ביאור:מחאת האוהלים בפרשת דברים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קשר בין פה"ש למחאה החברתית העכשוית – תרומה צנועה למאבק

דברים פרק א, פסוק כב

וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר--אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.

רש"י

ותקרבון אלי כלכם - בערבוביא ולהלן הוא או' (דברים ה) ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו הן הראנו וגו' אותה קריבה היתה הוגנת ילדים מכבדים את הזקנים ושלחום לפניהם וזקנים מכבדים את הראשים ללכת לפניהם אבל כאן ותקרבון אלי כולכם בערבוביא ילדים דוחפין את הזקנים וזקנים דוחפין את הראשים

כלומר, העצה היעוצה לדעתי היא למנות אנשים מוסמכים שידברו בשם הכלל. כי עד כה המאבק הוא די אנרכי. ואולי יש בזה גם משהו טוב, כי זה קול העם – והוא לא לגמרי אחיד. אבל כדי להשפיע יש צורך לעשות את הקול אחיד וברור ולהעמיד דרישות ברורות ומשותפות.

ואם לא זה, אז בכל מקרה טוב יהיה לקרוא את ההפטרה בישעיה א' ולראות דוגמא של מחאה חברתית מהי.

תגובות

ואולי בקרוב יתקיים הפסוק, דברים א יג: "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם" [1]

-- אראל, 2011-08-04 19:35:37

והנה מאמר של הרב אורי שרקי על הקשר בין המחאה לפרשת השבוע:

---

"ותרגנו באהליכם". מדוע ציין הכתוב שתלונתם של בני ישראל בעקבות הסתת המרגלים היתה באהלים?

נראה שיש בכך קשר לתלונתם. הרי הם חיו בחברת שפע, וקבלו כל צרכם: מן, מי באר וענני כבוד, בגדיהם לא בלו ורגליהם לא ניגפו. והנה הבטיחם הקב"ה להכניסם לארץ דשנה טובה ורחבה, אשר לא יחסר כל בה. אם כן הכיוון הכלכלי שהוזמנו אליו היה של צמיחה גוברת והולכת. אלא ששיפור המעמד הכלכלי לטובה היה כרוך גם במאמץ, בכיבוש ובהתיישבות, כדי להגיע לבתים מלאים כל טוב ובורות חצובים.

במקום להתעודד ולהתאמץ לקראת המלחמה שסופה להעלות את האומה למדרגה נישאה, הגיב אז העם כמנהגם של מפונקים והקימו מחאה על ידי העדפת האוהלים על פני הבתים שבארץ כנען, בהרי השומרון יהודה הנגב והגליל. ביקשו על ידי כך להראות את מצוקתם, כאילו משה אינו דואג להם כראוי. זוהי כוחה של המניפולציה התקשורתית של המרגלים, שגררה אחריה את ראשי העם, שבודאי לא רצו להיראות כמי שמצוקת העם אינה נוגעת לליבו והצטרפו לעם המרגנים. כך גם היה בימי רחבעם מלך יהודה, כאשר העם סקל את שר האוצר של שלמה, והכריז: "איש לאוהליו ישראל". הפירוד באהלים בא מתוך עמדה של תביעה, שלעומתה יש להציב עמדה של מאמץ פעיל, המשותף לכל העם ולמנהיגיו כאחד, המביא להצלחת האומה בשם ה'.

---

הבעיה, שהוא התייחס רק למחאות האוהלים השליליות - הוא שכח את מחאת האוהלים החיובית של יהונדב בן רכב, ושל הושע הנביא.

-- אראל, 2011-08-08 05:21:53

אפשר גם להביא את הפירוש המבדיל בין 'העם' ההמוני ל'בני ישראל' הנבחר והחיובי, ויש עוד, אבל אני תומך במחאה ורוצה לשפר ולא להרוס.

-- hagai hoffer, 2011-08-08 13:17:49

בכלל, בתנ"ך, במדבר בנ"י התלוננו כל הזמן ולרוב זה נתפש כשלילי אך צריך לשים לב שבכמה פעמים מחאתם הייתה נחוצה ולגיטימית, כמו שביקשו מים.

אז צריך לדעת על מה למחות כלפי מי למחות ואיך למחות. דרוש מתנדב שירים את הכפפה ויסכם לנו את זה. אולי אני בהמשך, נראה...

גם כלפי רחבעם באו בדרישות שיקל את העול, אבל הוא דווקא הגביר אותו - ונפל.

יש מי שחשבו שלריבון צריכה להיות שליטה מוחלטת ואף מסתמך על התנ"ך בכך וראה מאמרי האחרון:

[2]

אך אני חושב שדווקא משם אפשר לראות את ניצני הדמוקרטיה וראה במאמר (שמואל שומע אל העם וממליך עליהם מלך!).

-- hagai hoffer, 2011-08-08 13:43:41

המחאה מצד אחד מוצדקת אבל המצוקה הגיעה בגלל חוסר המוסר של בני ישראל במיוחד בעיר תל אביב עם מצעדי הגאוה והטומאה שלהם

-- daian moshe, 2011-08-08 16:03:05

לגבי תלונות, ראו: [3]

-- אראל, 2011-08-09 20:34:25

כל הכבוד! ובאמת איזה קוטרים...

-- hagai hoffer, 2011-08-09 21:29:53

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-08-04.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0501_4