ביאור:מי הייתה אסתר המלכה ובמה גבורתה?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מי הייתה אסתר המלכה ובמה גבורתה?

מאת: אהובה קליין

מתוך עיון מעמיק במגילת אסתר מקבלים אנו תמונה על אסתר המלכה.

על מוצאה ועל משפחתה,על תושייתה ופעלה למען היהודים בימי המן מזרע עמלק.

וכך המגילה מתארת את מוצאה של אסתר: "איש יהודי היה בשושן ושמו ומרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני הגלה מירושלים עם הגולה...אשר הגלה נבוכדנצאר מלך בבל ויהי אומן את הדסה- היא אסתר בת דודו כי אין לה אב ואם והנערה יפת מראה וטובת מראה ובמות אביה ואימה- לקחה מרדכי לו לבת.."

מתוך האמור לעיל,ניתן להבין כי אסתר הייתה בת יתומה, לא היה לה אב ולא אם, ומי שאימץ אותה- היה מרדכי היהודי משבט בנימין אשר הוגלה מירושלים על ידי נבוכדנצאר מלך בבל.

שואלים חז"ל: מדוע נבחרה, דווקא אסתר- לגאול את עם ישראל, הרי מעולם לא לקחה חלק במצוות כיבוד הורים?

על כך מוצאים אנו תשובה בגמרא:[קידושין ל"א,א]-

אומר ר' יוחנן: הרי אדם שמכבד את הוריו, לא תמיד יכול לכבדם בשלמות ולכן ישנו חשש שייענש על כך,אך מצד שני היתום שאין לו כלל הורים- יש לו שכר כאילו קיים את מצוות הכיבוד- לפי שכל ימיו מצטער על כך שאין ביכולתו לקיים את המצווה- לכן יש לו שכר כאילו קיים את המצווה בשלמות.

ישנו מדרש המתאר את עשו כאיש שמצטיין במצוות כיבוד הורים,

ולכן כדי שעם ישראל ינצח את המן שהוא- מזרע עשיו- היה צורך להעמיד אישיות שקיימה את מצוות כיבוד הורים במלואה ואכן זאת הייתה אסתר היתומה- לפי שהצטערה כל ימי חייה שלא עלה בידה לכבד את הוריה. - לפיכך נחשב הדבר כאילו קיימה את המצווה בשלמות.

והיה ביכולתה לנצח את המן שהיה נצר לעשיו.[על פי רבנו יהונתן]

אסתר לא גילתה את מקורה היהודי וזאת- מפני שמרדכי אסר עליה לנהוג כך- לפי שציפה כי כאשר יגזרו גזירה על היהודים לא יסתירו זאת ממנה והיא תתאמץ לבטל זאת.

ניתן לראות שאסתר תופשת יוזמה ומנהיגות, לאחר שהיא מבינה שהגזרה יצאה לדרך, היא החליטה לפעול בשני מישורים:

א] המישור הרוחני: היא נותנת הוראה למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים, לילה ויום גם אני ונערותי אצום.."[מגילת אסתר ד,ט"ז]

מעניין, כי אסתר אמרה: "אני ונערותי אצום" הרי הייתה לצריכה להגיד: "אני וחברותי נצום" אלא מכאן רואים כמה הייתה אסתר זהירה בלשונה, היות ולא היה באפשרותה לדעת בביטחון שגם חברותיה תיקחנה חלק בתענית[לפי רבי אביגדור כהן צדק]

ב] המישור הגשמי: אסתר יוזמת משתה: "ותאמר אסתר אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו"

[שם ה,ד]

על יוזמה זו דעות שונות:רש"י מביא את דברי רבותינו הטוענים: כי אסתר רצתה להביא את המלך לקנאה בהמן שיחשוב כי הוא חושק בה וכתגובה לכך יהרגהו.

לפי הגמרא במסכת מגילה[ט"ו,ב]ישנם כמה טעמים נוספים להזמנת המן למשתה הנה כמה מהדעות:

ר' אליעזר סובר: כי אסתר טמנה להמן פחים על ידי הזמנה זו והוא מסתמך על הפסוק: "יהי שולחנם לפניהם לפח"[תהילים ס"ט,כ"ג]

ניתן להסיק מכאן כי אכילה ושתייה עשויה לגרום לפח ומוקש.

רבי יהושע אומר: כי אסתר למדה רעיון זה מבית אביה כי שם שמעה מפי תינוקות של בית רבן על לימוד הפסוק: "אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים"[משלי כ"ה,כ"א]

על ידי שמשקים ומאכילים את האויב ניתן להתגבר עליו.

אסתר הייתה נבונה וקראה היטב את המפה, היא הבינה מדוע העם היהודי נמצא בגלות ומצבו כה קשה, הרי נאמר: "והתמכרתם שם לאויבך לעבדים - ולשפחות ואין קונה"[דברים כ"ח,ס"ח] ועונש זה בא מפני שהיהודים העמידו עליהם מלך בניגוד לרצון ה'.

מכאן ידעה שהעונש הוא עבדות, אך לא הריגה.

משום כך אמרה למלך אחשוורוש: "ותען אסתר המלכה ותאמר אם מצאתי חן בעינך המלך ואם- על- המלך טוב תינתן- לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי- כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שווה בנזק המלך" [מגילת אסתר ז,ג-ה]אסתר אמרה כי גזירת המוות על היהודים היא של המן בלבד ולא גזירת שמים, אילו זאת הייתה רק עבדות היא הייתה משלימה עם כך לפי שהדבר מופיע בדברי התוכחה, אך עניין רצונו של המן חייב להתבטל.[לפי רבינו בחיי]

במשתה עצמו אסתר מפגינה עוצמה ותעוזה היא אומרת: "איש צר ואויב המן הרע הזה"[שם ז,ו]

לפי הנאמר במסכת מגילה: "אמר ר' אליעזר, מלמד שהייתה מחווה כלפי אחשוורוש ובא מלאך וסטר ידה כלפי המן"

כלומר- באותו זמן אסתר התפללה לקב"ה שיבטל את גזירת המלך אחשורוש, לכן הצביעה לעברו ובאותו רגע בא מלאך וסטר על ידה כדי שתצביע לכוון המן.

לסיכום,ניתן להסיק כי אסתר הייתה אשת חיל אמיתית, היא הייתה נבונה ובעלת תעוזה.

היא גם הבינה כי כדי לנצח את האויב יש להתאמץ במישור הרוחני להתענות ולהתפלל לרחמי שמים, ומצד שני לפעול בצורה חכמה כדי להביס את האויב.

התוצאה הייתה ניצחון ושמחה ליהודים.

ונכון להגיד גם עליה: "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל"

מידת הגבורה

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-03-27.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_262