ביאור:מבנה עזרא ד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

(עזרא ג ח) בשנה השנייה לכורש מלך פרס התחילו שבי הגולה לבנות את בית ה'.

(עזרא ד א) אבל זמן קצר לאחר מכן הם הסתכסכו עם עמים אחרים שנמצאו בארץ.

(ד 4): "ויהי, עם הארץ מרפים ידי עם יהודה, ומבהלים אותם לבנות, וסוכרים עליהם יועצים להפר עצתם:"

"כל ימי כורש מלך פרס,"

"ועד מלכות דריוש מלך פרס."

(ד 5): "ובמלכות אחשוורוש , בתחילת מלכותו, כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים."

(ד 6): "ובימי ארתחשסתא כתב בשלם, מתרדת, טבאל ושאר כנוותיו על ארתחשסתא מלך פרס; וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית."

(ד 8 והלאה - בתרגום חופשי לעברית): " "רחום המתרגם ושמשי המעתיק כתבו מכתב אחד על ירושלים לארתחשסתא המלך כנאמר למטה:" "

" "אז רחום המתרגם ושמשי המעתיק ושאר חבריהם, הדינאים, האפרסתכים, הטרפלים, האפרסים, הארכים, הבבלים, השושנאים (שהם עילמים), שאר העמים שהגלה סנחריב הגדול והנכבד והושיב אותם במלכות שומרון, ושאר תושבי עבר הנהר, וכענת." "

" "זה תרגום המכתב אשר שלחו לך, ארתחשסתא המלך, עבדיך אנשי עבר הנהר" " [וגו'] " "וכענת:" "

" "יידע המלך, ש היהודים אשר עלו מאיתך אלינו באו לירושלים, עיר מורדת ורעה, הם בונים, ואת הקירות הם משלימים ואת היסודות הם מחזקים . עכשיו, יידע המלך, שאם העיר הזאת תיבנה והקירות יושלמו - המסים [" מנדה, בלו והלך "] לא ישולמו, והכנסת המלך תינזק. עכשיו, מפני שמלחנו את מלח ההיכל, ואת בזיון המלך לא הגון בעינינו לראות, על-כן שלחנו והודענו למלך; אשר תבדוק בספר הזכרונות של אבותיך, ותמצא בספר הזכרונות, ותדע שהעיר הזאת היא עיר מורדת ומזיקה למלכים ולמדינות, והשתדלות למרד עושים בתוכה מימות עולם; על-כן העיר הזאת הוחרבה. מודיעים אנחנו למלך, שאם העיר הזאת תיבנה והקירות יושלמו - מפני כן, חלק בעבר הנהר לא יהיה לך!" "

(ד 17): " "דבר שלח המלך אל רחום המתרגם ושמשי המעתיק ושאר חבריהם היושבים בשומרון, ושאר עבר הנהר וגו' וכענת:" "

" "העתק מהמכתב אשר שלחתם אלינו תורגם ונקרא לפני. ונתתי פקודה, ובדקו ומצאו שהעיר הזאת מתנשאת על מלכים מימות עולם, ומרד והשתדלות למרד נעשים בה. ומלכים חזקים היו בירושלים, והיו שולטים בכל עבר הנהר, ומסים היו ניתנים להם. עכשיו תנו פקודה להשבית את האנשים האלה, והעיר הזאת לא תיבנה, עד שאתן פקודה אחרת. והיזהרו שלא לטעות בכך; למה יגדל הנזק להזיק למלכים?!" "

(ד 23): " "אז, מרגע שתרגום המכתב נקרא לפני רחום המתרגם ושמשי המעתיק וחבריהם, הלכו במהירות לירושלים אל היהודים, והשביתו אותם בכוח הזרוע." "

(ד 24): " "אז שבתה עבודת בית הא-להים אשר בירושלים, והיתה מושבתת עד שנת שתיים למלכות דריוש מלך פרס." "

ברור ע"פ הפסוקים שמלאכת בניין המקדש הייתה מושבתת מימי כורש עד ימי דריוש. אולם לא ברור, מהו הסדר של מלכי פרס (מתי היו אחשורוש וארתחשסתא)? ומתי כתבו בשלם ושות' את המכתב?

תשובה 1 / ע"פ 'דעת מקרא'

הסדר של מלכי פרס הוא כמו שכתוב בפסוקים: קודם היה כורש (אחריו היו אולי עוד מלכים שאינם נזכרים בפסוק), אחר-כך דריוש, אחר-כך אחשורוש ואחר-כך ארתחששתא. זהו גם הסדר המקובל על רוב ההיסטוריונים.

לפי זה, המכתב של בשלם ושות' בכלל אינו קשור לבניין המקדש אלא לבניין חומות ירושלים - כלומר, הוא נכתב הרבה אחרי שבית-המקדש כבר היה בנוי, הרבה אחרי ימי דריוש מלך פרס.

הסיפור על המכתב הובא כאן במאמר מוסגר, בתוך הסיפור על ההפרעות לבניין המקדש, כדי להראות שעמי הארץ הפריעו לבני יהודה בכל התקופות, ולא רק בזמן בניין המקדש.

תשובה 2 / ע"פ מלבי"ם

כל הפסוקים מתארים אירועים שקרו בין ימי כורש לימי דריוש. כלומר: מבין 4 המלכים שנזכרו בפסוק, כורש היה הראשון ודריוש היה האחרון, וביניהם היו אחשורוש וארתחשסתא (ויש אומרים שארתחשסתא הוא בעצם שם אחר של כורש).

לפי זה, פסוק ד ( "ויהי, עם הארץ מרפים ידי עם יהודה, ומבהלים אותם לבנות, וסוכרים עליהם יועצים להפר עצתם," "כל ימי כורש מלך פרס," "ועד מלכות דריוש מלך פרס" ) הוא מעין כותרת, האומרת שבכל התקופה מימי כורש עד ימי דריוש היו הפרעות לבניין המקדש, ובפסוקים הבאים יש פירוט: "ובמלכות אחשוורוש, בתחילת מלכותו, כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים. ובימי ארתחשסתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנוותיו על ארתחשסתא מלך פרס;..."

המכתב של בשלם ושות' נועד להפריע לבני יהודה לבנות את המקדש, ובהמשך נסביר איך בדיוק הם עשו את זה.

בשלם ושות' לא יכלו פשוט לבקש מהמלך שיפסיק את בניין המקדש, כי המלך בכבודו ובעצמו נתן אישור לכך. חוץ מזה, אין שום סיבה שמלך פרס יתנגד לבניין מקדש שאינו גורם לו כל נזק. לכן הם רצו להטעות את המלך, שיחשוב שבני יהודה בונים לא רק את המקדש אלא את חומות ירושלים, ובכך חורגים מהרשיון שנתן להם כורש. הם לא יכלו להרשות לעצמם לשקר למלך בגלוי, כי אם השקר היה מתגלה היו מוציאים אותם להורג.

ולכן הם מצאו שיטה מתוחכמת מאוד להטעות את המלך. לשם כך הם הסתמכו על נוהל כתיבת המכתבים שהיה מקובל במלכות פרס מאז שקבע אחשורוש (אסתר א כב): "להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו". לפי הנוהל, כל אדם שרצה לכתוב מכתב אל המלך יכול היה לכתוב אותו בשפת האם שלו ובכתב המקובל בעמו. בכל מדינה היו שני שרים שתפקידם היה לתרגם את המכתבים לשפה הפרסית ולכתב הפרסי, ולהעביר אותם אל המלך.

אז בשלם ושות' כתבו מכתב לארתחשסתא, שבו נכתבה האמת - והיא שבני יהודה בונים את המקדש. המכתב היה ""כתוב ארמית ומתורגם ארמית" " כלומר, בכתב ארמי ובשפה הארמית. ולכן בשלם ושות' העבירו את המכתב אל "רחום, בעל טעם" - המתרגם מארמית לפרסית, "ושמשי, ספרא" - המעתיק מכתב ארמי לכתב פרסי. שני המתורגמנים האלה היו משתפי-פעולה של בשלם ושות', והם עשו כמה שינויים בתרגום של המכתב. השינוי העיקרי הוא שהם " ""כתבו איגרת אחת על ירושלים לארתחשסתא המלך, כאשר נאמר." " " כלומר: הם תרגמו את המכתב לא על בניין המקדש אלא על בניין ירושלים!

שינוי נוסף שהם עשו היה שהם כתבו בתחילת המכתב, במקום שבו כותבים את שם השולחים, לא רק את שמותיהם של בשלם, מתרדת וטבאל אלא את שמותיהם של כל העמים שיושבים באזור עבר-הנהר: " "דיניא ואפרסתכיא, טרפליא, אפרסיא, ארכוויא, בבליא, שושנכיא (דהייא עילמיא), ושאר אומיא" [ושאר האומות] "די הגלי אסנפר רבא ויקירא" [שהגלה סנחריב הגדול והנכבד] ", והותיב הימו בקריה די שמרין" [והושיב אותם בעיר שומרון] "ושאר עבר נהרה" [ושאר עבר הנהר] ", ו" [אנשי] "כענת." " זה נועד להראות למלך שכל תושבי עבר הנהר מתנגדים למעשיהם של היהודים.

וזהו "משפט המחץ" שכתבו בשלם וחבריו בגוף המכתב (המקורי): " " "יידע המלך, שהיהודים אשר עלו מאיתך אלינו באו לירושלים, עיר מורדת ורעה, הם בונים, ואת הקירות הם משלימים ואת היסודות הם מחזקים." " " המשפט הזה הוא דו-משמעי - אפשר להבין אותו בשתי דרכים:

היהודים באו לירושלים, שהיא עיר מורדת ורעה, והם בונים שם בניין (וזו האמת).

היהודים באו לירושלים, והם בונים שם עיר מודרת ורעה.

רחום המתרגם ושמשי המעתיק תרגמו את המשפט ע"פ פירוש 2, כדי לגרום למלך לחשוב שבני יהודה בונים את חומות ירושלים. מכיוון שזהו פירוש אפשרי - אי אפשר להאשים את המתרגמים בזיוף. אבל מכיוון שגם פירוש 1 אפשרי - אי אפשר להאשים את בשלם ושות' בשקר, כי הם יכולים להגיד 'אנחנו התכוונו לפירוש 1 והמתרגמים טעו!'

ארתחשסתא המלך האמין לדברי המכתב, ובמכתב התגובה ציווה: " " "עכשיו תנו פקודה להשבית את האנשים האלה, והעיר הזאת לא תיבנה, עד שאתן פקודה אחרת." " " גם המשפט הזה הוא דו-משמעי - אפשר להבין אותו בשתי דרכים:

תנו פקודה להשבית את האנשים האלה מבניין העיר (וזו הכוונה האמיתית של המלך).

תנו פקודה להשבית את האנשים האלה, ובנוסף לכך דאגו שהעיר לא תיבנה.

רחום המתרגם ושמשי המעתיק תרגמו את הפקודה ע"פ פירוש 2, ובכך נתנו אישור רשמי לבשלם ושאר חבריו להשבית את היהודים מבניין המקדש, למרות שהמלך בכלל לא התכוון להפריע לבניין המקדש אלא רק להשבית את בניין העיר (פירוש 1)! אבל מכיוון שזהו פירוש אפשרי - אי אפשר להאשים את המתרגמים בזיוף!

" " "אז, מרגע שתרגום המכתב נקרא לפני רחום המתרגם ושמשי המעתיק וחבריהם, הלכו במהירות לירושלים אל היהודים, והשביתו אותם בכוח הזרוע. ואז שבתה עבודת בית הא-להים אשר בירושלים, והיתה מושבתת עד שנת שתיים למלכות דריוש מלך פרס." " "

מקורות

על-פי מאמר של ע"פ מלבי"ם (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 13 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

תגובות

מאת: יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, מוסד ביאליק, תרגום מיוונית של שליט, 196

א)חבל שלא מוזכר פלביוס במאמר שלכם.

ב) הוא מתאר את המכתב ומביא אותו כאילו נכתב ל-"כמבוז" בנו של כורש.

ג) בהיסטוריה של איראן, הפרסים מונים את כמבוז כיורשו של כורש. בהיסטוריה של הפרסים, מופיע כמבוז ככובש מצרים, כפי שפלביוס מתאר.

ד) במקום אחר הועלתה טענה, שדריוש הגדול הוא בנו של אחשורוש מאשתו היהודייה אסתר המלכה, וכך היה למעשה מלך יהודי על איראן הקדומה.

ה)שאלה: האם המקור של מכתב בשלם עדיין בנמצא? אם כן היכן?

ו) ישנם הטוענים, כי מלבד המקרא אין מסמכים אותנטיים על כך שיהודים חיו על אדמת איראן לפני לידת ישו [ראה למשל, נצר אמנון (ד"ר) קורות היהודים (בפרסית)]. האם יש במכתב בשלם, רמז כל שהוא על קיום קהילה יהודית ברמת איראן?

ז) פלביוס מביא מכתב של כורש על אישור ליהודים לבנות את בית המקדש ובו רשימת טובין של בית המקדש וכן רשימת מתנות המלך לירושלים. האם המכתב נמצא במקום כל שהוא?

פלביוס מביא את סיפור היחסים המיוחד של דריוש עם זרובבל נשיא הגולה, ועל שאלותיו של דריוש ותשובותיו החכמות של זרובבל. האם מלבדו יש תיעוד לדבר?

אשמח ואעריך את תשובתיכם והערותיכם בהקדם.

בברכה שמאס, אבי (ד"ר)

קיצור דרך: tnk1/ktuv/ewn/ez-04