ביאור:מבנה ישעיהו נח
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
בני ישראל הכריזו תענית על עצירת גשמים. הם צמו והתענו וקראו אל ה' אולם ה' לא קיבל את תפילתם, ושלח את ישעיהו להסביר להם מדוע. דבריו של ישעיהו נמצאים בפרק נח:
פסוקים 1-3 : פתיחה: ה' שולח את ישעיהו להסביר לבני ישראל את פשעם ( פסוק א ); שליחותו של ישעיהו היא תשובה לדרישתם של בני ישראל ( פסוק ב ), אשר צמים ומתענים ותפילתם אינה מתקבלת ( פסוק ג ). וכך מסביר ישעיהו:
פסוקים 3-5 : הצום נועד לצמצם את האישיות הפרטית של האדם, אולם אתם ביום צומכם דווקא מגדילים את האישיות שלכם - נוגשים את עבדיכם, רבים ומכים זה את זה ( פירוט ); שמים דגש רק על הצדדים החיצוניים של הצום ככפיפת הראש ולבישת שק, אבל לא כופפים את האישיות והלב.
מה הדרך הנכונה להתקרב אל ה'? ישעיהו מציע שתי דרכים - שתי דרגות של זו למעלה מזו:
פסוקים 6-9 : הדרגה הראשונה היא "סור מרע" - להפסיק לשעבד את הזולת, (ישעיהו נח ו): "הלוא זה צום אבחרהו: פתח חרצבות רשע, התר אגדות מוטה, ושלח רצוצים חפשים, וכל מוטה תנתקו"( פירוט ); ולוודא שלכל אדם יהיה המינימום הדרוש לקיומו, (ישעיהו נח ז): "הלוא פרס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית; כי תראה ערם וכסיתו, ומבשרך לא תתעלם"( פירוט ). אם תעשו כך, אורכם יעלה בהדרגה כמו אור השחר, וה' ישמע לתפילתכם, (ישעיהו נח ח): "אז יבקע כשחר אורך, וארכתך מהרה תצמח; והלך לפניך צדקך, כבוד ה' יאספך. אז תקרא וה' יענה, תשוע ויאמר הנני; אם תסיר מתוכך מוטה, שלח אצבע ודבר און".
פסוקים 10-12 : הדרגה השניה היא "עשה טוב" - מסירות נפש למען הזולת, (ישעיהו נח י): "ותפק לרעב נפשך, ונפש נענה תשביע..."(ראו מלבי"ם) ; אם תעשו כך, אורכם יעלה בבת-אחת כמו הצהריים, ולא תצטרכו כלל להתפלל כי ה' ינחה אתכם תמיד, (ישעיהו נח י): "וזרח בחשך אורך, ואפלתך כצהרים; ונחך ה' תמיד, והשביע בצחצחות נפשך, ועצמתיך יחליץ..."ובפרט, יהיה לכם שפע של מים בלי הפסקה, (ישעיהו נח יא): "...והיית כגן רוה, וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו"(מכאן פירשו ב"דעת מקרא" שהפרק נאמר בזמן תענית על עצירת גשמים) . ומעבר לכך, תזכו לבנות את ארצכם ולגאול אותה מיד השממה, (ישעיהו נח יב): "ובנו ממך חרבות עולם, מוסדי דור ודור תקומם; וקרא לך גדר פרץ, משבב נתיבות לשבת".
פסוקים 13-14 : כשתגיעו למדרגה הגבוהה הזאת, כלל לא תצטרכו ימי צום. במקום להתענות בימי צום, תתענגו בחגים ושבתות. גם בשבתות, כמו בצומות, יש לזכור את ה' ולא "למצוא חפץ", אולם בשבתות הקירבה אל ה' נעשית, לא מתוך עינוי אלא מתוך עונג, (ישעיהו נח יג): "אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קדשי; וקראת לשבת ענג, לקדוש ה' מכבד; וכבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר - אז תתענג על ה', והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך, כי פי ה' דבר".
תגובות
עריכהספר ישעיהו פרק נח לשבת
וככה טוב לזכור יום שבת קודש אשר אנחנו קוראים בקידוש מהפסוקים שבספר ישעיהו פרק נח [נח לשבת]
- -- Daian Moshe, 2013-12-14 22:41:12
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-12-30.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-58