ביאור:מדרש שמות ערי הגבעונים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
באמצע סיפור הגבעונים (יהושע ט), כשישראל מגלים את תרמית הגבעונים ועולים על עריהם, מכניס הכתוב את שמות עריהם: "ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים". נשאלת השאלה - מדוע דווקא כאן, באמצע הסיפור, מופיע פרט זה.
בעל ה"כלי יקר" הציע כי לשמות ערי הגבעונים יש מדרש שם, אשר משפיע על העלילה:
- גבעון - שהיה על גבם (של הגבעונים) עוון [גב-עון]. איזה עוון? הם היו אמורים להיכנע לישראל ולהיות להם למס, משום שהם משבעת העממים. אילו היו מחו"ל לא מחויבים היו לכך, והם כרתו עם ישראל ברית כאילו היו מחו"ל. עוון זה - של אי כניעה לישראל, היה על גבם.
- הכפירה - שכפרו בה'. חלק מהעבדות והמס שחייבים היו הגויים הנכנעים לישראל לעשות, הוא קבלת 7 מצוות בני נח. הם לא עשו זאת ובכך כפרו בה'.
- ובארות וקרית יערים - בשל עוונם וכפירתם, יהיו חוטבי עצים (קרית יערים) ושואבי מים (בארות).
ניתן להוסיף, כי יתכן ושמות הערים הם אלו שנתנו לישראל את הרעיון לעונש לגבעונים. הם עלו אל עריהם, וראו כי בין עריהן ישנן גם 'בארות' ו'קרית יערים'. אז אמרו: אם יש לכם בארות ויערים, אזי תהיו שואבי מים וחוטבי עצים!