ביאור:תהלים קכא ו
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים קכא ו.
מכת ירח
עריכה(תהלים קכא ו): "יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה"
ביום לא תקבל מכת שמש - חום ויובש שיפגעו בגופך; ובלילה לא תקבל מכת ירח - אור שיפריע לך לישון ויפגע בבריאות נפשך.
דקויות
עריכההפרק כולו הוא תפילה וברכה לאדם היוצא לדרך ארוכה. כיוון שהפרק נקרא שיר למעלות , מסתבר שהמתברך הוא עולה מהגולה לישראל, או עולה-רגל לירושלים.
אפשר להבין את הברכה יומם השמש לא יככה - לא תקבל מכת-חום ולא תתייבש. אבל מה זה וירח בלילה - איזו מכה בדיוק מקבלים מהירח? כמה תשובות:
1. כמו שביום עלולים לקבל מכת-חום, כך בלילה עלולים לקבל מכת-קור ולהצטנן, במיוחד כשהולכים במדבר. רופאי העבר ייחסו מכות אלה לירח: "הלבנה בלילה תוסיף לֵחָה מולדת תחלואים, וזה הדבר בדוק ומנוסה" (אבן עזרא על פסוק ה, וכן מצודות ) , "הישן בצל לבנה - דמו בראשו" ( בבלי פסחים קיא. ) . ברפואה המערבית עד בערך שנת 1700 רווחה האמונה שהירח משפיע על מחלות כגון קדחת, ראומטיזם, אפילפסיה ועוד ( "Harrison, Mark (2000). "From medical astrology to medical astronomy: sol-lunar and planetary theories of disease in British medicine, c. 1700–1850". The British Journal for the History of Science . 33 (1): 25–48. doi : 10.1017/S0007087499003854 ." )
- אולם, קשה להבין מדוע מכת-קור, לחות או מחלות אחרות קשורות לירח - הרי הסכנות הללו קיימות גם בלילות בלי ירח, וגם רופאי העבר בוודאי שמו לב לכך.
2. ישנם פסוקים דומים המדברים על מכות ביום ובלילה, (בראשית לא מ): "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב , וְקֶרַח בַּלָּיְלָה , וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי", (ירמיהו לו ל): "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' עַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה... נִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם , וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה". בפסוקים אלה המכה ביום היא חֹרֶב (יובש) והמכה בלילה היא קֶרַח (קיפאון). לפי ההקבלה, ייתכן שבפסוקנו השמש והירח הם משל - שמש הוא משל לחום ויובש, וירח הוא משל לקרח וקיפאון (גם צורתו של הירח המלא מזכירה כדור שלג).
- אולם, עדיין לא ברור מדוע בברכה ליוצא-לדרך נזכרו שמש וירח כמשל, מדוע לא נאמר פשוט "יומם החורב לא יככה והקרח בלילה"?
3. ייתכן שהמכה אינה גופנית אלא נפשית. בעברית, אדם מבולבל נקרא סהרורי , מלשון סַהַר = ירח. גם באנגלית, משוגע נקרא Lunatic , מלשון luna = לבנה = ירח. כך גם ברוסית "לונאצ'יק" וגם בשפות אחרות (דעת מקרא) . לפי זה, הצלע הראשונה מדברת על שמירת הגוף והשניה על שמירת הנפש, והדבר מקביל לפסוק הבא, (תהלים קכא ז): "ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ": "מצד שה' שומרך, תהיה שמירתו בשני ענינים. א) שמירת הגוף, ועל זה אמר ה' ישמרך מכל רע , שבזה ישמור את גופך מכל מיני רעות שבעולם; ב) שמירת הנפש מחטא, ה' ישמר את נפשך" ( מלבי"ם ) .
- אולם, עדיין לא ברור מדוע יש קשר בין הירח לבין בלבול או שיגעון? הירח דווקא עשוי להועיל לאנשים הנמצאים בחוץ בלילה - הוא מאיר להם את הדרך!
4. מספר חוקרים מהמחלקה לפסיכיאטריה ומדעי-ההתנהגות באוניברסיטת לוס-אנג'לס הציעו לאחרונה הסבר פשוט ויפה לכל השאלות הללו: אור הירח פשוט מפריע לישון בלילה! ידוע ששינה תקינה היא חיונית לבריאות הגוף והנפש. כשאדם ישן תחת כיפת השמיים, אור הירח עלול להפריע לו להירדם, והדבר עלול לגרום לו להיות רדום ו"סהרורי" למחרת. אם הדבר נמשך מספר ימים ברציפות, כשהירח מלא או כמעט מלא, הדבר עלול לפגוע בבריאות גופו ונפשו ולעורר מחלות רדומות כגון סכיזופרניה או אפילפסיה. בימינו לא-כל-כך שמים לב לתופעות הללו, כי כל הלילות מוארים באורות חשמליים (לפחות בערים), ואנחנו רגילים לישון עם אור. אולם עד המצאת החשמל זו היתה סכנה משמעותית, וזו הסיבה שרוב הרופאים עד לפני כמה מאות שנים קישרו בין הירח לבין מחלות גוף ונפש (
The Moon and madness reconsidered Journal of Affective Disorders , June, 1999 ) . לפי זה, פירוש הפסוק הוא: יומם השמש לא יככה - בחום ויובש שיפגעו בגופך, וירח בלילה - באור שיפריע לך לישון ויפגע בבריאות נפשך.
הקבלות
עריכה1. על אחרית הימים נאמר, (ישעיהו ס יט): "לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם , וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ; וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם, וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ". בעולם הזה, השמש והירח מפגינים עוצמה ושליטה - השמש מושלת ביום והירח מושל בלילה. לכן עמים רבים ייחסו להם כוחות אלהיים. גם בתורה ישנה אזהרה מפני, (דברים יז ג): "וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם, וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי". אולם בעתיד יתברר שה' הוא המושל היחיד בעולם, ושני המאורות וכל צבא השמיים נבראו על-ידו. לפי זה, ייתכן שגם הפסוק שלנו רומז למכה רוחנית של עבודת אלילים: יומם השמש לא יככה - לא תתפתה לעבוד את השמש, וירח בלילה - לא תתפתה לעבוד את הירח (ע"פ גליה) .
2. על ימי שלמה נאמר, (תהלים עב ז): "יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק, וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ". בקריאה ראשונה נראה שהירח נתפס כאן כדבר רע המנוגד ל" שלום ". אולם המפרשים פירשו את המילה " בלי " כאן מלשון "התבלות" - יהיה שלום לנצח, עד שהירח יתבלה. והפסוק ראוי לעיון בפני עצמו.
3. השמש נזכר כאן בלשון זכר, וכן בפסוקים נוספים, ראו שמש - זכר או נקבה? .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מכת ירח
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-06-18.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-121-06