ביאור:מבנה שמות א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרק א: גזירות פרעה.

פרשת שמות פותחת בפירוט שמות בני ישראל שירדו למצרים (בניו של יעקב, שקראו לו גם ישראל, ירדו למצרים בגלל הרעב ).

הדור שירד למצרים כבר מת אבל בניו, שהם בנ"י, התרבו מאוד בארץ מצרים.

על מצרים קם מלך חדש [1) מלך חדש ממש. 2)אותו המלך שחידש את הגזרות שלו.] שנותן גזירות כדי להשמיד את עם ישראל, המצרים פוחדים שהעם שמתרבה בארץ שלהם יצא להילחם בהם מתוך הארץ ועל ידי כך יירשו (יכבשו) אותה.

הגזרות:

" עם ישראל צריך לבנות את פיתום ואת רעמסס. המטרה: הם יעבדו קשה והילודה תדוכא. התוצאה: הילודה נמשכה.

" המצרים מעבידים את עם ישראל בפרך [עבודה קשה שמפרכת את הגוף ושוברת אותו]

" פרעה מצווה את המיילדות העבריות להרוג את הבנים הזכרים הנולדים. המטרה: להרוג את הזכרים בעם ישראל בכדי שלא יוכלו להילחם במצרים (נשים לא נלחמו). התוצאה: המיילדות לא מבצעות את גזירת פרעה ומחיות את הילדים. כאשר פרעה שואל אותן מדוע לא קיימו את הציווי הן אומרות שהנשים העבריות בקיאות בלידה ולא זקוקות למיילדות. שכר המיילדות: הקב"ה היטיב עימהן ונתן להן בתים [הכוונה היא לא לבתים פיזיים אלא לשושלת של כהונה, לוויה ומלוכה].

" פרעה גזר גם על המצרים להרוג את בניהם הנולדים. המטרה: לפרעה נודע על היום המסוים בו נולד המושיע של ישראל, על כן ציווה גם על עמו להרוג את הזכרים משום שלא ידע לאיזה עם משתייך המושיע.