ביאור:מה עשו לנו עמי עבר הירדן המזרחי
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כשהיו בני ישראל בדרכם לארץ כנען, הם צעדו בעבר הירדן המזרחי מדרום לצפון, וביקשו עזרה מ"בני דודיהם" שישבו שם - אדום, מואב ועמון. תגובותיהם השונות של העמים מתוארות בכמה מקומות:
- במדבר כ כא: "וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ; וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו."
- דברים ב ד-יג: "וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר: אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי-עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, וְיִירְאוּ מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד. אַל תִּתְגָּרוּ בָם, כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל; כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר. אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם, וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם... וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי-עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה, מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר; {ס} וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב. וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה; כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה... עַתָּה, קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד; וַנַּעֲבֹר אֶת נַחַל זָרֶד...."
- דברים ב כו-כט: "וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר. אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ; לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול. אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי, וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי; רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי. כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר, עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ."
- דברים כג ד-ה: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה': גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה', עַד עוֹלָם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ."
- שופטים יא יז: "וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם לֵאמֹר: אֶעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ. וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ אֱדוֹם, וְגַם אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח וְלֹא אָבָה; וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּקָדֵשׁ."
תגובתם של האדומים, בני עשו, היתה פשוטה - הם פחדו מבני ישראל ולא נתנו להם לעבור בגבולם (במדבר כ כא, שופטים יא יז), אך מכרו להם אוכל ומים (דברים ב ו).
גם המואבים לא נתנו לבני ישראל לעבור בגבולם (שופטים יא יז). אולם, האם הם מכרו לבני ישראל אוכל ומים?
- ע"פ דברים ב כט נראה שכן - כי משה מבקש מסיחון מלך חשבון שיעשה להם "כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ-לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר"; והפסקה הזאת בוודאי מתייחסת לבקשה "אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי, וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן-לִי וְשָׁתִיתִי" ולא לבקשה "רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי", כי - כפי שראינו בשופטים יא יז - האדומים והמואבים לא נתנו לבני ישראל לעבור בגבולם.
- אבל בדברים כג ה, אפשר להבין שהמואבים "לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם, בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם"! פירוש אחד הוא, שאכן - המואבים לא קידמו אותנו בלחם ובמים בחינם , כראוי לקרובי-משפחה, אלא הסכימו רק למכור לנו אותם בכסף ; אולם, לא נראה שהחטא של מכירת אוכל בכסף הוא כה חמור עד שהוא מצדיק להרחיק את המואבים מהמשפחה לעולם. לכן, נראה יותר שהקטע הזה כתוב במבנה של טבלה (ראו כתיבה בטבלאות ), ויש לקרוא אותו כך (שורה עליונה ואחר-כך שורה תחתונה):
|
"בִּקְהַל ה': גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא-יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד-עוֹלָם" |
"וּמוֹאָבִי" |
"עַמּוֹנִי" |
"לֹא-יָבֹא" |
|
"וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם--לְקַלְלֶךָּ." |
"עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" |
כלומר, העמונים לא קידמו אותנו בלחם ובמים כלל, בתקוה שנמות ברעב; והמואבים עשו לנו רעה אחרת - הם שכרו את בלעם בן בעור לקללנו.
מקורות עריכה
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-17.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/ma_asu_lnu_hamim1