ביאור:מדוע השתנה סדר המצוות בין פרשת משפטים לבין פרשת כי-תשא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כשמשה היה על הר סיני בפעם השניה, אחרי חטא העגל, ה' נתן לו סדרה של מצוות שכבר נאמרו לפני כן, בפעם הראשונה. החזרה נועדה להדגיש, שתנאי הברית בין ה' לישראל לא השתנו למרות החטא; אולם, סדר המצוות בשני הפרקים הוא שונה:

פרשת משפטים - לפני חטא העגל

פרשת כי-תשא - אחרי חטא העגל

שמות כב כז אֱלֹהִים, לֹא תְקַלֵּל; וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ, לֹא תָאֹר. כח מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ, לֹא תְאַחֵר; בְּכוֹר בָּנֶיךָ, תִּתֶּן-לִי. <a name="29" style="color: rgb(153, 0, 0);"> ] כט כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ, לְצֹאנֶךָ: שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם-אִמּוֹ, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ-לִי. ל וְאַנְשֵׁי-קֹדֶשׁ, תִּהְיוּן לִי; וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ. {ס}

שמות כג

...

ו לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, בְּרִיבוֹ. ז מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק; וְנָקִי וְצַדִּיק אַל-תַּהֲרֹג, כִּי לֹא-אַצְדִּיק רָשָׁע. ח וְשֹׁחַד, לֹא תִקָּח: כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים. ט וְגֵר, לֹא תִלְחָץ; וְאַתֶּם, יְדַעְתֶּם אֶת-נֶפֶשׁ הַגֵּר--כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. <a name="10" style="color: rgb(51, 204, 255);"> ] י וְשֵׁשׁ שָׁנִים, תִּזְרַע אֶת-אַרְצֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. <a name="11" style="color: rgb(51, 204, 255);"> ] יא וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם, תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה; כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ, לְזֵיתֶךָ. <a name="12" style="color: rgb(51, 204, 255);"> ] יב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת--לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן-אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר. <a name="13" style="color: rgb(153, 153, 153);"> ] יג וּבְכֹל אֲשֶׁר-אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם, תִּשָּׁמֵרוּ; וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ, לֹא יִשָּׁמַע עַל-פִּיךָ. יד שָׁלֹשׁ רְגָלִים, תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. טו אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם. <a name="16" style="color: rgb(0, 102, 0);"> ] טז וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה; וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה. <a name="17" style="color: rgb(102, 0, 204);"> ] יז שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ, אֶל-פְּנֵי, הָאָדֹן יְהוָה. <a name="18" style="color: rgb(51, 204, 0);"> ] יח לֹא-תִזְבַּח עַל-חָמֵץ, דַּם-זִבְחִי; וְלֹא-יָלִין חֵלֶב-חַגִּי, עַד-בֹּקֶר. <a name="19" style="color: rgb(255, 0, 0);"> ] יט רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; לֹא-תְבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּוֹ. {פ}

שמות לד

<a name="17" style="font-weight: bold; color: rgb(153, 153, 153);"> ] יז אֱלֹהֵי מַסֵּכָה, לֹא תַעֲשֶׂה-לָּךְ. <a name="18" style="color: rgb(51, 204, 0);"> ] יח אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ, לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב: כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם . <a name="19" style="color: rgb(153, 0, 0);"> ] יט כָּל-פֶּטֶר רֶחֶם, לִי; וְכָל-מִקְנְךָ תִּזָּכָר, פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה. <a name="20" style="color: rgb(153, 0, 0);"> ] כ וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם-לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ; כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה, וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת; בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר, תִּשְׁבֹּת. כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים; וְחַג, הָאָסִיף--תְּקוּפַת, הַשָּׁנָה . כג שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ, אֶת-פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. <a name="24" style="color: rgb(102, 0, 204);"> ] כד כִּי-אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ, וְהִרְחַבְתִּי אֶת-גְּבֻלֶךָ; וְלֹא-יַחְמֹד אִישׁ, אֶת-אַרְצְךָ, בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. <a name="25" style="color: rgb(51, 204, 0);"> ] כה לֹא-תִשְׁחַט עַל-חָמֵץ, דַּם-זִבְחִי; וְלֹא-יָלִין לַבֹּקֶר, זֶבַח חַג הַפָּסַח. <a name="26" style="color: rgb(255, 0, 0);"> ] כו רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; לֹא-תְבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּוֹ. {פ}<a name="27" style="color: rgb(255, 0, 0);"> ]

המצוות הזהות או המקבילות מסומנות באותו צבע בשני הפרקים, וניתן לראות שהסדר שונה, למשל:

בשמות כב-כג, נזכרת מצוות הבכורות, לאחר מכן כמה מצוות הקשורות למשפטים וליחסים בין אדם לחברו, לאחר מכן - מצוות והשמיטה, ולאחר מכן - שלושת הרגלים בזה אחר זה: חג המצות, חג הקציר וחג הסוכות.
בשמות לד, נזכר חג המצות, אחר-כך מצוות הבכורות, מצוות השבת (וכנראה גם מצוות השמיטה - "בחריש ובקציר תשבות" - ע"פ חז"ל), ורק אחר-כך - חג הקציר (שנקרא כאן "חג השבועות") וחג הסוכות.

מה הסיבה לשינויים אלה?

ע"פ רש"ר הירש, פרשת משפטים - כשמה כן היא - מדגישה את המצוות שבין אדם לחברו. ואכן, רוב הפרשה (פרק כא עד תחילת פרק כג) עוסקת במצוות שבין אדם לחברו; המצוות בין אדם למקום נדחות לסוף, וגם בהן מודגש היסוד החברתי -

במצוות השבת והשמיטה מודגש שיש לתת לעניים ולגרים לנוח ולאכול - "ואכלו אביוני עמך... למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר".

במצוות החגים מודגשת העליה לפני ה' שבה כל עם ישראל מתאחד. כל מצוות החגים נזכרות יחד תחת כותרת אחת - "שלוש רגלים תחג לי בשנה" - כי לכולן יש משמעות חברתית אחת - ליכוד וגיבוש החברה הישראלית תחת עבודת ה'.

בפרשת כי-תשא הדגש הוא על מצוות שבין אדם למקום - חטא העגל היה בעיקרו בין אדם למקום, ולכן, לאחר חטא העגל, היה חשוב להדגיש צד זה של המצוות. לא נזכרות בה כלל מצוות בין אדם לחברו, ולא נזכרים בה טעמים חברתיים למצוות בין אדם למקום.

בנוסף לכך, ע"פ אברבנאל, חלוקת המצוות בשמות לד היא על-פי המסר האמוני שעומד מאחריהן:

חג המצות, מצוות הבכורות ומצוות השבת ("וביום השביעי תשבות") הם לזכר יציאת מצרים - המצות מזכירות את העוני והחיפזון, הבכורות מזכירים את מכת בכורות, והשבת מזכירה את השיעבוד.
מצוות השמיטה ("בחריש ובקציר תשבות"), חג השבועות וחג האסיף הם לזכר ירושת ארץ ישראל - שמיטת הקרקעות מזכירה שארץ ישראל שייכת לה', בחג השבועות מביאים "ביכורי קציר חטים" להודות לה' על תבואת הארץ, ובחג האסיף אוספים את הפירות ומביאים ביכורים מפירות העץ שהבכירו עד אותו זמן.

שתי הקבוצות של מצוות נועדו להזכיר לנו את חובתנו להודות לה' על שני הקצוות של המסע - מארץ מצרים אל ארץ ישראל.

אם כך, חלוקת המצוות בשמות כג היא לפי המשמעות החברתית שלהן, וחלוקת המצוות בשמות לד היא לפי המסר האמוני שלהן.

הסבר זה עדיין לא עונה על כמה שאלות:

מדוע בפרשת משפטים נזכרה מצוות הבכורות ב'אמצע' המצוות החברתיות - בסוף שמות כב?
מדוע רק בפרשת משפטים נזכר איסור אכילת טריפה, שגם הוא בין אדם למקום?

מדוע בפרשת משפטים נקרא החג האמצעי "חג הקציר" ובפרשת כי-תשא הוא נקרא "חג השבועות"?
מדוע רק בפרשת כי-תשא נאמרה ההבטחה כי "לא יחמוד איש את ארצך בעלותך..."?
מדוע בשתי הפרשות נזכרו מצוות הפסח ("לא תזבח על חמץ דם זבחי...") והביכורים ("ראשית ביכורי אדמתך תביא...") לאחר מצוות שלושת הרגלים, ולא יחד עם החגים המתאימים להן (חג המצות וחג השבועות)?
מדוע בשתי הפרשות נזכר אחרי מצוות הביכורים האיסור "לא תבשל גדי בחלב אמו"? ( התשובה של שד"ל לשאלה זו )

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-03-25.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-2334