחם בעמים הרעים; וכל זה, על-פי דבר ה' ולא על-פי דברי בני אדם.

2. שלטון בלי נשק

כמו שהטל מכסה את כל הארץ ואי אפשר להימלט מפניו, כך גם השפעתו של עם ישראל תכסה את כל העולם.

מצאנו דימוי דומה ב (שמואל ב יז יב): "ובאנו אליו באחת המקומת אשר נמצא שם, ונחנו עליו כאשר יפל הטל על האדמה, ולא נותר בו ובכל האנשים אשר אתו גם אחד".

הפסוק הבא משלים את התמונה ומתאר את עוצמתו של עם ישראל בעתיד - כאריה טורף. שני הפסוקים יחד מלמדים שעם ישראל בעתיד יוכל לשלוט בעמים האחרים בלי נשק - רק בכוח ריבויו (כטל) וגבורתו (כאריה).

הסבר זה מתאים לפסוקים הבאים:

8 "תָּרֹם יָדְךָ עַל-צָרֶיךָ; וְכָל-אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ" . - תוכל לשלוט באויביך ביד אחת, בלי נשק;

9 "וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא, נְאֻם-ה', וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי מַרְכְּבֹתֶיךָ..." - לא תצטרך סוסים ומרכבות (וטנקי מרכבה...);

10 "וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי, כָּל-מִבְצָרֶיךָ" . - לא תצטרך ערים בצורות;

11 "וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים, לֹא יִהְיוּ-לָךְ" . - לא תצטרך טכנולוגיה צבאית מתוחכמת;

12 "וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְלֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ" . - לא תסמוך על חפצים דוממים שיצילו אותך;

13 "וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְהִשְׁמַדְתִּי, עָרֶיךָ" . - לא תסמוך על עצים ויערות;

14 "וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה, נָקָם--אֶת-הַגּוֹיִם:  אֲשֶׁר, לֹא שָׁמֵעוּ" - ה' ינקום בגויים שלא ישמעו בקולכם; אתם לא תצטרכו להילחם בנשק.

3. נספח - פירוש נוסף - ויכוח

פרופ' שמואל ורגון ( בר אילן, דף שבועי 139 ) כתב ששני הפסוקים הללו - פסוק ו ופסוק ז - הם למעשה ויכוח בין הנביא לבין בני ישראל - הנביא טוען שבני ישראל צריכים להיות כמו טל ולהביא ברכה לגויים, ובני ישראל טוענים שהם צריכים להיות כמו אריה טורף; והנביא עונה להם, שאם הם חושבים כך, ה' יצטרך להכרית את כל כלי נשקם.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-08-15.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/mi-05-0614